גם בנק ישראל אשם בפרשת HSBC

כדי להבין את הסיבה לאשמתו של בנק ישראל, יש להבין כיצד האמינו הפעילים בשוקי ההון והמט"ח להערכה המופרכת של הבנק הזר ועוד נקטו פעולות שהשאירו אותם עם הבטחה לא ממומשת ועם הרבה פחות כסף בכיס.

קרנית פלוג צילום: נמרוד גליקמן

הסקירה של HSBC היתה מופרכת כי הרחבה כמותית עושים במטרה להמריץ את הפעילות במשק, ואילו המשק הישראלי כלל אינו זקוק כעת להמרצה. הרחבה כמותית אמורה גם להוריד את הריביות לטווחים בינוני וארוך, אבל התשואות על האג"ח לפרקי זמן אלה נמצאות כעת בשפל של זמן רב. במצב כזה, הרחבה כמותית עלולה לנפח את בועת האג"ח הקונצרניות, שעומדת כבר עכשיו על סף פיצוץ.

ובכל זאת פעילי שוק ההון האמינו לסקירה הזו, כנראה בשל החלטת בנק ישראל בסוף החודש שעבר להפחית במפתיע את הריבית לשפל של כל הזמנים: 0.1%. בנק ישראל ידע שהוא הולך להפתיע את הפעילים בשוק ההון, כי הוא עצמו כתב בהודעה שפרסם באותו יום ש"ממוצע תחזיות החזאים אינו מצביע על הפחתת ריבית".

כאשר בנק ישראל מבצע מהלך לא צפוי, תשובת שוק ההון מהירה וקיצונית. מיד עם פרסום ההחלטה התחיל השקל להיחלש ושער הדולר עלה למחרת ב־2.4%. בנק ישראל רשם לזכותו ניצחון קטן כי המטרה העיקרית של הפחתת הריבית היתה להחליש את השקל. אבל בשבוע שעבר התברר שמדובר בניצחון פירוס.

כאשר הבנק המרכזי מפחית את הריבית, ובאותה נשימה מדווח על עלייה בצמיחה, ביצוא ובגביית המסים, ירידה באבטלה והמשך הרתיחה בשוק הדירות - התפתחויות שכולן מחייבות אותו לפעול בדיוק בכיוון ההפוך - פעילי שוק ההון מסיקים שמדובר בהתנהלות לא רציונלית. במצב כזה אפשר להאמין גם לסקירה של בנק זר, אפילו אם היא לא נשמעת הגיונית.

וזה מה שקרה בעשרת הימים האחרונים: בנק HSBC הפריח בלון ניסוי, הרבה משקיעים קנו את המסר השגוי והפסידו כסף, היו גם מי שהרוויחו, ובנק ישראל למד שהתנהלות לא הגיונית מצדו עלולה לפעול לשני הכיוונים.