לקראת דו"ח המבקר על מחדלי הדיור: אף אחד לא יוצא נקי

היום בשעה 18:00 יפרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח מיוחד על מחדלי המדינה בטיפול בבעיית מחירי הדיור. את הדו"ח התחיל מבקר לחבר בתחילת 2013, והוא מתפרסם כעת חרף לחצי הליכוד שלא לפרסמו ערב הבחירות.

הדו"ח כולל התייחסות מקיפה לכל הגורמים הממשלתיים שלוקחים חלק בתהליך קבלת ההחלטות בתחום הדיור, משלב תכנון המדיניות ועד לשלב שיווק הקרקעות. אחת התובנות העיקריות שעולות מן הדו"ח, כפי שנכתב פעמים רבות ב"כלכליסט" ובעיתונות הכלכלית בשנים האחרונות, היא שקיים ריבוי אדיר של גורמים שמשפיעים על תחום הדיור, מבלי שיש גורם אחד שמנהל אותם ודואג שיפעלו בהרמוניה וללא אינטרסים מנוגדים. הגורם האחד הזה היה צריך להיות משרד ראש הממשלה, אולם בפועל הדבר לא קרה בשנים האחרונות, חרף עליית מחירי הדיור והתנפחות הבעיה.

סלט של אינטרסים והשפעות

הנה רשימה חלקית של הגופים שמשפיעים על תחום הדיור: רשות מקרקעי ישראל אחראית על ייזום פרויקטי דיור, יצירת תוכניות דיור, ניהול מכרזים לשיווק קרקעות וניהול קרקעות ששווקו; משרד הבינוי אחראי על ייזום פרויקטים וגיבוש מדיניות בתחום הדיור; אגף התקציבים במשרד האוצר אחראי על גיבוש אסטרטגיה ומדיניות לטיפול בבעיית הדיור; רשות המסים אחראית על גביית מסי הנדל"ן ועל ניהול מאגר המידע בתחום הדיור; השמאי הממשלתי במשרד המשפטים אחראי על מעקב מחירי דירות חדשות; משרד הפנים אחראי על מנהל התכנון שאחראי על ועדות התכנון שאחראיות על אישור וטיפול בתוכניות דיור; משרד התחבורה אחראי על פיתוח תשתיות תחבורה שנחוצות להקמת שכונות חדשות; הרשויות המקומיות הן אלה שמחלקות היתרי בנייה; וזה עוד לפני שהזכרנו את בנק ישראל שקובע את הריבית שמשפיעה על לוקחי המשכנתאות. בקיצור - סלט.

מאז 2008, וביתר שאת מאז 2010, "כלכליסט" ויתר כלי התקשורת הכלכליים העלו את עניין הדיור לראש סדר היום. "כלכליסט" סיפר בצורה שיטתית ובהזדמנויות שונות את סיפוריהן של משפחות מעמד הביניים הישראלי שחולמות על דירה אבל לא מצליחות להגיע אליה, וסיקר שוב ושוב את ההתנהלות הבעייתית של גורמי הממשלה השונים, שלעתים נדמה שפשוט לא מעוניינים לפתור את הבעיה, ולא רק לא מצליחים.

דו"ח מבקר המדינה שיתפרסם הערב מהווה מעין אסופה של כל הבעיות האלו. מה שמייחד את הדו"ח הזה הוא האופן השיטתי שבו אנשי מבקר המדינה עברו גוף־גוף וניתחו היכן בדיוק היו הכשלים וכיצד התמונה נראית כשמחברים את כולם יחדיו. הדו"ח הזה הוא מסוג הדו"חות שמבקר המדינה מתקשה לחבר משום שהם בוחנים מדיניות. לרוב, דו"חות המבקר בודקים עמידה בנהלים ואת טיב קבלת ההחלטות. הפעם מדובר בשאלה האם המדיניות מצליחה או לא.

בנייה (ארכיון). הכשלים הם של כל הגופיםצילום: אוראל כהן

אף גורם לא יוצא נקי מהדו"ח. ביממה האחרונה הפוליטיקאים החלו להיערך כל אחד במפלגתו כדי להאשים פוליטיקאי אחר, אבל האמת המרה היא שכולם אשמים. בניגוד למצבים אחרים שבהם כשכולם אשמים אף אחד לא באמת אשם, הפעם לא ניתר להתנער מן האחריות, משום שהמבקר מפרט כיצד האשמה מתחלקת בין כולם.

בעיה שאי אפשר לטאטא

חלק מהכשלים שהמבקר מצביע עליהם נוגעים לשלב קבלת ההחלטות המוקדם וחלק אחר נוגע לשלב יישום ההחלטות.

התגובות האופייניות לכל דו"ח של מבקר המדינה הן שהגוף המבוקר ילמד את הממצאים, יפנים את הלקחים וישפר את דרכיו. לרוב זה נעשה מהשפה לחוץ - דו"חות מעקב רבים של מבקר המדינה אחר דו”חות קודמים מעידים על כך שהליקויים נמשכו. התעלמות דומה מדו"ח המבקר על הדיור משמעה מחירים שממשיכים לעלות ודור שלם שנרמס תחת עולן של משכנתאות מפלצתיות. בניגוד לבעיות אחרות, זו פשוט לא בעיה שאפשר לטאטא.