"תהיו חברותיים ותסבלו פחות מבעיות זיכרון"

ד"ר סינתיה גרין, מומחית אמריקאית לבעיות זיכרון, מייעצת למנהלים כיצד למנוע הידרדרות ביכולות הקוגניטיביות עם העלייה בגיל: פחות גלישה ברשתות חברתיות ויותר משחקי וידיאו נגד השעון, פחות קפה ואלכוהול ויותר התעמלות, לימוד שפה ועיסוק בציור

נמרוד צוק 08:1624.03.15

לחברת לומוסיטי, סטארט־אפ קליפורני שגייס בשנים האחרונות מימון בהיקף של יותר מ־75 מיליון דולר, יש משימה שאפתנית: לפתח תוכנית לאימון קוגניטיבי שאמורה לחזק יכולות מנטליות כגון זיכרון, ריכוז, חשיבה מהירה ופתרון בעיות באמצעות ישיבה יומיומית מול המחשב והתמודדות עם משחקים פשוטים שממוקדים בתרגול כישורים שונים.

מדובר בענף שהולך וצומח במהירות, מתחום נישתי לפני כמה שנים לתעשייה של יותר ממיליארד דולר כיום, צמיחה שזיכתה אותו באוקטובר האחרון בביקורת מצד קבוצה של 70 מדענים מסטנפורד שטענו במכתב פומבי כי ההבטחות של רבים ממוצרי הקטגוריה מוגזמות. אבל האזהרות לא מטרידות במיוחד את 60 מיליון מנויי החברה ומיליוני אנשים אחרים שמורידים אפליקציות כגון Elevate או NeuroNation, בחיפוש כל פתרון אפשרי שעשוי להאט את ההידרדרות שרבים מאיתנו חווים ביכולות הקוגניטיביות עם העלייה בגיל, ובעיקר ביכולת לזכור שמות של אנשים, מטלות מתוכננות, את המיקום של מפתחות הרכב או מונחים מקצועיים מסובכים.

"איזון רגשי רב יותר אבל פחות תשומת לב"

"המשחקים הללו יכולים להועיל, אבל הם לא הדבר העיקרי. אני מסתכלת על הטיפול בבעיות זיכרון ובכושר המנטלי בכלל כחלק משמירה כוללת על אורח חיים בריא יותר, שמתחיל בדברים בסיסיים כמו תזונה נכונה והתעמלות", אומרת ל"כלכליסט" ד"ר סינתיה גרין, מומחית לבעיות זיכרון ובריאות המוח שהגיעה השבוע לביקור בישראל במסגרת כנס MEDinISRAEL לטכנולוגיות רפואיות שנערך השבוע בגני התערוכה בתל אביב. גרין, דוקטור לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת ניו יורק, ייסדה את התוכנית לשיפור הזיכרון בבית הספר לרפואה של בית החולים מאונט סיני, הקימה את חברת ממורי ארטס שמייעצת בנושא לארגונים וחברות וכתבה שורה של ספרים רבי־מכר בנושא.

סינתיה גרין צילום: אוראל כהן

"עם ההזדקנות האופי של הפעילות המוחית והיכולות האינטלקטואליות שלנו משתנים: מצד אחד, אנחנו מחזיקים בידע רב יותר ומפתחים איזון רגשי רב יותר ויכולת טובה יותר לקבלת החלטות במצבי אי־ודאות - אבל מצד שני, אספקטים אחרים נפגעים, דברים כמו תשומת הלב, היכולת להתמקד בדבר אחד לאורך זמן, כישורי המולטי־טסקינג והיכולת לעבד מידע", היא מסבירה את הסיבות לקשיים שצצים עם הגיל. "כדי לזכור היטב, צריך קודם כל ללמוד את הדבר שאותו אנחנו רוצים לזכור, והפגיעה ביכולות הללו משבשת את תהליך הלימוד".

בעיות הזיכרון עשויות להחריף במצבי לחץ, מתח וחרדה, מהסוג שנלווה בדרך כלל לתפקידים ניהוליים בכירים, ואף מנהל אינו רוצה להיתפס כשהוא שוכח שם של עובד, להתבלבל בנתונים במהלך פגישה חשובה או לשכוח מה הוא תכנן להגיד בעת נאום מול קהל. "סביבת העבודה היא הרבה פעמים עמוסה ולחוצה במיוחד, ולאנשים חשוב להפגין כשירות מנטלית גבוהה כחלק מהשמירה על הביצועים המקצועיים ועל המעמד במקום העבודה", היא מציינת.

הבשורות הטובות, אומרת גרין, הן שיש הרבה מה לעשות מעבר להמלצות הטריוויאליות של אכילה בריאה והתעמלות. "לא מעט מחקרים מראים שצריכה מוגזמת של קפה ושל אלכוהול משפיעה באופן שלילי על הזיכרון, ואני ממליצה לכולם לשמור על מינון מתון של שניהם, במיוחד בגילים מבוגרים יותר כאשר הגוף מתקשה להתמודד עם ההשפעות שלהם באותה האפקטיביות".

הקפה, היא אומרת, אמנם מגביר את הערנות, אבל הופך אותנו לעצבניים ורגישים יותר להסחות דעת, דבר שמקטין את הסיכוי שנזכור היטב מידע שקלטנו בעת שהמוח מצוי תחת השפעתו. המלצות נוספות כוללות אינטראקציה חברתית רבה ככל האפשר ושמירה על הראש פעיל, לאו דווקא באמצעות משחקים או תרגולים שתוכננו במיוחד למטרות הללו. "משחקי לוח, משחקי וידיאו שכרוכים במשימות שצריך לבצע נגד השעון, לימוד של שפה חדשה, עיסוק בציור או פיסול - כל דבר שכרוך בפעילות מנטלית שונה מזו שאנחנו רגילים לבצע ביום ביום יכול להאיץ את התחדשות הנוירונים והקשרים ביניהם, דבר שמוביל לאורך זמן לשיפור קבוע בזיכרון וליצירה של מעין מחסום כימי בפני הגורמים לדמנציה", היא מסבירה.

לאינטראקציה חברתית יש, לדבריה, תרומה לשמירה על יכולות קוגניטיביות חזקות בגילים מאוחרים, ומחקרים בתחום הראו כי לאנשים בתפקידים כמו הוראה ומקצועות אחרים שכרוכים בתקשורת פרונטלית רבה עם אנשים אחרים יש סיכוי נמוך יותר לפתח בעיות זיכרון לעומת כאלו שמבלים את עיקר זמנם מול המחשב או בסיטואציות אחרות של בידוד חברתי. "העלייה בפופולריות של הרשתות החברתיות בשנים האחרונות, מהבחינה הזו, הביאה איתה יתרונות וחסרונות", היא אומרת. "מצד אחד, הרבה אנשים זוכים באפשרות לתקשורת אנושית אינטנסיבית יותר, דבר שיש לו השפעה חיובית על הזיכרון והיכולות המנטליות, אבל מצד שני, כאשר מתחילים להגזים במספר השעות שמבלים מול פייסבוק או מסך הסמארטפון, יש לכך גם תוצאות שליליות".

"הטלפון סך הכל אמור לשרת אותנו"

ההתמכרות לרשתות החברתיות מגדילה את החשיפה לשטף המידע והסחות הדעת שאנחנו חווים כחלק מהשימוש באינטרנט, בסמארטפונים ובמחשב, והירידה בריכוז גורמת, שוב, לעלייה בקושי לזכור מאוחר יותר את המידע שניסינו לקלוט. "הפתרון העיקרי לבעיה הזו הוא שליטה במינונים - הטלפון הוא בסך הכל מכשיר שאמור לשרת אותנו, ואנחנו יכולים להחליט איך וכמה להשתמש בו", היא אומרת.

אבל מעבר לפעילויות קבועות שאפשר לבצע כדי לשפר את היכולות המנטליות, יש מקרים שבהם אתה לא יכול להרשות לעצמך להיכשל באובדן זיכרון, רגעים שבהם חייבים להשאר חדים ומפוקסים. "יש לא מעט שיטות למקסם את הסיכוי לזכור את הדברים החשובים ברגעים קריטיים - למשל לשנן טקסטים מראש שוב ושוב, להגיד אותם בקול רם, לכתוב אותם על פתקים או ליצור לעצמך המחשה ויזואלית של הדבר שאותו אתה רוצה לזכור – כל הפעולות הללו יעזרו לחזק את האחיזה שתהיה לו בתודעה. מעבר לפתרון של צרכים מיידיים, לכל הטכניקות הללו יכולה להיות, בשימוש מתמשך, גם השפעה חיובית על הזיכרון", היא אומרת.