פרופ' דן בן־דוד: "אי אפשר להחזיק צבא של עולם ראשון עם משק של עולם שלישי"
בן־דוד, שפרש לאחרונה מניהול מרכז טאוב, בראיון פסימי: "השכלת מחצית מהילדים בבתי הספר גרועה מבמדינות עולם שלישי, אין להם כלים". ובכל זאת, הוא ממשיך להאמין שיהיה כאן טוב
אי שם בכהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה עלה הרעיון להקים את הגרסה הישראלית למועצת הכלכלנים של נשיא ארה"ב. "נפגשנו עם ברק באפריל 2000 לכמה שעות באמצע הלילה, וחודש לאחר מכן התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת לאורך יום שלם", מספר בראיון ל"כלכליסט" הכלכלן פרופ' דן בן־דוד, אחד מהכלכלנים ביוזמה ההיא שפרש לאחרונה מניהול מרכז טאוב. נסיבות החיים, שכללו בין היתר את היציאה מלבנון, עשו את שלהן: ממשלת ברק הגיעה לסופה וכך גם היוזמה.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה, וההזדמנויות לחולל רפורמות במשק הישראלי נסוגות שוב ושוב אל מול אילוצי המצב הביטחוני והפוליטי. לא בטוח שבן־דוד היה חותם על האמירה הזו, אולי כי הוא מתעקש להישאר אופטימי. עם זאת, כאשר מדברים איתו קשה להישאר אופטימים.
במהלך כהונתו במרכז טאוב הוא התפרסם עקב שורת מחקרים שעוררו ביקורת באקדמיה בנושאי חינוך, חברה, משילות ועוד, וגם אחרי פרישתו הוא מספק תובנות על מצב הכלכלה הישראלית.
"כשהשכלת מחצית מהילדים בבית הספר גרועה מבמדינות עולם שלישי, משקלה של האוכלוסייה הזאת בחברה גדל, והילדים שנמנים עמה לא מצוידים בכלים לעבודה במשק מודרני", הוא אומר. "לא נוכל לקיים לאורך זמן משק של מדינת עולם ראשון". לדבריו, "ללא משק של מדינת עולם ראשון אי אפשר להחזיק צבא של עולם ראשון. זו הפרדיגמה של ביטחון לאומי: לא רק טנקים ומטוסים, אלא גם אנשים שמקיימים מדינה מתקדמת".
ממשלה לא מתפקדת
בן־דוד תולה את האשמה בראשי המערכת, והבעיה העיקרית, לטענתו, היא "חוסר תפקוד של הממשלה". לדבריו, "ראש הממשלה ממנה את אויביו הפוליטיים הגדולים לתפקידים החשובים ביותר, אף על פי שמטרתם היא לא לעזור לו אלא להחליף אותו. כך יש אנשים מוכשרים, אבל לא בתפקידים הנכונים".
עוד טוען בן־דוד כי גם בדרג המקצועי מעורבים מומחים בתחומים שונים, ובהם חינוך ובריאות, אך הם אינם מבינים בכלכלה בהכרח.
"בדיון כלכלי הכלכלנים ינצחו, כי ללא הבנת המשמעות של מגבלת תקציב או חישוב של תשואה חברתית ופרטית לא ניתן לבנות תוכנית מסודרת".
בן־דוד מצביע על "ניגוד עניינים מובנה בין האוצר, שצריך לשמור על הקופה, לבין המשרדים האחרים, שצריכים לתכנן לטווח ארוך - משמע להשקיע כסף היום עבור התשואה בעתיד".
ייתכן שלשאר המשרדים פשוט אין תמריץ להשתפר?
"יש פה בעיית מנהיגות וניהול. יש לנו מערכת ציבורית שלא מתפקדת בין השאר כי חסר לה חזון. תראה מה עשו בהדסה, פשוט כיבו את השריפה".
הדור הנוכחי, לדברי פרופ' בן־דוד, "רוצה לראות מנהיגים שיש להם חזון, ורוצה לראות במערכת הבחירות הקרובה דיונים על חזון בר־קיימא".
אין לובי לאי־שוויון
בן־דוד, שמתמחה בצמיחה של מדינות, בוחן את ההבדלים בין רמות הפיתוח והעושר של מדינות עולם ראשון לבין מצב המדינות שמדשדשות בבינוניות כלכלית. לדבריו, בכוונתו להמשיך במחקר במסגרת אחרת. כניסה לפוליטיקה, כפי שניסה לעשות ב־2006, כשנמנה עם רשימת מפלגת קדימה, הוא כבר לא שוקל.
"באתי למרכז כי חשבתי שחסרים מבט כללי על הנעשה בארץ והשוואה למדינות אחרות. אנחנו כל הזמן עוסקים באקטואליה, אבל אם המגמה הבעייתית נמשכת כבר 40 שנה צריך להקדיש לה תשומת לב". תחום הפריון, התפוקה של כל עובד במשק, הוא הקובע את הצמיחה ואת רמת החיים, ואילו מאז שנות השבעים, טוען בן־דוד, "ישראל מתרחקת מהמדינות המובילות במערב". בכל הנוגע לעוני ולאי־שוויון ישראל נמצאת בתחתית רשימת המדינות המפותחות.
"השנה הראינו ששיעורי העוני בקרב יהודים לא חרדים גבוהים מאוד. כלומר, אמנם שיעורים אלה גבוהים מאוד בקרב חרדים וערבים, אך גם בניכוי אוכלוסיות אלה שיעור העוני בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי (17% מהאוכלוסייה, 25% כולל חרדים וערבים; שניים רק לארה"ב עם 18% - מ"פ). יש פה בעיה מבנית, ואנחנו עושים לעצמנו חיים קלים כשאנחנו מאשימים את החרדים והערבים".
הסיבה לכך היא הפערים בחינוך, שהוא קרש הקפיצה לשוק העבודה, טוען בן־דוד. "כשבוחנים את ההישגים מאז 1999, כשערבים החלו להיכלל במבחנים, ניכר כי הפערים בין תלמידי ישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי, גבוהים אפילו מבארה"ב". זאת, הוא מציין, לא כולל החרדים. גם בתוך מה שניתן לכנות מעמד הביניים החינוכי, התלמידים שאינם הגרועים או הטובים ביותר, הפער הוא הגבוה ביותר במערב. המסקנה שבן־דוד מצביע עליה היא שבכל אחד מהמגזרים במשק - תעשייה, בנקאות, מסחר ועוד - ההשכלה והפריון נמוכים.
זו אולי שאלה קצת תמימה, אבל מה הסיבה לפערים אלה?
"לנושאים האלה", מסביר בן־דוד, "אין קבוצת לובי. לא דנים בנושאים שתלמידים צריכים ללמוד בבית הספר, ואין סטנדרטים לדברים שתלמיד צריך לדעת ולדרכי המדידה. כשהורים מתלוננים על מצב החינוך, הם מתכוונים לאלימות בבתי הספר ולצפיפות בכיתות".
עוד הוא מסביר כי ישנן בעיות יסוד נוספות, כגון שיטת הכשרת מורים ותגמולם. "כל הסכם שכר עם מורים מכונה רפורמה, אבל הוא לא מטפל בבעיות השורש. אם חסרים מורים לפיזיקה או לאנגלית, אולי צריך לשלם למורים האלה יותר ולא לשלם רוחבית לכל המורים".
סיבה נוספת לאי־השוויון, הוא טוען, היא המחסור בתשתית תחבורה ואמינה: "אם משפחה תדע שילדיה יקבלו חינוך טוב יותר בצפון או בדרום, ובעיית ההגעה לעבודה של ההורים תיפתר, חלק גדול מבעיית הדיור ייפתר". זאת, לדבריו, בניגוד לטיפול סימפטומטי, דוגמת 0% מע"מ.
צפרדע בתוך מים רותחים
בחודש שעבר קיבל בן־דוד ביקורת פומבית ראשונה ממשרד האוצר על דו"ח שפרסם מרכז טאוב. לפי הדו"ח, המשפחה הישראלית הממוצעת מתקשה לגמור את החודש וחיה במינוס, וזאת פרט למשפחות הנמנות עם שני העשירונים העליונים. כלכלני האוצר טענו כי הניתוח נשען על פרמטרים שגויים, כגון הוצאות משק הבית על משכנתא. בן־דוד אמר בתגובה כי האוצר אינו מבין את ההבדל בין תצרוכת להוצאה, ובסופו של דבר מה שמשפיע על תזרים המזומנים של משק הבית הוא הכסף שהוא מוציא בחודש, ולא משנה לאיזה צורך. בעקבות הדו"ח, גם הפקידות הבכירה הבינה כי לא ניתן להתעלם מהנתונים.
לטענת בן־דוד, אף שהיו פוליטיקאים שהתנגדו למסקנות הדו"ח, בסוף נציגי סיעות שונות, משמאל ומימין, ביקשו חומרים מהמרכז ועשו בהם שימוש.
האם מישהו מהם יפעל בעניין?
"אחרי שפרסמנו את הדו"ח הצגנו אותו לבכירים במשרד ראש הממשלה, בהזמנת המנכ"ל הראל לוקר. פנו אלינו בבקשה לבחון את החלופות לרפורמה בשוק העבודה". כעת, כשהבחירות בפתח, לא סביר שמשהו מתוכניות אלה ייצא לפועל.
הראית איך נושאים חשובים מתמסמסים, ובכל זאת אתה אופטימי?
"יש לקבל החלטות חשובות שיכריעו אם תהיה או לא תהיה פה מדינה. לדעתי עוד יש סיכוי לשנות. אני מעודד שינוי כי אני רוצה שילדיי יחיו פה".
מה הסיכוי שזה יקרה?
"כפי שאבא אבן אמר, אנשים ומדינות בוחרים נכון אחרי שמיצו את כל האפשרויות האחרות. בדקה ה־90 נפעל. כשאנחנו עם הגב לקיר, אנחנו עושים את הדבר הנכון". את מה שבן־דוד מגדיר כסכנה העיקרית הוא מדמה לצפרדע בתוך סיר מים רותחים: אם היא תיזרק לסיר מים, היא תזנק החוצה, אך אם המים יתחממו איתה, היא תישאר במקום. "הסכנה היא שכשנבין מה מצפה לנו, כבר לא נוכל למנוע את זה. זה סופה של המדינה אם לא ייעשה משהו בטווח הזמן שנותר".
