$
משפט

בית המשפט העליון יתבקש להכריע: האם גם לתאגיד יש שם טוב?

הוצאת דיבה נגד אדם מזכה בפיצוי גם ללא הוכחת נזק. אבל כשמדובר בתאגיד יש מחלוקת. מאיר פלבסקי חויב בפיצוי גדול, לאחר שהפיץ מידע כאילו החברה התובעת משתמשת בחומרים המסכנים את סביבתה. עכשיו הוא מבקש רשות לערער על כך. אם העליון ייעתר, עשוי להיקבע תקדים שישפיע מאוד על חופש הביטוי

משה גורלי 08:4419.04.15

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את החוקר הפרטי מאיר פלבסקי לשלם 137,740 שקל פיצויים על הוצאת לשון הרע לחברת מקור הפורמייקה העוסקת בתחום לוחות העץ. לשון הרע הופצה במכתבים ששלח פלבסקי באמצעות עו"ד חנוך ארליך למשרדים ממשלתיים, עירוניים ואחרים. במכתבים אלה טען, בין היתר, שהחברה מזהמת את האוויר בחומרים רעילים ומסרטנים, שאינה עומדת בתקני הבטיחות ושהיא מסכנת את עובדיה ואת לקוחותיה.

 

מכתבים חריפים יותר נשלחו ל"שכנים" של מקור הפורמייקה, אלקטרה מעליות וצ'ק פוינט, ובהם נכתב: "אתם מורעלים בחומר מסרטן ללא ידיעתכם. פורמלדהיד".

 

מאיר פלבסקי ועו"ד מיבי מוזר מאיר פלבסקי ועו"ד מיבי מוזר צילום: רחל מגן יריב כץ

 

"הפך למאשים ומרשיע יחדיו"

 

במרץ 2013 פסק בית משפט השלום נגד פלבסקי, וקבע שהתוכן המצטבר של מכתביו מהווה "כתבי אישום מרים וקיצוניים" שבהם הפך ל"מאשים ומרשיע יחדיו". נדחתה טענתו שרק הגיש תלונות נגד המפעל ונקבע שהוציא את דיבתו רעה. הוא חויב בתשלום 50 אלף שקל פיצוי ללא הוכחת נזק, ועוד 150 אלף שקל על הפסדים עסקיים.

 

בית המשפט המחוזי, בהרכב שכלל את השופטים ישעיהו שנלר, קובי ורדי וחגי ברנר, ביטל את הרכיב השני - הפגיעה העסקית - שלא נטען ולא הוכח, אך שילש כמעט את רכיב הפיצוי ללא הוכחת נזק. עו"ד אבינועם מגן הגיש בקשת רשות לערער על השאלה שטרם הוכרעה בעליון ושבתי המשפט המחוזיים נחלקו לגביה - אם ניתן לפצות על פגיעה בשמו הטוב של תאגיד אף שלא הוכחו נזקים שנגרמו לו.

 

המחלוקת משיקה במידה רבה לשאלה האם תאגיד הוא בן אדם. הרכב מורחב של העליון פסק לאחרונה שעל תאגיד, להבדיל מבן אנוש, לא יוטלו עבודות שירות והוא לא יישלח לשירות המבחן. הפעם יידרש העליון לשאלה אם יש לתאגיד שם טוב, שדי בפגיעה בו כדי לשלם פיצוי. אין מחלוקת שתאגיד זכאי לפיצוי אם פרסום מכפיש פגע בעסקיו, אבל אם לא הוכח נזק - האם גם אז זכאי התאגיד לפיצוי?

 

"המבקש (פלבסקי - מ"ג)", כותב עו"ד מגן בבקשת רשות הערעור, "סבור שפיצוי ללא הוכחת נזק נועד להתמודד עם הקושי בכימות פגיעה בשמו הטוב של אדם. כשמדובר בתאגיד קל יותר לאמוד את הנזק, בין היתר באמצעות בחינת פגיעה בהכנסות, השקעה בשיפור הדימוי וכדומה. פיצוי ללא הוכחת נזק בא לרפא בין היתר את העלבון, ההשפלה ועוגמת הנפש שחווה אדם. רגשות כאלה לא ניתן לייחס לאישיות משפטית או ליציר משפטי ש'אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף' ואף לא נפש".

 

"בתי המשפט נחלקו בסוגיה זו, ועד היום ניתנים פסקי דין סותרים מבלי שיש הלכה מחייבת בעניין", מצטט מגן מפרסום של משרד המשפטים, שסוקר את הסוגיה וקובע כי "בית המשפט העליון עדיין לא נתן את דעתו על הסתירה בין סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, המסמיך את בתי המשפט לפסוק לנפגעי לשון הרע פיצוי ללא הוכחת נזק, לבין סעיף 10 לפקודת הנזיקין, הקובע כי תאגיד לא יוכל לקבל פיצוי בשל עוולה אלא אם זו גרמה לו נזק".

 

עו"ד אבינועם מגן עו"ד אבינועם מגן צילום: רחל מגן

 

אכן מדובר בשתי הוראות חוק שלכאורה סותרות זו את זו. סעיף 10 לפקודת הנזיקין פוטר מפיצוי לתאגיד "בשל עוולה, אלא אם זו גרמה לו נזק". בתי המשפט מצאו דרך לעקוף את הפטור בטענה שהגדרת נזק כוללת גם פגיעה בשם טוב. הנימוק נשען על מדיניות משפטית רצויה לשיטתם. "לפגיעה בשם הטוב יש לא רק ממד אישי ורגשי. יש לה גם ממד רכושי. שמו הטוב של תאגיד אינו הפקר. בדומה לאדם בשר ודם, עצם הפגיעה בשמו הטוב של תאגיד עלולה להסב נזק, אשר לא אחת אין לו ביטוי ישיר הניתן לכימות ומדידה. נזק זה עשוי להצדיק פסיקת פיצויים כלליים בתביעת לשון הרע גם לתאגיד", נכתב באחד מפסקי הדין.

 

מגן מבקש להסיט את מוקד הדיון למישור החוקתי, לכבוד האדם, לחופש הביטוי. "הזכויות לשם טוב ולחופש ביטוי נגזרות מכבוד האדם", כתב. "האם גם זכותו של תאגיד לשם טוב נגזרת מכבוד האדם? האם מדובר כלל בזכות חוקתית? ככל שהתשובה שלילית, הרי שמעמד הזכות לשם טוב של תאגיד נחות ממעמדו של חופש הביטוי וממעמדה של זכות אדם - בשר ודם - לשם טוב. לעמדת המבקש (פלבסקי), שמו הטוב של תאגיד אינו ראוי להגנה חוקתית". והוא מוסיף: "פיצוי ללא הוכחת נזק לתאגיד מצמצם את חופש הביטוי וצריך להיעשות בחקיקה מפורשת, תוך בחינת השאלות החוקתיות הקשורות בכך".

 

תאגיד למטרות רווח כן, עיריות לא

 

עו"ד מיבי מוזר, מומחה ללשון הרע, סבור שעל בית המשפט העליון להסדיר את זכאות הגופים שאינם בני אדם. "אין לחסום תביעה של תאגיד למטרות רווח שעלול להיפגע, וצריך להכיר בזכותו לפיצוי על נזק כללי. לעומת זאת, צריך להיות זהירים בתביעות של רשויות, עיריות, מפלגות וגופים ציבוריים שאינם למטרות רווח. במקרים אלה לחופש הביטוי יהיה משקל מוגבר. חשוב שבית המשפט לא יאפשר תביעה של עירייה כאמתלה לפגיעה כביכול בראש העיריה".

 

חלק ממכתביו של פלבסקי הופנו לרשויות מוסמכות, שלגביהן יש מקום להקל בבחינת הביטויים שננקטו. "המגבלה שיצאה תחת ידו של בית המשפט המחוזי בכל הקשור לפנייה לחברי כנסת ולמבקר עירייה קשה מנשוא", כותב מגן. "לעמדת המבקש, יש לפרש בהרחבה את הביטוי 'רשות המוסמכת לקבל תלונות', בייחוד כשעסקינן בתאגידים ובפערי כוחות בינם לבין מי שמתלונן נגדם. הנזק החברתי שבסכירת פיות המתלוננים עולה על התועלת שבשמירה על שמו הטוב של תאגיד". ומגן מסכם: "שאלת פיצוי ללא הוכחת נזק לתאגיד בעוולת לשון הרע טרם הוכרעה. שאלה זו מקבלת משנה חשיבות לנוכח תביעות שתאגידים מגישים באחרונה נגד לקוחות המבקרים אותם ברשתות החברתיות".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x