אוטובוס בשבת? אל תבנו על זה בזמן הקרוב

ימי החג העלו מחדש לכותרות את סוגיית התחבורה הציבורית בשבת ובחגים, והתגובה התוקפנית של שר התחבורה ישראל כץ רק הלהיטה את הרוחות.

ערב הבחירות האחרונות, הרבה לפני שהשר כץ חשב לנפנף בזלזול באזרחים, "כלכליסט" פנה למפלגות השונות ושאל מה דעתן על החלת תחבורה ציבורית בשבת. רוב המפלגות ענו שהן שוקלות את הרעיון בחיוב, אבל לא באופן גורף. כך, למשל, יו”ר המחנה הציוני יצחק הרצוג הסביר שיש להחיל "הפעלת תחבורה ציבורית בימי המנוחה במתכונת מצומצמת, תוך התחשבות מרבית בזכויות העובדים בענף ובמאפיינים הדתיים והתרבותיים של כל יישוב", כש"הסדרי התחבורה הציבורית בימי המנוחה ייקבעו בשיתוף הרשויות המקומיות".

גם שר האוצר המיועד משה כחלון הסביר שהפעלת אוטובוסים בשבת היא הכרחית "כדי לצמצם פערים ועל מנת לתת אפשרות לאלה שידם אינה משגת רכב פרטי לנוע בחופשיות. צעירים סובלים מאוד ממצב זה, בעיקר כי בסופי שבוע הם נאלצים לממן מוניות בעלות גבוהה", אולם בנשימה אחת סייג ואמר ש"ההחלטה על כך תהיה ברמת הרשות המקומית ועל פי החלטת התושבים". תגובה דומה ניתנה גם על ידי יש עתיד.

מנגד, לטוב ולרע, ברשימה הערבית ובמרצ דרשו תחבורה ציבורית גורפת בשבת, ללא הבדלי דת וללא קשר לזהות היישוב. בליכוד סירבו לענות לשאלה, ומי שנושא מאז את הדגל כנגד הפעלת תחבורה ציבורית הוא כאמור השר כץ, שטוען שהדרישה היא בכלל ניגוח פוליטי וניסיון לשנות את הסטטוס קוו הדתי.

צילום: נמרוד גליקמן

“כלכליסט” יצא לבדוק האם ניתן להחיל ברמה הטכנית תחבורה ציבורית בשבת, למי יש אינטרס להשאיר את המצב ללא שינוי, מי ירוויח מזה ומי יפסיד ואילו אוכלוסיות מהלך כזה אמור לשרת.

יש מקומות שדווקא יש בהם תחבורה ציבורית בשבת

הקביעה שלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת החלה מנוהל לא כתוב שהשתרש מאז ימי קום המדינה ונכנס תחת כנפיו של הסטטוס קוו הדתי. מחלקת המחקר של הכנסת, שבחנה את הנושא ב־2012, מצאה ש"בישראל שירותי התחבורה הציבורית פועלים בסופי השבוע על סמך פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו מכוחה. הסעיף בפקודת התעבורה האוסר הפעלת תחבורה ציבורית בימי המנוחה נחקק ב־1991 כדי להבהיר את העמימות שהיתה בנושא עד אותה שנה". החוק קבע שלא יופעלו שירותי תחבורה ציבורית בשבת אלא אם כן יש צורך מיוחד (רפואי למשל), כשהאחראי לקבוע זאת הוא משרד התחבורה.

למרות זאת, בעיר חיפה פועלת תחבורה ציבורית במתכונת מצומצמת (ללא רכבת) וכך גם בערים אחרות בארץ, כשלא תמיד מדובר בערים בעלות צביון תושבים מעורב. כך, למשל, אגד מפעיל קו אוטובוס שיוצא מאילת לכיוון חיפה כבר בצהרי יום שבת.

כץ טוען שעיריית תל אביב לא הגישה בקשה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פרט לדרישה להגדיל את תדירות מוניות השירות. גם דרישה זו עדיין לא טופלה במשרד התחבורה.

הצורך בתחבורה ציבורית יעילה, זולה, כזו שתשרת את כל האזרחים, הוא כמעט ברור מאליו. כהונתו של כץ בשש השנים האחרונות במשרד התחבורה מעידה שזו אחת המשימות הבולטות שהממשלה האחרונה נכשלה בהן כישלון חרוץ. דו"חות מבקר המדינה על הרפורמות בתחבורה הציבורית בתל אביב ובירושלים הסתכמו באותה מסקנה — מדובר בפעולות שלא שינו את חיי התושבים וגרמו במקביל לבזבוז משווע של כספי ציבור, לפעמים בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

אחת הוועדות שעמדה על חשיבות התחבורה הציבורית היא ועדת טרכטנברג. ניתוח שערכה העלה כי "עלות נסיעה בודדת בתחבורה ציבורית למשק נמוכה משמעותית (כשליש) מעלות נסיעה בודדת בתחבורה הפרטית. לפיכך, מעבר משמעותי משימוש בתחבורה פרטית לשימוש בתחבורה ציבורית משמעו חיסכון מצטבר למשק של עשרות מיליארדי שקלים", כש"הגדלת שיעור השימוש בתחבורה ציבורית ב־1% שוות ערך לחיסכון של כ־400 מיליון שקל למשק בשנה".

חברות התחבורה לא ערוכות לפעילות בשבת

שיחות עם ראשי התחבורה הציבורית בישראל מעלות שלוש בעיות ביישום טכני של תחבורה ציבורית בשבת: הראשונה היא שעות העבודה של הנהגים, השנייה היא המחסור בהם כדי בכלל להפעיל אוטובוסים בשבת והשלישית היא מי יממן את הנושא.

מנכ"ל מטרופולין אילן קרני מסביר כי על פי חוקי העבודה, "כל מי שעובד בשבת תצטרך לתת לו יום מנוחה באמצע השבוע, שם עומס העבודה יותר גבוה. זה אחד החסמים הכי גדולים בטרם הפעלה". אם לא די בכך, מכרזי התפעול של התחבורה הציבורית, כלומר הקווים שהופרטו מידי דן ואגד ועברו למפעילים פרטיים, הקפיאו את שכר הנהגים, כך שקשה לתגמל את העובדים.

"אם מפעילים עוד אוטובוסים בשבת, חייבים עוד נהגים וכאלה אין בנמצא", מחדד גדעון מזרחי, מנכ"ל אגד תעבורה ובעברו יו"ר מזכירות אגד. "הכשרה של נהג אורכת שנה שלמה, וכיום יש מצוקה גדולה בתחום. מעבר לכך, אם התפעול הוא הפסדי, אז הממשלה תצטרך לסבסד את השירות".

נושא הסבסוד הוא עוד נקודה כאובה. נתוני משרד התחבורה מלמדים שמאז 2004 זינק הסבסוד הממשלתי למשתמשי התחבורה הציבורית בכ־130%, מכ־1.5 מיליארד שקל לכ־3.5 מיליארד שקל בשנה (נכון לסוף 2013). המשמעות היא שאם תופעל תחבורה ציבורית בשבת, האוצר יצטרך לסבסד את השירות, פעולה שלא בטוח שמישהו ישמח לעודד כיוון שלא מדובר במהלך שיביא להגדלת הפריון במשק אלא בשירות שניתן בימים שבהם אין עבודה. בנוסף, דתיים ושומרי מסורת לא ישתמשו בשירות כזה.

בסביבת אגד אומרים שלא תהיה בעיה להפעיל אוטובוסים בשבת, אבל רשמית הם מעדיפים להישאר עמומים ולומר שהם יעשו כל מה שהממשלה תחליט במסגרת החוק. דן סירבה להגיב לפניית "כלכליסט" והרכבת אינה רלבנטית למרבה הצער, כיוון שעל פי נתוני החברה, הנסיעות בה מהוות רק 6% מהיקף השימוש בתחבורה ציבורית.

ישראל כץ צילום: ששון תירם

המדינה מרוויחה יותר מהיעדר תחבורה ציבורית

סוגיה נוספת שהמדינה תצטרך להתמודד איתה היא המעבר של אנשים לתחבורה ציבורית בשבת על חשבון הרכב הפרטי. בשנים האחרונות נרשמת פריחה במכירת מכוניות חדשות, ובשנה שעברה נמסרו כ־240 אלף מכוניות חדשות, שיא כל הזמנים. לפי נתוני הלמ"ס, נכון לסוף 2014 גודל צי הרכב בישראל רשם אף הוא שיא והגיע לכ־3 מיליון כלי רכב, מתוכם כ־2.5 מיליון מכוניות נוסעים. מדובר בזינוק של 50% בעשור אחד. לפי נתוני האוצר, ההכנסות ממיסוי ישיר על כלי רכב עמדו בשנת 2000 על כ־5.8 מיליארד שקל, ואילו ב־2013 הן הגיעו לכ־7.86 מיליארד שקל. אם מוסיפים את המס על חלקי חילוף ואת רכישות הדלקים, מגלים שענף הרכב מניב לאוצר הכנסות של 34 מיליארד שקל בשנה. קשה לראות מצב שבו מישהו יסכים לוותר בקלות על סכום כזה או חלק ממנו.

הפעלת תחבורה ציבורית בשבת עלולה (או עשויה, תלוי מאיזה צד מסתכלים) לצמצם את קצב רכישות הבנזין וגם את רכישת המכוניות החדשות. "אני מעריך שחלק מהאנשים יעזוב את הרכב וישאיר אותו בבית, אבל זה יהיה מינורי", אומר בכיר בענף הדלק. “צריך לזכור שני דברים. הראשון הוא ש־40% מהבנזין ו־70% מהסולר זה דלקנים, לכן אלו אנשים שלא אכפת להם מתחבורה ציבורית בשבת. הדבר השני הוא שחלק ניכר ממשתמשי התחבורה הציבורית הם מקרב האוכלוסייה הדתית, ואלו בכל מקרה לא ישתמשו בתחבורה ציבורית בשבת". בכיר אחר אמר שאין לו בעיה שיפעילו תחבורה ציבורית בשבת — אולי הוא ימכור פחות בנזין, אבל הוא ימכור הרבה יותר סולר (שמניע את האוטובוסים ומוניות השירות).

ומה לגבי חששות של המדינה? "בעולם נהוגה תחבורה ציבורית בשבת, ושם היא הרבה יותר טובה מבישראל, אבל רמת המינוע שם יותר גבוהה (מספר כלי רכב לנפש). ולכן על פניו לא בטוח שתחבורה ציבורית בשבת תקטין את רמת המינוע", מסביר סמנכ"ל רשות המסים לשעבר בועז סופר. לדבריו, "אין לי ספק שרמת השימוש ברכב תקטן ברמה כלשהי, ויכול להיות שמי שהיו לו שתי מכוניות, יירד לאחת. אם ניקח 20 שנה קדימה ונאמר שתהיה רכבת קלה בתל אביב, ברור שהמאסות בסוף עובדות וברור שתהיה הסטה של רכב לטובת תחבורה ציבורית. אבל בפרספקטיבה של מדינה אני סקפטי. תראה מה קורה בניו יורק — כוח הקנייה שם לא נמוך ויוקר השימוש ברכב פרטי הוא בלתי אפשרי וגם אנשים שגרים בווילות חבל על הזמן מגיעים לעבודה ברכבת התחתית. זה גם עניין של היצע — שם יש תחבורה ציבורית ופה אין".

אף אחד לא יודע מי באמת צריך תחבורה בשבת

באופן תמוה, לאף אחד מהגופים ש”כלכליסט” פנה אליהם אין מידע מסודר לגבי ציבור הנוסעים שישמח להשתמש בתחבורה ציבורית בשבת, הפרופיל שלהם ואת מי זה ישרת. "לא עשינו מחקר כזה ואני מודה שאני לא מכירה כזה מידע", אומרת תמר קינן, מנכ"לית תחבורה היום ומחר. "מדובר באנשים שלא מחזיקים רכב. אנחנו לא נגד יום שבתון ולא נרצה שכולם יעבדו בו כאילו זה יום חול. המטרה היא לא ליצור הדרה לאוכלוסיות של אנשים שרוצים להגיע לים. זה צורך בסיסי”.

הסיכוי לשנות את המצב הוא קלוש במבנה הקואליציה הנוכחי. בנוסף, בפסק הדין בנושא הפעלת רשת AM:PM בשבת אמר שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין: "תל אביב אינה בארץ אחרת, וגם בה יש ציבורים המעוניינים בצביון משמעותי של השבת, והיא מחויבת לחוקי המדינה ולהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית. גם בתל אביב יש לחפש את האיזון בין שני חלקי ההגדרה - יהודית ודמוקרטית, אך הרושם הוא שבמצב הנוכחי הזווית הדמוקרטית דוחקת את רגלי הזווית היהודית".

בנוסף, הכניסה של המפלגות החרדיות לקואליציה והתעקשותו של כץ - בצורה גסה וחסרת נימוס פוליטי בסיסי כלפי הבוחרים - שלא לקיים תחבורה ציבורית בשבת, מוביל למסקנה שהנושא ימשיך ללוות אותנו גם בקדנציה הבאה.