ועדת הכספים לאוצר: בטלו את מס המעסיקים בחקלאות

בעקבות דיון שנערך היום (ב') בנושא מצב החקלאים בערבה התיכונה, הודיע בסיכום הישיבה יו"ר הועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) כי הוועדה תפנה לאוצר בבקשה לבטל את מס המעסיקים בחקלאות ותפעל להקמת צוות משותף לחקלאים ולמשרד החקלאות על מנת לבחון באופן פרטני את מצבם של חקלאי הערבה ולספק פתרונות למשבר באזור.

לדברי גפני, "התברר במהלך הדיון כי מס המעסיקים לא השיג את מטרתו לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות אפילו באחוז אחד. מה שכן השיג את מטרתו הוא עידוד העובדים הישראלים עצמם. ועדת הכספים פונה לממשלה ולשר האוצר מאחר שהיתה בדיון הסכמה מכל המפלגות שקוראת לבטל את מס המעסיקים בחקלאות. הוועדה פונה כדי לנסות לבטל את הנושא עד הגשת התקציב הנוכחי".

"במקביל הוועדה מבקשת להקים צוות שיבחן את מצב החקלאות בערבה התיכונה. הצוות משותף לחקלאים ונציגי משרד החקלאות שיביא המלצות מה ניתן לעשות כדי שהחקלאות לא תתמוטט בערבה התיכונה. המדינה לא יכולה לעמוד מהצד בנושא".

עובד זר בחקלאות (ארכיון). "בישראל המדינה אינה מסבסדת את החקלאים ופוגעת בהם פעמיים" צילום: צפריר אביוב

מס מהמעסיקים הוא מס המוטל על חקלאים המעסיקים עובדים זרים ונועד לעודד את העדפת העובדים הישראלים על פני העובדים הזרים. היקף הגבייה של מס המעסיקים בחקלאות נאמד במאות מיליוני שקלים בשנה והוא הוטל על החקלאות מאז שנת 2003. בחקלאות מועסקים כ-25 אלף עובדים זרים.

בקרב חברי הכנסת שלקחו חלק בישיבה נשמעו דעות התומכות בביטול מס המעסיקים ותומכות בחיזוק החקלאים בכל הארץ ובערבה בפרט. ח"כ יצחק ועקנין ביקר את העובדה שבישראל המדינה אינה מסבסדת את החלקאים בהיקפים בהם מסבסדים באירופה ובכך פוגעת בתחרותיות של החקלאי הישראלי פעמיים: גם באמצעות מס מעסיקים וגם כשאינה תומכת בו ברמה האירופית.

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) טען כי תכנית הסיוע בהיקף של כ-100 מיליון שניתנה לחקלאים בערבה התיכונה כדי להסב את הגידולים אינה מספקת. לדבריו, "החקלאים שמתמקדים בייצוא ספגו מכה כלכלית קשה בעקבות קריסת הרובל ותכנית הסיוע אינה מספקת מענה רחב מספיק למשבר".

ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו) ציינה כי "ההוראה יצאה בשנת 2003 כשביבי היה שר האוצר והרעיון היה להגדיל את הכנסות המדינה ואיפה שיכלו שמו את היד. מאז עבר זמן. היו קבוצות שהצליחו להשתחרר. המס היה על עובדים בתחום הסיעוד שהוחרגו. והתחום בין היחידים שבו נשאר היטל הוא החקלאות".

כמו כן השמיעו חברי הכנסת ביקורת על רמת התשתיות הנמוכה באזור שאינה מאפשרת למי שמבקש לעבור לאזור ושעבודתו אינה תלויית מקום, להמשיך לעבוד. לדברי סתיו שפיר "הרבה אנשים היו שמחים לעבור לערבה, אם היו להם שירותים בסיסיים זמינים ולא במרחק של מספר שעות נסיעה כמו ביטוח לאומי או אפילו אינטרנט ברוחב פס כמו במרכז הארץ. אם המדינה רוצה לעזור - היא צריכה ליצור תכנית מקיפה לסיוע לאזור"

נציג האוצר שנכח בישיבה ציין כי היו מספר ועדות שהמליצו על מיסוי עובדים זרים על מנת לעודד עובדי ישראלים. עוד הוא ציין כי לקיזוז בהיקף של מאות מיליוני שקלים של הורדת מס המעסיקים מכלל החקלאות יש השלכות תקציביות, כלומר, ייאלצו לקצץ במקום אחר. הרציונל של האוצר כרגע הוא להמשיך ולהקשות על העסקת עובדים זרים.