"נחפש עוד אלפי ישראלים שמעלימים מס בחו"ל"

התקופה האחרונה סוערת מאוד עבור משה אשר, מנהל רשות המסים, בין היתר בעקבות שתי פרשות בנקאיות: פרשת העלמות המס בבנק UBS, שבמסגרתה נחקרו ברשות כבר יותר מ־30 ישראלים, ביניהם השופט משה גלעד ורעייתו, בחשד להעלמת המס והחזקת חשבונות בלתי מדווחים בבנק השוויצרי. הפרשה מקבלת תשומת לב רבה על רקע פרשה בנקאית אחרת — פרשת בנק לאומי שהודה בפני רשויות החוק האמריקאיות שסייע ללקוחות תושבי ארה"ב להעלים מיסים באמצעות לאומי שווייץ. הבנק חתם על הסדר וישלם קנס של 400 מיליון דולר.

הישראלים שנחשדים בפרשת UBS חשודים בפלילים, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש כאן עניין תרבותי — אנשים שהם לא גנבים התרגלו להעלים מסים. איך אתם יכולים להתמודד עם זה?

"אנחנו מודעים לנורמה הזו והגיע הזמן לשנות את הנורמה בישראל. אנחנו רואים הרבה שטחים בהם היא השתנתה. אפילו במערכת הבנקאית היתה נורמה מסוימת והיא השתנתה. התפקיד שלנו זה לטפל בעברייני מס, אך גם לייצר אווירה. מזה שנים שהבנקים בישראל בודקים את מקור הכסף של כל תושב, בעיקר של זרים, ולא מכניסים למערכת הבנקאית הקיימת כסף שלא מדווח".

ובכל זאת, בנק לאומי חתם על הסדר וישלם קנס אדיר.

"לגבי העבר — צריך לבדוק מה היה שם. היועץ המשפטי לממשלה הקים צוות חקירה, יש בו נציג של רשות המסים, ונבדוק מה קרה בבנק לאומי כתוצאה מהפרשה עם ארה"ב".

בנק לאומי לא לבד. גם בנק מזרחי טפחות ובנק הפועלים נחקרים בנושא בארה"ב. לא צריך לבחון את הנושא מערכתית?

"אני מניח שצוות החקירה שהקים היועץ יגיש את ההמלצות שלו, והיועץ המשפטי יוכל להרחיב את הבדיקה, לפי שיקול דעתו. שינוי של ערכים ונורמות במדינה זה דבר חשוב וצריך להתגייס לזה, גם במערכת הבנקאית וגם בתקשורת".

המלחמה בהון השחור

הון שחור הוא אחד מהנושאים שאשר אוהב לדבר עליהם, וכמוהו גם פוליטיקאים שמתחייבים בפני הציבור להשלים באמצעות הטיפול בו את כל מה שחסר בתקציב. מבחינת אשר, פרשת UBS היא אחד הפירות הראשונים של "המאבק הבלתי מתפשר אל מול ההון השחור".

כמה הון שחור אתה מעריך שיש בישראל?

"הון שחור והון לא מדווח כשמו כן הוא, ולכן אתה יכול רק להעריך מה היקפו, אך לא לעשות עליו אנליזות מדוייקות. הערכות של הבנק העולמי מ־2011, שמתבססות על נתוני המקרו של ישראל, מדברות על כ־200 מיליארד שקל בשנה".

כמה מדינת ישראל מפסידה מהיקף הון כזה בשנה?

"שיעור המס המשוקלל הוא כ־30%, אז אובדן המס יכול להגיע ל־50־60 מיליארד שקל". כשאשר נשאל על ההערכות שלו ושל רשות המיסים הוא נמנע מלספק נתון כלשהו, ולו הגס ביותר: "אנחנו יודעים שבחו"ל יש עשרות אלפי חשבונות. אנחנו לא רוצים לייצר הצהרות".

מה אתם עושים כדי לטפל בהון השחור?

"אנו פועלים במספר ראשי חץ. אחד מהם הוא השגת רשימות בנקאיות ממדינות שונות בעולם (כמו זו שבה התגלו שמות הישראלים שהחזיקו חשבונות לא מדווחים ב־UBS, ע"מ ות"ג)". אשר לא מגלה כיצד משיגה הרשות את הרשימות, אבל אומר שבידי הרשות יש רשימות עם אלפי רשומות, ומלבד זאת "אנחנו פועלים במספר הליכים כדי לקדם את ההתחייבויות שלנו ל־OECD, שנחתמו באוקטובר במסגרת הסכם להחלפת מידע, בדומה להסכם ה־FATCA שנחתם עם האמריקאים".

גליה מאור ואיתן רף. "צריך לבדוק מה קרה בבנק לאומי" צילום: אוראל כהן

במסגרת ההסכם עם האמריקאים, ישראל מחוייבת להעביר מידע לאמריקאים, בעוד שהם אינם מחוייבים בכך. "קיבלנו הבנות מהאמריקאים שהם כן יעבירו לנו מידע", אומר אשר.

אחד מהצעדים שבהם נקטה רשות המסים על מנת להיאבק בהון השחור הוא נוהל של הליך גילוי מרצון, שמאפשר, מאז ספטמבר האחרון, הסדרה אנונימית של חשבונות לא מדווחים אל מול הרשות. ההליך מעורר ביקורת, ויש מי שטוען שהרשימות שמשיגים אנשי הרשות מבנקים במדינות שונות בעולם פוגמות במוטיבציה של הרשות לעשות שימוש בנוהל זה, משום שהרשימות מאפשרות להם להגיע לכולם גם ללא גילוי מרצון. אשר לא מסכים עם הביקורות: "אנחנו מברכים את האנשים שפונים להסדיר את ההון הלא מדווח שלהם. האם נגיע לכל האנשים שמעלימים מס? ככל הנראה לא. אבל מספטמבר עד היום היקף ההון שנחשף הוא 2.5 מיליארד שקל. אנחנו רק בתחילת הדרך". אשר מבקש להדגיש כי "אילולא המסירות ותחושת השליחות של עובדי הרשות לא היינו מגיעים לתוצאות שהגענו אליהן השנה ושעוד נגיע אליהן".

"לא הייתי קורא לזה תקיעות. יש עיכובים"

כבר בתחילת הראיון היה חשוב למשה אשר לציין שבכל הנוגע לגבייה, 2014 היתה הצלחה, בדיוק כמו השנה הקודמת: "גבינו 4.5 מיליארד שקל יותר מהתחזיות, וזאת למרות צוק איתן", הוא אומר בגאווה. אז הגבייה והמלחמה בהון השחור מתנהלות בקצב גבוה, אבל לא כך הדבר בחזיתות אחרות.

מתוקף תפקידו יושב אשר בוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון. החוק הוא הכלי של ישראל למשוך אליה חברות זרות ולעודד פיתוח של החברות בארץ. הוא קובע כי מעל סף ייצוא מסוים, זכאית חברה להנחות מס משמעותיות (16% ו־9% במרכז ובפריפריה בהתאמה). עד לשנת 2011, אז השתנה החוק, הייתה אפשרות לקבל פטור מלא ממס בתנאים מסוימים, אך בעקבות לחץ ציבורי הוא השתנה. עתירה כנגד רשות המסים הביאה אותה לפרסם את היקף הטבות המס של החברות הגדולות, מתוקף החוק הישן, וכתוצאה מהבאזז שנוצר סביבן החליט שר האוצר לשעבר יאיר לפיד להקים ועדה חדשה בראשות יעל אנדורן, מנכ"לית האוצר, לפני קצת יותר משנה, שתבדוק את החוק החדש. הוועדה טרם מסרה את המלצותיה, ככל הנראה בשל חילוקי דיעות בין החברים בה.

האם זו לא בעיה שהוועדה למעשה תקועה?

"לא הייתי קורא לזה תקיעות. יש עיכובים, אבל יש ישיבות וזו ועדה שחשוב שהיא הוקמה". אשר אומר שאין החלטה לעכב את עבודת הוועדה בגלל הבחירות. "בסופו של דבר ההמלצות צריכות להיות מוגשות לשר האוצר שצריך לבחון אותן, ובהתאם לכך נוכל להתקדם. הוועדה עוד לא סיימה את העבודה שלה".

משה אשר. "צריך למצוא את האיזון בין זכות הציבור לדעת לבין הגנת הפרטיות" צילום: אוראל כהן

על אילו שינויים תמליץ הוועדה?

"אנחנו מזהים בחוק מספר הזדמנויות שיאפשרו פיתוח של החברה הישראלית — לגרום לחברות להישאר במדינה ולמשוך חברות זרות לישראל". כשמנסים לחלץ ממנו תשובה קונקרטית יותר הוא מוכן לומר ש"אף אחד לא מדבר יותר על 0% מס. העולם הזה נגמר מזמן".

עולם שרק הולך, מתפתח ומשתכלל הוא עולם האינטרנט. הסתת הפעילות העסקית לרשת מקשה על רשויות המס בעולם לגבות מיסים ומאפשרת לחברות הגדולות להתחמק ממס. גם בישראל הרשות משתדלת להדביק את הפער, אבל היא צריכה לבצע עוד כמה צעדים לשם כך.

"הוצאנו לאחרונה מכרז כדי לבחור חברה חיצונית שתביא לנו מידע מהאינטרנט, כדי שנוכל להפיק ממנו מידע. ניקח לדוגמא תושב ישראלי שקיבל ומימש אופציות בחברת הייטק זרה — אנחנו לא רואים את הדיווחים אצלינו, אך הוא חייב לשלם מס בישראל. אם נוכל להגיע למידע של חברות כאלה בחו"ל, נוכל להציף תיקים כאלה לבדיקה".

איפה עומד המכרז כרגע?

"הוא פורסם. תהליך המכרז מתקיים אבל עוד לא נבחרה חברה".

גם הנוהל שעוסק במיסוי חברות אינטרנט מתעכב. "יש לנו טיוטת ‘חוזר’ בצנרת שעוברת לסבב הערות. היא תופץ בקרוב ללשכות המקצועיות ולציבור". יש לציין שהחברות האלו מציבות אתגר בפני רשות המיסים, שכן מבחינה משפטית לא תמיד ברור איפה חברה שהשרת שלה נמצא בהולנד, המפתחים באירלנד והצרכנים בכל העולם, צריכה לשלם מס.

כוח האדם של הרשות גדל וזה עדיין לא מספיק

במהלך השיחה מציג אשר את המחסור בכוח אדם של רשות המסים כבעיה של ממש. אמנם נוספו לה תקנים ועובדים בשנים האחרונות, אבל מן הדברים שלו נדמה שזה עדיין לא מספיק. לדבריו המחסור במשאב האנושי מעכב ופוגע בפעילויות שונות של הרשות.

גם מבקר המדינה יוסף שפירא וגם פרופ’ מנואל טרכטנברג, מועמד המחנה הציוני לתפקיד שר האוצר, מדברים על הצורך להחיל חובת דיווח כוללת של ההכנסות על כלל המשק, כמו בארה"ב. מה דעתך?

"אין ספק שאם יש מספיק משאבים, אפשר לעשות זאת. היקף המשאבים כיום, כוח האדם וסדרי העדיפויות לא מאפשרים זאת. רשת המדווחים של רשות המסים היום מונה מיליון מדווחים. אם נחיל חובת דיווח כוללת, נכניס עוד 2.5 מיליון מדווחים. זה היקף שגדול על רשות המסים. כמות המפקחים ביחס לעוסקים היא נמוכה וזה משפיע על הבקרה והאכיפה".

לאשר אמנם חסרים עובדים, אבל עושה רושם שבדרגים הגבוהים יותר חושבים שהמבנה של הרשות אינו יעיל. לפני מספר חודשים הוציא מבקר המדינה דו"ח בנושא המאבק בהון השחור של רשות המסים, ובו ביקורת נוקבת על עבודת אגפי החקירות ברשות ועל שיתוף הפעולה בתוכה ומחוצה לה. על איחוד האגפים השונים ברשות דובר כבר לפני יותר מעשור ובינתיים יש כפילויות רבות וחוסר יעילות.

למה זה לא מתקדם?

"מעבר לטיפול בדרג הסמנכ"לים, הנושא לא בוצע במשך לא מעט שנים. היו ועדות שניסו לעשות שיתופי פעולה ומודלים שלא יצאו לפועל. הוסכם עם האוצר וההסתדרות על כניסה לדיאלוג בנושא הרכב השכר של עובדי הרשות במקביל לארגון מחדש של מבנה הרשות, כולל איחוד אגפי המיסים".

לא הגיע הזמן להחיל שקיפות על ההסכמים שאתם עושים עם חברות שפועלות בכל העולם, כמו כיל, כדי שהציבור ידע כמה מס הן משלמות בפועל?

"צריך למצוא את האיזון בין זכות הציבור לדעת לבין הגנת הפרטיות. פרסמנו לאחרונה את הטבות המס שמקבלות חברות בורסאיות כתוצאה מחוק עידוד השקעות הון, וזה צעד מידתי".

עובדי הרשות דורשים הגדלת שכר

לאחר שבחודש שעבר סוכם על תוספת של 17 אלף שקל לשכרם של עובדי רשות המסים, שתתפרס על פני שנתיים, הכריזו אתמול עובדי יהלו"ם, היחידה לפשעים חמורים של אגף מס הכנסה, על סכסוך עבודה.

לפי טענותיהם, מאז 2010 מרבית העובדים ביחידה, המונה 50 איש, לא פועלים בתקן מסודר, אף שהובטח להם כך בעבר. כך שחמש שנים מאז הקמת היחידה דירוג השכר שלהם הוא עדיין של "קורס מפקחים". כעת הם דורשים להשוות את תנאיהם לשכר מקביליהם במע"מ ובמכס, מה שאמור להגדיל את שכרם בכ־1,000 שקל.

לאורך השנים דרשו עובדי הרשות תוספות שכר בעקבות שינויים של מיסוי וטכנולוגיה שהשפיעו על עבודתם. דרשו וקיבלו. הסכום שסוכם בתחילה, 17 אלף שקל, התבסס בעיקר על תוכנית 0% מע"מ. לאחר שהחוק ירד מהפרק בעקבות הבחירות הופסק המו"מ בנושא. בסופו של דבר הוחלט כי הם יקבלו את הסכום הזה בכל מקרה, הפעם עבור שינויים שהיו בשנתיים האחרונות ואחרים שצפויים להתרחש בשנתיים הבאות. בשלב זה מנהלים נציגי העובדים מו"מ עם הממונה על השכר קובי אמסלם.