$
בארץ

לנתניהו יש 99 בעיות, הגז הוא רק אחת מהן

בשבועיים הקרובים יצטרך ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתור את משבר הגז, להגיש תקציב לממשלה, להתמודד עם פרסום מסקנות ועדת לוקר לבחינת תקציב הבטחון ולמנוע שביתה כללית במשק — וכל זה עם ממשלה רעועה של 61 ח"כים

שאול אמסטרדמסקי 22:0511.07.15

ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס לשבועיים קריטיים. איכשהו, יצא שכמה החלטות כלכליות מרכזיות התנקזו לשבועיים האלה, והפכו יחד לפלונטרים פוליטיים שנתניהו צריך להתיר בבת אחת. ״כלכליסט״ מגיש: כך נראים השבועיים המסובכים של נתניהו. 

 

בעיית הגז: חסר רוב בכנסת

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו תקוע עם הגז.הוא לא צריך רוב לאישור המתווה עצמו — בממשלה עצמה יש לו רוב די בקלות. כי למרות הימנעותם של שר האוצר (במשרה חלקית) משה כחלון, שר הבינוי יואב גלנט ושר הרווחה חיים כץ, אלו רק שלושה מתוך 21 השרים שיושבים בממשלה. נתניהו צולח את ההצבעה בממשלה בקלות.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. יותר מדי פלונטרים שצריך להתיר בבת אחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. יותר מדי פלונטרים שצריך להתיר בבת אחת

 

אבל בשביל להגיע לדיון בממשלה נתניהו צריך לקבל את אישור הכנסת, שם אין לו רוב. שלושת השרים הנמנעים מהצבעה, יחד עם ח"כ אלי כהן מכולנו שנגוע גם הוא בניגוד עניינים, מורידים אותו ל־57 מול 59 של האצבעות של האופוזיציה. לא נותר לו אלא להמשיך לחזר אחרי ליברמן. או, לחלופין, לחזר אחרי דרעי שיוותר כבר ויסכים לחתום על הנייר הארור.

 

ויש לו בערך שבועיים לסיפור הזה. ב־21 ביולי יסתיים שלב השימוע הציבורי, ונתניהו מתכנן לסיים את כל העניין בממשלה בשבוע שלאחר מכן, רגע לפני תום מושב הכנסת ב־2 באוגוסט, ואז די כבר עם כל הגז הזה.

 

בעיית התקציב: אין מאיפה לספק את כולם

 

הדבר היחיד שבאמת מפריע לנתניהו לשבת על כיסא ראש הממשלה בלי מאמץ הוא התקציב. נתניהו, ששתי הממשלות הקודמות שלו נפלו בגלל שלא הצליח לאשר אותו, צריך לפתור את עניין התקציב, כמו את עניין הגז, בשבועיים־שלושה הקרובים.

 

למה? כי על פי החוק שאושר השבוע בכנסת, תקציב המדינה לשנים 2015–2016 יוגש לכנסת לא יאוחר מסוף אוגוסט.

 

ובשביל להגיש את התקציב בזמן, נתניהו צריך לאשר אותו בממשלה בערך חודש קודם לכן. זאת, כדי שלמשרדי האוצר והמשפטים יהיה זמן להפוך את החלטות הממשלה להצעות חוק שייכללו בחוק ההסדרים, וכדי שיוכל לסגור את ענייני התקציב הספציפיים מול משרדי הממשלה.

 

ובשביל להצליח להגיע עם התקציב לממשלה בשבועיים הקרובים, גם כאן עד 21 ביולי, נתניהו צריך להבין מה עושים עם תקציב הביטחון ועם ההסכמים הקואליציוניים.

 

בעיית תקציב הביטחון: ועדת לוקר נושפת בעורף

 

תקציב הביטחון תקוע לנתניהו כמו עצם בגרון. מבחינתו, שיגדל בלי גבול, למה צריך להטריד אותו כל שנה בנידון? נתניהו בעצמו הגדיל את תקציב הביטחון מאוד בשתי הקדנציות הקודמות. קודמו אהוד אולמרט ציין בעבר כי נתניהו הוציא 11 מיליארד שקל על "פנטזיות". פרופ' מנואל טרכטנברג אף טען מאוחר יותר כי הסכום עומד על 13–14 מיליארד שקל משום שצריך להביא בחשבון גם את עלויות תחזוקת המערכות שנבנו לאור דרישותיו.

 

ובכל זאת, יש עוד כמה משרדים שצריכים כסף, כמו למשל חינוך או בריאות. אז אי אפשר לחלק למשרד הביטחון את כל הכסף שהוא רוצה. אבל יש בעיה: נתניהו כבר הבטיח.

 

לוקר. נושף בעורף לוקר. נושף בעורף צילום: עמית שאבי

 

תקציב משרד הביטחון לשנת 2015 אמור היה להיות 52.5 מיליארד שקל ועוד תוספת חד־פעמית של כ־4.3 מיליארד שקל. כל זה היה צריך להיות בתקציב של יאיר לפיד, שמעולם לא אושר. בינתיים משרד הביטחון כבר הגדיל את הדרישה ל־58.3 מיליארד שקל (כי למה לא).

 

והוא כנראה יקבל את הסכום הזה, או סכום דומה לו, כי 2015 היא שנה תקציבית אבודה ויתר משרדי הממשלה לא יספיקו לנצל את הכסף ממילא. הבעיה היא שב־2016 משרד הביטחון לא יסכים לקבל שקל אחד פחות, אף ש־4.3 מיליארד שקל מתוכו אמורים לעבור השנה באופן חד־פעמי. הדרישה הנוכחית, ועוד הגדלה שנתית, יכולה לנפח את תקציב הבטחון ב־7–8 מיליארד שקל, זינוק של יותר מ־10% בשנה.

 

פה נכנס חלקה של ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, שהגישה השבוע את המלצותיה לראש הממשלה. חלק מהמלצות הוועדה עסקו בגובה תקציב הביטחון לשנה הבאה ובשנים שלאחר מכן. לדעת מה הם ממליצים שם, אבל הם ממליצים על משהו. בנוסף, הוועדה ממליצה על שורת רפורמות מבניות בתקציב הביטחון: בפנסיה הצה"לית, באגף השיקום, בהיקף כוח האדם ובמקומות נוספים.

 

בשביל לדון בדו"ח הזה ברצינות במסגרת דיוני התקציב נתניהו היה צריך לפרסם אותו עם הגשתו השבוע. אבל נתניהו החליט שלא. שבועיים האלה של דחיית הדו"ח, שגם הם מתכנסים ל־21 ביולי, נוחים לנתניהו ומאפשרים לו את השקט הדרוש לעשות עם תקציב הביטחון מה שהוא רוצה. כלומר, לתת לביטחון את 58 מיליארד השקלים שלו, בלי דיון ציבורי על רפורמות בתקציב הביטחון.

 

אלה יוכלו לחכות לאחר כך. עד אחרי אישור התקציב בממשלה או עד דלא ידע, המאוחר מבין השניים. אבל גם אם נתניהו ייתן למשרד הבטחון הרבה מאוד כסף, הוא יסבך את עצמו עמוק יותר בבעיה הבאה.

 

בעיית הסכמים הקואליציוניים: הבטיח יותר ממה שיש לו לתת

 

לא ידוע במדויק מה עלות ההסכמים הקואליציוניים שנתניהו חתם עליהם מול סיעות הקואליציה בשביל להרכיב את ממשלתו הרביעית. זאת, כי נתניהו הורה למשרד האוצר שלא לפרסם את הנתונים לציבור, ופקידי האוצר התקפלו אף על פי שמדובר בכסף ציבורי. אבל ההערכות הן שמדובר בהסכמים בעלות של כ־8 מיליארד שקל. בשנה.

 

אם המספר הזה נשמע מוכר, זה כנראה כי גם משרד הביטחון דורש בערך 8 מיליארד שקל. או כי תקציב המדינה כולו אמור לגדול בין 2015 ל־2016 בכ־8.5 מיליארד שקל.

 

בקיצור, לנתניהו אין מספיק כסף. הוא לא יוכל להשביע את דרישת מערכת הביטחון ואת דרישות סיעות הקואליציה באותם 8.5 מיליארד שקל. האוצר הציע לנתניהו לפרוס לשנתיים את עלות ההסכמים הקואליציוניים, למשל את העלאת קצבאות הילדים. כדי לקבל את ההצעה הזו, נתניהו צריך יצטרך לריב עם ראשי הסיעות, בעודו נאבק בעניין הגז בקואליציה של 61 ח"כים.

 

בעיית ההסתדרות: איום שביתה מתוזמן היטב

 

ואם כל זה לא מספיק, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הכריז השבוע על סכסוך עבודה שאם לא ייפתר בעוד שבועיים, ב־21 ביולי גם כן, ההסתדרות תוכל להשבית את המשק, או את חלקו.

 

על הפרק: דרישות ההסתדרות להעסקה ישירה של עובדי הקבלן במגזר הציבורי, אבל גם דרישה לתוספת שכר של 5%–7% לעובדי המגזר הציבורי. גם את הכסף הזה יצטרך נתניהו להשיג איכשהו.

 

בעיית הגירעון: לא נותרו מסים להעלות

 

את מחיר ההחלטות שנתניהו יקבל בשבועיים הקרובים נשלם כולנו. אם הוא יחליט לתת גם לביטחון, גם לקואליציוניים וגם להסתדרות, המשמעות תהיה פגיעה נרחבת בתקציבי המשרדים האחרים, העלאת מסים, הגדלה משמעותית של הגירעון, או שילוב של שלושתם.

 

הואיל ונתניהו יעשה הכל בשביל לא להעלות את מס ההכנסה, והואיל ולהימנע מלהיות הראשון בהיסטוריה הישראלית שמעלה את המע"מ ל־19%, לא נותרים לו מסים שהעלאתם יכולה להניב מספיק כסף לקופה. זה לא אומר שהוא לא יעלה מסים אחרים, הם פשוט לא יספיקו לו.

 

לכן ניתן להעריך כי נתניהו יבחר בשילוב של שני אלה: מצד אחד, הוא ינסה להגדיל את התקציב מעבר למה שהוא עצמו קבע (יחד עם לפיד) בסוף 2013, אף שאידיאולוגית הוא לא מאמין בהגדלת התקציב. מצד שני הוא עשוי לפעול להעלאת יעד הגירעון.

 

נתניהו קבע כי הגירעון בשנה הבאה, הפער שבין ההוצאות של הממשלה לבין הכנסותיה, יעמוד על 2.9% מהתוצר. אבל מספר זה אינו רשמי ולא נקבע סופית. ונתניהו עלול להידרש להגדיל אותו, אף שאידיאולוגית, הוא גם מאמין בהשארת הגירעון נמוך.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x