$
בארץ

האוצר יפיץ בעוד שבועיים נוהל למיגור הכספים הקואליציוניים

הנוהל נועד למנוע את קיומם של התקציבים הלא השקופים שאפשרו לח"כים ולשרים להעביר כספים למקורבים, לפי חשד המשטרה. עם זאת, ככל הנראה הנוהל לא יכלול את התקציבים שהאוצר מעביר ליו"ר ועדת הכספים במטרה להבטיח את תמיכתו ברפורמות

שאול אמסטרדמסקי 06:5309.02.15

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט וראש אגף התקציבים אמיר לוי צפויים להחליט בתוך כשבוע כיצד לשנות את נוהלי הכספים הקואליציוניים. זאת בעקבות חשיפת פרשת השחיתות, שבמסגרתה נחשד כי חברי כנסת ביצעו שימוש גורף בכספים קואליציוניים כדי להעביר כספים למקורבים. ההמלצות של השניים יוגשו בתוך שבועיים כדי לחייב את הממשלה החדשה שתקום לפעול על פי הנוהל החדש.

 

 

הדבר הבסיסי שליכט ולוי יצטרכו לענות עליו הוא כיצד מגדירים כספים קואליציוניים. לרוב מדובר בכספים שמוסכמים בין ראש הממשלה או שר האוצר לבין ראשי המפלגות הבכירות החברות בקואוליציה. בעת אישור תקציב 2015, למשל, הסכים שר האוצר דאז יאיר לפיד על מתן יותר מחצי מיליארד שקל בכספים קואליציוניים למטרות שונות שהגדיר יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. ההחלטה פורסמה במסגרת החלטת הממשלה הרחבה על תקציב המדינה, אולם בלי פירוט ברור.

 

פרשנות מצומצמת להגדרה

 

הבעיה היא שאלה לא הכספים הקואליציוניים היחידים, וליכט ולוי יצטרכו להגדיר היכן מציבים את הגבול, שהרי כל החלטה שהפוליטיקאים מקבלים על תקציבים מסוימים היא החלטה פוליטית. למשל, אם ראש הממשלה מחליט על תוספת תקציבית לביטחון על חשבון החינוך, האם אלה נחשבים כספים קואליציוניים שהכללים צריכים לחול עליהם? האם כשמחליטים לתת תוספת למענקים לחיילים משוחררים - עניין שאין בו אפשרות לשחיתות פוליטית - האם היא צריכה להיות מוגדרת ככספים קואליציוניים?

 

מלבד זה, במהלך השנה מוחלט באופן שוטף על מתן תקציבים נוספים בכספים קואליציוניים. הכסף הזה ניתן לרוב על ידי משרד האוצר, בשביל לשכנע את חברי הכנסת לתמוך ברפורמות שהאוצר מעוניין לקדם בוועדת הכספים. זה קורה לרוב סביב אישור תקציב המדינה בכנסת, אבל לא רק.

 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט צילום: אוראל כהן

 

חלק מחברי ועדת הכספים הגדירו את הכספים האלה כ"מס מעבר" שהאוצר צריך לשלם לפוליטיקאי שיושב בראשות ועדת הכספים. זאת אף שיו"ר הוועדה תמיד מכחיש את קיומם. בשנתיים האחרונות ניסן סלומינסקי מהבית היהודי מאייש את התפקיד.

 

ההסכמים האלה אינם מתועדים ואינם מפורסמים לציבור, ולרוב נסגרים סביב דיונים בנושאים שונים בוועדת הכספים של הכנסת. בגלל המורכבות המשפטית של העניין הזה, ובשל הקושי להגדיר את הכספים האלה ככספים פוליטיים - שכן כל מה שקורה בכנסת הוא פוליטי - בשלב זה אין כוונה להגביל כספים אלה. לכן מסתמן כי עיקר הפעילות של צוות ליכט־לוי יתרכז בכספים הקואליציוניים שמוחלט עליהם בממשלה.

 

ליכט ולוי מתכוונים לאשר את ההמלצות שלהם אצל היועץ המשפטי לממשלה, וליישם אותן כבר במשא ומתן הקואליציוני בין המפלגה שתוטל עליה הרכבת הממשלה לבין שותפותיה. ראש אגף תקציבים, השותף במשא ומתן, מנצל את ההסכמים הקואליציוניים כדי להחתים את המפלגות על תמיכה ברפורמות מבניות שהאגף שלו מבקשים לקדם בחוק ההסדרים.

 

כך למשל, בבחירות הקודמות, במסגרת ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד לבין הליכוד נכתב כי הממשלה תפעל להמשך צמצום מספר תאגידי המים, יוזמה מובהקת של אגף תקציבים (שנתקלה בהמשך בחוסר גיבוי מצד שר האוצר יאיר לפיד בגלל התנגדותה של יו"ר ועדת הפנים מירי רגב, שאיימה כי תתקע את הרפורמות שלו בדיור). בבחירות שקדמו לכך, ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין ישראל ביתנו כלל סעיפים כמו רפורמה מבנית ברגולציה על תחום האנרגיה, ורפורמה בתקציבי החינוך - סעיפים שאגף התקציבים באוצר רצה לקדם זה זמן רב.

 

הפקידים כבר מתערבים

 

כבר עכשיו פקידי הממשלה לא מאבדים זמן ומנסים להשפיע על המצעים הכלכליים של המפלגות השונות. משיחות שערך "כלכליסט" עם כמה פקידים במשרדי הממשלה עולה כי לפחות חלק מההצעות שמופיעות במצעים הכלכליים מקורן ברפורמות שהפקידים מנסים לקדם, או שכבר נמצאים בתהליך לקידומן.

 

מקורות בשתי המפלגות שהציגו תוכניות כלכליות עד כה - כולנו והמחנה הציוני - הכחישו אתמול כי קיימת מעורבות מצד פקידים בתוכניות שלהם. מנגד, המצעים הכלכליים כוללים כמה וכמה רעיונות שהדרג הפקידותי כבר הכריז על קידומם. למשל, רעיון הקמת מסלולי פנסיה בדמי ניהול מופחתים שמופיע במצעים של שתי המפלגות, הוא רעיון שהועלה כבר בידי צמרת האוצר. כך גם הרעיון למתן אפשרות לשחקנים חדשים בשוק הבנקאות לרכוב על תשתיות מחשוביות של בנקים קיימים, שמופיע אצל כחלון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x