היעד של ניר ברקת: 5 חברות בינלאומיות בירושלים בתוך 5 שנים
תוכנית החומש שהציג ראש עיריית ירושלים שואפת להפוך את העיר לבירת ההייטק עד 2020 בסיוע של מיליארד שקל מהמדינה. עם רוח גבית של שני פרופסורים אמריקאים מובילים, היא תובא בשבוע הבא לאישור הממשלה
עיריית ירושלים הציגה אתמול את תוכנית החומש שלה לשנים 2016–2020 לפיתוח העיר. בתוכנית אסטרטגית מקיפה שנעשתה יחד עם פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד ופרופ' ריצ'רד פלורידה מאוניברסיטת טורנטו שואפת העירייה להציב את עיר הבירה על מסלול הצמיחה המהירה.
רוצים לדעת איך תיראה ירושלים ב-2020? לחצו כאן
צפו גם בסרטוני הוידיאו - ירושלים שלי:
- איל שני מכין ארוחת בוקר ירושלמית על סלע בהרי ירושלים
- חתן פרס ישראל המשורר ארז ביטון נזכר בירושלים שלו
- חנוך דאום - ירושלים של סטארט-אפים
התוכנית צפויה לעלות לדיון בישיבת ממשלה מיוחדת לנושא שתתקיים ביום ירושלים ביום ראשון הקרוב. על פי התוכנית, היקף השתתפותה הכספי של הממשלה צפוי לעמוד על מיליארד שקל למשך התוכנית כולה. לשם השוואה, התקצוב הממשלתי בתוכנית הקודמת עמד על 350 מיליון שקל שנפרשו גם הם על פני חמש שנים.
שילוב בין תמיכה בעסקים לעידוד הקולנוע
התוכנית האסטרטגית והכלכלית של ירושלים מגיעה לאחר עבודה של חודשים ארוכים, ומחבריה טוענים שלא החביאו את הנתונים הבעייתיים של העיר, זאת בניסיון להתמודד איתם. "לפני שמתחילים לדבר על תוכנית אסטרטגית צריך להכיר בכנות מלאה בנתונים הבעייתים ובחולשות שלך", אמר אתמול פורטר.
ואכן, כמה שקפים שהציגו אתמול ברקת ופורטר חידדו את הבעיות ממנה סובלת ירושלים. ירידה של מספר התלמידים במערכות החינוך הציוניות בין 2001–2008, תקציב נמוך ביחס למספר האזרחים בעיר וצמיחה איטית יותר מזו של ישראל. אלא שבשנתיים האחרונות המומנטום בעיר הבירה התחיל להשתנות והעירייה ביקשה להפוך את המומנטום לתוכנית סדורה וברורה לחמש השנים הקרובות.
בעיריית ירושלים החליטו לשלב בין המודלים של שני הפרופסורים כאשר פורטר מדבר על יתרון תחרותי וכיצד להפוך את ירושלים לעיר מתאימה יותר עבור העסקים ומנגד פלורידה מגיע מאסכולת הכלכלה היצירתית הדוגלת בפיתוח אומנות, קולנוע, מדיה ומיזמים חדשניים ככלי לפיתוח העיר ולשימור הקהל הצעיר בירושלים. "אנחנו תופרים חליפה מיוחדת לירושלים", הוסיף ברקת. "אין פה קופי-פייסט אלא תוכנית שעשינו במיוחד לנוכח הנתונים של ירושלים".
אחד היעדים העיקריים של תוכנית החומש הוא להמשיך ולהתמקד בתעשיית הסטארט־אפים ולמשוך יותר ויותר יזמים להקים את הסטארט־אפ בירושלים. לפי נתונים שהציג ראש העיר, בשנת 2014 קמו בירושלים כ־100 סטארט־אפים חדשים וזאת לעומת 40 ב־2012 ו־10 ב־2010.
"זו בשורה אמיתית לעיר", אמר ברקת כשהתייחס במהלך הכנס לכמות הסטארט־אפים החדשים שקמו בירושלים בשנה שעברה. התוכנית שמה לה יעד להגדיל את היקפם ל־25% מהיקף הסטארט־אפים בישראל. מדובר ביעד שאפתני שכן כיום אחרי שנתיים של עלייה מרשימה אחראית ירושלים ל־15% מהיקף הסטארט־אפים הכולל של ישראל. "עד 2020 אנחנו נגדיל את מספר המשרות של סקטור ההייטק והסטארט־אפים הנמצאים בעיר", אמר ברקת. "נהפוך את ירושלים למקום מוביל בתעשייה".
יעד מרכזי נוסף הוא תחום האקדמיה בעיר. האוניברסיטה העברית הפועלת בירושלים ומספר מכללות שהולכות וצומחות הופכות את ירושלים ליעד מבוקש עבור הסטודנטים. כיום לומדים בעיר הבירה קצת מעל 40 אלף סטודנטים ובעירייה רוצים לראות בעיר 60 אלף סטודנטים עד שנת 2020. "אנחנו רוצים להשאיר את הצעירים פה ואנחנו נדאג שירושלים תהיה עיר שיכולה להציע להם מגוון של דברים".
"אם זה עובד בבוסטון, אין סיבה שזה לא יעבוד כאן"
מלבד הגדלת מספר הסטודנטים, התוכנית שואפת להקים מרכז מחקרי מתקדם בצמוד לאוניברסיטה העברית. "דמיינו יחד איתי איך אנחנו בונים מרכז מתקדם שעובד בשיתוף פעולה צמוד עם החוקרים הכי טובים באוניברסיטה. זה עובד בבוסטון ואין סיבה שזה לא יעבוד פה", אמר ברקת.
סגן ראש העיר, עופר ברקוביץ, הוסיף ואמר "לכלכליסט" כי "התוכנית מבטאת את המהפכה שעוברת ירושלים בדגשי הניהול של העיר ובצורת העבודה שלה. העיר מתחילה לממש את הפוטנציאל שלה באמצעות חיזוק יזמים צעירים, באמצעות התמקדות ביתרונות היחסיים שלה ובשילוב האוכלוסיות הערביות והחרדיות. נדמה לי שאנחנו יכולים להיות גאים מאוד בתהליך שבירת ישראל מובילה מול ממשלת ישראל".
פרופ' פורטר, שעל בסיס מחקרו נבנתה התוכנית, החמיא לעירייה ואמר כי "אני לא זוכר עוד שלטון מקומי שעשה איתי עבודה כל כך רצינית ועמוקה. מה שבחרנו לעשות זה להסתכל על העיר מזווית כלכלית, עסקית. מה שמצאנו זה שאנחנו לא חושבים על ירושלים בדרך הזו. אנחנו חייבים לגרום לעיר להרגיש כמקום כלכלי ועסקי, זה שינוי שצריך להתרחש. איך אנחנו רואים את ירושלים ככלכלה? זו עיר שצמחה פחות משאר המדינה, זו עיר ענייה, עד שנשנה את זה התדמית שלה לא תשתנה. יש המון כסף שמושקע בעיר, אבל בסופו של דבר, אם לא ניצור כלכלה בריאה, לא נוכל להצליח. עלינו לשנות את הכיוון כאן".
פורטר אמר כי "העיר מתקדמת כיום לכיוון הנכון, הסביבה העסקית בעיר דווקא די יציבה. פני העיר משתנים, המוביליות בעיר משתנה, הנגישות, היעילות סביב העיר משתנה. התחושה, האיכות והנראות משתנות. החדשות הטובות הן שכל זה קרה. פיתוח כלכלי הוא לא משהו שנעשה בשנה או שנתיים, אתה מתחיל בתהליך, ואתה כל הזמן מעלה את הרף, ועם הזמן אתה רואה את השגשוג. הדבר החשוב ביותר הוא שלפני 7–8 שנים המגמה היתה שלילית, כעת היא חיובית אך יש עוד דרך ארוכה, זו עדיין העיר הענייה ביותר בישראל, וזה לא ישתנה אם לא נקדם פיתוח בהיקף נרחב".
פורטר דיבר על המשימות שעומדות בפני העיר: "עלינו ליצור ירושלים תחרותית, בה עסקים הפועלים בה יכולים לשגשג, הם יכולים להיות יעילים, למצוא את השירותים שהם צריכים. עלינו לעשות זאת בדרך שמאפשרת לכל תושבי העיר לראות שיפור בחייהם. עיר תחרותית זו עיר בה התושבים ה'ממוצעים' רואים התקדמות. עלינו להביא את כל הקבוצות לפעול תחת האסטרטגיה הזו. כדי ליצור עיר כזו, עלינו ליצור עיר פרודוקטיבית, שעסקים יוכלו להעסיק את האנשים המתאימים, לגרום לכך שדברים יכולו לקרות בקלות יותר ומהר יותר. תחרותיות היא לא שכר נמוך, אלא ההפך, שכר גבוה כי אתה בעל כישורים ויעיל. אנחנו לא רוצים רק ליצור עבודות, אלא עבודות טובות, עם עתיד ועם שכר טוב. אנחנו על הנתיב, יש לנו כמה נצחונות אך יש לנו עוד הרבה עבודה כדי להגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע בעתיד".
לאחר הצגת התוכנית התקיימו תוכניות שולחן עגול בהם השתתפו נציגי עיריית ירושלים ונציגי ממשלה שונים. הממונה על התקציבים, לוי, שאל את פורטר וברקת "כשאתה משקיע במשהו אתה מצפה לתשואה. איך אתה מגדיר מה התשואה של השקעה בעיר ירושלים?
ברקת ענה כי "כשאתה מסתכל על היעדים אתה מבין מה התשואה. צמיחה של היקף הסטארט־אפים בירושלים מהיקף הסטארט־אפים בישראל מ־12% ל־25%, הגדלת התיירות ב־50%, להצליח בהם זו התשואה". לדבריו, "בתיירות אנחנו רוצים לשלש את מספר הנכנסים בעיר לשנה, רוצים להגדיל מ־40 אלף ל־60 אלף סטודנטים ולהגדיל את שיעור הסטודנטים שנשארים בירושלים, כי הם החמצן של העיר. אנחנו עוד עובדים על הפרטים הקטנים אבל בתמונה הגדולה אנחנו מאמינים שניתן למדוד את התשואה".
ברקת ביקר את המנגנון הממשלתי היוצר לטענתו מציאות שבה "כל הערים רוצות עוד ועוד עסקים משום שההכנסות מהם גבוהות יותר משל תושבים. כל הערים רוצות להגדיל את אזורי התעשייה. אז באה הממשלה ושואלת מה עם התושבים? לכן בעבר המגמה היתה לבנות עוד ועוד מקומות מגורים וזנחנו את העסקים. אני חושב שצריך למקד את העסקים בעיר כמרכז מטרופוליני, ביחד עם חיזוק שכונות המגורים הוותיקות בעיר, ולתקצב את ההתחדשות העירונית".
דרעי: הייתי רוצה תוכנית ל־5 שבועות
אריה דרעי שר הכלכלה המיועד אמר בכנס כי "אני קצת מקנא בראש העיר של ירושלים, בניר ברקת. הוא הכין עם פרופ' פורטר תוכנית אסטרטגית לחמש שנים, אני רוצה לבקש מפורטר שיכין גם לי תוכנית אסטרטגית רק שאני לא יודע אם להגיד לו תוכנית לחמישה חודשים או לחמישה שבועות".
לדבריו, "אני עוד לא שר הכלכלה, אני לא יודע מה יהיה עד סוף השבוע. יש פה בעיית משילות קשה והשנתיים האחרונות מחייבותם אותנו לעשות חשבון נפש נוקב כדי לראות איך ממשיכים מכאן הלאה".
באשר לתוכנית האסטרטגית של ירושלים אמר דרעי כי "יש בירושלים הרבה מאוד בעיות, בעיות לאומיות, בעיות דמוגרפיות של קבוצות אוכלוסיה. בירושלים יש גורמים שגם לא תלויים בנו, גורמים שברגע יהפכו את ירושלים מעיר יפה לעיר שמככבת בכותרות בכל העולם בגלל הסכסוך".
"אי אפשר להגיד שירושלים מאוחדת", המשיך יו"ר ש"ס, "מאוחדת זה לא רק פוליטית. המשימה שלנו היא להפוך את ירושלים למאוחדת לא רק במילים".
התוכנית האסטרטגית של ירושלים תצטרך לקבל תמיכה רחבה מהממשלה כדי להצליח ולעמוד ביעדיה. "אני אעזור לירושלים ככל שאוכל כדי להוציא ולהמשיך את התוכנית הזאת", הוסיף דרעי. ברקת ציין לאחר דברי דרעי כי התוכנית של ירושלים תימשך גם אם יהיו אירועים בדרך. "האסטרטגיה והראייה ארוכת הטווח לא תיפסק בגלל שמנסים להחליש אותנו".
