כחלון מצא רפורמה: מיישם את מסקנות ועדת אנדורן להסדרי חוב
שר האוצר יפיץ היום תזכיר חוק ליישום מסקנות הוועדה להסדרת שוק הסדרי החוב בישראל. לפיו, כאשר חברה לא עמדה בתשלום חוב - השליטה בחברה תילקח אלא אם תוכיח שאינה חדלת פירעון
הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל הוקמה על רקע ריבוי הסדרי החוב בישראל במהלך השנים האחרונות, ולאור מעורבותן של חברות גדולות במשק בהסדרי חוב. מטרת הוועדה הייתה לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל, ולגבש המלצות אשר יובילו לצמצום אותן השפעות שליליות הנלוות למקרים שבהם חברה נקלעת לקשיים וקיים סיכון ממשי להחזר החוב אותו נטלה.
- אורנשטיין: "צריך לתת שכר גבוה יותר לעו"ד בהסדרי חוב"
- המלצות סופיות לועדת אנדורן: נגמרו ה"משחקים" של חברות בחוב
- בתי המשפט ימשיכו לשלוט בהסדרי החוב
הוועדה פרסמה את המלצותיה בחודש נובמבר 2014, שאומצו על ידי שר האוצר ונגידת בנק ישראל. הוועדה המליצה על יצירת כללים מנחים באשר לתהליכים הקשורים בהסדרי חוב, האמורים להגדיל את הוודאות בקרב השחקנים בשוק ויצרו שוק אשראי יעיל יותר, הו ברמת הקצאת האשראי במשק, והן בהסדרי חוב עתידיים.
עיקרי התזכיר הם בקביעת שני שלבים בחייה של חברה שנקלעה לקשיים פיננסים - השלב הראשון חל על חברה שנמצאת בקשיים פיננסיים, אך עדיין עומדת בתשלומים למחזיקי אגרות החוב. בשלב זה ימונה לה נציג מיוחד מטעם מחזיקי אגרות החוב (אך רק אם סוכם על כך מראש בשטר הנאמנות של האג"ח). הנציג המיוחד ינהל את המשא ומתן, יישב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיו וימסור למחזיקי אגרות החוב מידע על צעדים שבהם החברה מתכוונת לנקוט העלולים לפגוע בנושים. בנוסף, ואם החליטה החברה להיכנס מיוזמתה לשלב זה, יינתנו לחברה הגנות מסוימות במהלך ניהול המשא ומתן להסדר החוב.
השלב השני - כאשר חברה לא עמדה בתשלום חוב פיננסי לנושיה מעל 45 יום, חזקה עליה שהיא חדלת פירעון, וימונה לה בעל תפקיד על ידי בית המשפט – סעיף זה משמעותי יותר ומשנה את ההגדרות הקיימות היום בדיני הפירוקים. כיום, אי תשלום חוב לא מייצר חזקה של חדלות פירעון ועל הנושים להוכיח כי החברה חדלת פירעון. כעת יעבור נטל ההוכחה על החברה ובעליה להוכיח שהיא רק נקלעה למצוקה תזרימית ואין לקחת מידי הבעלים את השליטה בחברה – תהליך זה יבוצע תחת בית המשפט.
במקור ביקשה אנדורן לייצר אמת מידה ודאית וחריפה יותר ולהדיר את מעורבות בית המשפט בהליך במצב של אי תשלום – במסקנות הביניים נשקלה האפשרות לקבוע כי ברגע של אי תשלום ייפול סוג של גרזן על החברה והיא תילקח אוטומטית מידי בעליה ותועבר לניהול כונס הנכסים הרשמי. אלא שאפשרות זו נדחתה מכל וכל על ידי מערכת בתי המשפט תוך גיבוי יו"ר רשות ני"ע ולאחר התערבות מצידו של שופט הפירוקים איתן אורנשטיין הוחלט ללכת על קו מתון יותר של יצירת חזקה שניתן להפריכה.
נושאים נוספים המטופלים בתזכיר הינם צמצום עילות לקיומם של ניגוד עניינים אצל מחזיקי אג"ח, ביטול אפשרות לעצירת תשלום לנושים (בטענה להעדפת נושים) אלא אם החברה חדלת פירעון (כפי שיגדיר בית המשפט), אפשרות של נושה לכפות הסדר חוב על החברה בניגוד לרצונה ומינוי נאמן מוביל אחד שייצג את כל מחזיקי האג"ח השונים.
המלצה נוספת של הוועדה נגעה ליצירת תקרה לשכר הפונקציונרים המעורבים בהסדרי חוב ובכלל זה רואי חשבון, עורכי דין, מומחים כלכליים ועוד כדי למנוע מהם תמריץ למשיכת ההליכים המשפטיים. היועץ הכלכלי של ראש הממשלה וראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל התנגד לסעיף זה ולא ברור מה עלה בגורלו.