מאמנת כדורסל, ערב גיבוש בגנקי ושי לעובדים חדשים: הוצאות רשות ני"ע נחשפות
"כלכליסט" חושף את ההתקשרויות של רשות ניירות ערך עם ספקים לשנים 2013–2014: המיליונים שהלכו עבור שכירות ומחשוב, ההטבות המופלגות שלהן זכו העובדים, והיו"ר שדווקא הצליח לצמצם את חשבון ההוצאות שלו
ההתקשרויות עם ספקים חיצוניים של רשות ניירות ערך בשנת 2014 הסתכמו ב־61 מיליון שקל, כשליש מהתקציב השנתי של הרשות. ב־2013 היה היקף ההתקשרויות עם ספקים חיצוניים 73 מיליון שקל. תקציב רשות ניירות ערך הוא תקציב עצמאי שהכנסותיו מגיעות רק מאגרות שמשלמות החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה. לאחר עשר שנים רצופות שבהן הכנסות הרשות היו גדולות מהוצאותיה, החל ב־2012 הרשות מעניקה הנחות גדולות באגרות שמשלמות החברות, כך שהתקציב השנתי שלה גירעוני, והיא למעשה מחסלת בהתמדה את העודף שנצבר לה במשך עשור. העודפים של הרשות, בהיקף של כ־200 מיליון שקל, מושקעים בהשקעות שונות (אם כי לא בבורסה בתל אביב) על ידי כמה בתי השקעות. למשל, בית ההשקעות של הראל קיבל מהרשות 54 אלף שקל עבור ניהול חלק מהתיק, ובית ההשקעות פסגות קיבל מהרשות 46 אלף שקל בדמי ניהול עבור החלק שלו. בית ההשקעות של חברת איילון קיבל עוד 59 אלף שקל עבור החלק שהוא מנהל מתיק ההשקעות של הרשות.
כל נתוני ההוצאות של הרשות לספקים נמסרו על ידיה ל"כלכליסט" במסגרת חוק חופש המידע. זוהי רשימת ההוצאות המלאה ל-2013 ו-2014.
ההוצאות הגדולות ביותר: על דמי שכירות ומחשוב
ההוצאות הגדולות ביותר של הרשות הן בכל הנוגע לשכירת ותחזוקת המשרדים שלה, בגבעת שאול בירושלים ובמרכז תל אביב. גובה השכירות לשטח של שתיים וחצי קומות בבניין המשרדים ברחוב מונטיפיורי בתל אביב שבו היא שוכנת עולה לה יותר מ־3 מיליון שקל בשנה ועוד כ־580 אלף שקל לשנתיים דמי ניהול לחברה המנהלת את הבניין ועוד 1.2 מיליון שקל לחניה באזור ועוד 1.4 מיליון שקל לשירותי ניקיון.
בנוסף, השכירות בירושלים עולה עוד 7 מיליון שקל לשנתיים (כולל חניה) ועוד 1.2 מיליון שקל בדמי ניהול לחברה המנהלת את הבניין לשנתיים ועוד 1.5 מיליון שקל בתשלומי ארנונה לעיריות ירושלים ותל אביב. שיפוץ המשרדים עלה עוד 2.8 מיליון שקל ב־2014. עוד מיליון שקל שילמה הרשות לחברת החשמל עבור חשבון חשמל, עוד 1.1 מיליון שקל שולמו לחברת הליסינג אלבר עבור רכבים צמודים לעובדיה ועוד חצי מיליון שקל לחברת פז עבור דלק. עובדים שלא מקבלים רכב זוכים מהרשות למימון הביטוח השנתי לרכב, שהסתכם ב־2014 בעלות של 700 אלף שקל.
הוצאה גדולה נוספת של הרשות היא בכל הנוגע למערכות המחשב שלה, שמשמשות לניטור שוטף של הפעילות בשוק ההון. הרשות שילמה ב־2014 סכום של 8 מיליון שקל לחברת טלדור עבור שדרוג ותחזוקה של מערכות המחשוב המרכזיות שלה, עוד 2.3 מיליון שקל לחברת נס למטרה דומה, עוד 2.9 מיליון שקל לחברת הראל טכנולוגיות מידע לרכישת ציוד מחשוב, ועוד 1.5 מיליון שקל לחברת יבמ ישראל עבור תחזוקת שרתים ומערכת ניהול המסמכים של הרשות. חברת דורקום קיבלה עוד מיליון שקל עבור רכישת מערכי אחסון וגיבוי למערכות המחשב שלה.
בנוסף, חברת הייעוץ מקינזי ערכה עבודת ייעוץ עבור הרשות בעלות של 1.5 מיליון שקל ב־2013. עבור תחזוקת דף פייסבוק, שילמה הרשות 44 אלף שקל.
סגוויי, ערב גיבוש בגנקי ונבחרות ריצה ובאולינג
מלבד הוצאות אלו הרשות מוציאה הרבה כסף בכל שנה על הטבות שונות לעובדיה, 262 במספר. עובדי הרשות אינם מוגדרים עובדי מדינה, משום שהרשות היא גוף עצמאי, אבל בפועל הם מקבלים הטבות נרחבות מאלה שמקבלים עובדי המדינה במשרדי הממשלה.
למשל, הרשות הוציאה בשנת 2014 סכום של 93 אלף שקל לטובת רכישת ציוד והפעלת חדר כושר לעובדים בירושלים. מינוי לחדר כושר עבור העובדים בתל אביב עלה עוד 35 אלף שקל. ימי גיבוש עלו עוד 30 אלף שקל, כנס לעובדים עלה 50 אלף שקל, הנסיעות לחו"ל לעובדים עלו 150 אלף שקל במצטבר. הרשות שילמה 28 אלף שקל למזכרות לכנסי עובדים, למתנות לימי הולדת וליום האשה. בראש השנה קנתה הרשות מתנות לחג בעוד 28 אלף שקל. עלותם של שוברי מתנה לעובדים לראש השנה ולפסח הגיעה ל־566 אלף שקל.
עובדי המחלקה הבינלאומית עשו סיור סגוויי בעלות של 1,000 שקל במסגרת יום גיבוש. עובדי מחלקת חקירות היו בערב גיבוש במועדון הגנקי בעלות של 5,000 שקל.
המתנות שחילקה הרשות לעובדים חדשים עלו 4,265 שקל. המתנות לעובדות הרשות שילדו עלו 7,000 שקל. בדיקות סקר תקופתיות לעובדים שחצו את גיל 40 עלו 123 אלף שקל. שוברים לעובדים מצטיינים, לעובדים שהתחתנו ולעובדים שחגגו ימי הולדת עלו 12 אלף שקל. מלבד זה, העובדים קיבלו ייעוץ פנסיוני בשווי של 67 אלף שקל, וסבסוד בביטוחי חיים וביטוחי שיניים וקייטנות בקיץ לילדים בעלות כוללת של 88 אלף שקל.
בנוסף, הרשות שילמה עבור עורכי הדין שעובדים אצלה את דמי החבר ללשכת עורכי הדין בסכום כולל של 104 אלף שקל. היא גם שילמה את דמי החבר ללשכת רואי החשבון עבור עובדיה שהם רואי חשבון בעלות כוללת של 39 אלף שקל.
מלבד אלה, לעובדי הרשות יש גם נופשונים, והרשות מסבסדת את חלקם (הרשות לא מסרה באיזה אחוז היא מסבסדת את עלות הנופש). ב־2014 שילמה הרשות יותר ממיליון שקל עבור סבסוד נופש במלון מרידיאן ובמלון הנסיכה באילת. ובנוסף, לעובדי הרשות יש נבחרת כדורשת, נבחרת ריצה, נבחרת קטרגל ונבחרת באולינג. הרשות שילמה עשרות אלפי שקלים ב־2014 עבור הטסת עובדים לאירועי ספורט שונים, לרוב באילת, עבור הלנתם במלונות, ועבור רישום הקבוצות שלה ורכישת ציוד, ואפילו עבור מאמנת.
דו"ח חניה מעיריית קריית אונו ונסיעה בנתיב המהיר
גם מקומו של יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר לא נפקד מדו"ח ההוצאות של הרשות. האוזר מחזיק בכרטיס אשראי על חשבון הרשות. ב־2013 עלות כרטיס האשראי שלו היתה 26 אלף שקל, וב־2014 הוא גיהץ בכרטיס זה 8,506 שקל בלבד. בנוסף, האוזר הזמין מחקר כלכלי מחברת לקסידל שהוגדר "מחקר עבור היו"ר" בעלות של 29 אלף שקל. ב־2013 הרשות שילמה עבורו דו"ח חניה לעיריית קריית אונו בעלות 100 שקל, אולם הסכום קוזז משכרו.
בנוסף, הרשות שילמה עבורו 91 שקל בשנת 2014 עבור נסיעה אחת בנתיב המהיר בכניסה לתל אביב. יועץ התקשורת החיצוני שהעסיק האוזר דרך הרשות בשנת 2013 (ממשרד יחסי הציבור רובינס שטיינמץ) עלה לרשות 198 אלף שקל.
