• תפריט
בארץ

משרד החינוך יחלק מחדש את התקציב בהתאם למדד הטיפוח

שר החינוך שי פירון הודיע אתמול כי בתחילת שנת הלימודים הנוכחית החלו בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לקבל תוספות תקציב באופן דיפרנציאלי, לפי מצבם הסוציו־אקונומי של התלמידים. התוספת תסתכם במיליארד שקל על פני חמש שנים

משרד החינוך מחלק מחדש את התקציבים שהוא מעביר לבתי הספר. שר החינוך שי פירון הודיע אתמול כי בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, שנפתחה בספטמבר האחרון, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בישראל התחילו לקבל תוספות תקציב באופן דיפרנציאלי.

 

 

מדובר בתוספת תקציב כללית של כ־250–300 מיליון שקל בשנה שיתקבלו בכל אחת מחמש השנים הקרובות, ובמיליארד שקל במצטבר. העובדה שמשרד החינוך מתחיל השנה בתקצוב דיפרנציאלי נחשפה ב"כלכליסט" באוגוסט האחרון, לפני תחילת שנת הלימודים, אולם אז משרד החינוך סירב לתת פרטים בנושא.

 

הרפורמה תהיה רלבנטית בשלב זה אך ורק לחינוך היסודי ולחטיבות הביניים. לעת עתה לא יהיה שינוי בחינוך הקדם יסודי ולא בתיכונים. התקציב הכולל של בתי הספר היסודיים ושל חטיבות הביניים צפוי להסתכם השנה ב־14 מיליארד שקל, כך שמדובר על תוספת של 2% בשנה הראשונה, ובסופו של דבר בתוספת של מעט פחות מ־10% בעוד חמש שנים.

 

מהודעת שר החינוך אתמול עולה כי מדובר בתוספת שתתבסס הן על תוספת תקציב חדשה ממשרד האוצר (בסדר גודל של 125 מיליון שקל), והן מתקציבים פנימיים מתוך התקציב הקיים של משרד החינוך (שיעמוד השנה על 47 מיליארד שקל).

 

ילדים בבית ספר (אילוסטרציה). תוכנית הדגל של פירון ילדים בבית ספר (אילוסטרציה). תוכנית הדגל של פירון צילום: שאטרסטוק

 

התנגדות פוליטית מימין

 

מבחינת פירון מדובר בתוכנית דגל שקידם עוד בתפקידו הקודם כמנכ״ל תנועת הכל חינוך. התוכנית נחשבת גם לתוכנית דגל באגף התקציבים במשרד האוצר, שניסה לקדם אותה כמה פעמים בעבר אבל נתקבל בהתנגדות, בעיקר של פוליטיקאים מהצד הימני של המפה.

 

כיצד התוכנית תעבוד? משרד החינוך מקצה כיום תקציבים לתלמידים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים על פי מפתח מסובך שמבוסס על שעות לימוד שבועיות, לפי גודל כיתה תיאורטי כלשהו. רק שבפועל כיתות קטנות יותר מרוויחות מהשיטה הזו וכיתות גדולות יותר מפסידות. בחינוך הממלכתי־דתי יש כיתות קטנות יותר, בין היתר בגלל הנוהג לפצל את הלימודים לשני מגדרים שונים, כך שיוצא שלאורך השנים מי שהופלו לטובת היו תלמידי החינוך הממלכתי־דתי, ומי שהופלו לרעה היו תלמידי החינוך הממלכתי, ובעיקר התלמידים במגזר הערבי.

 

בנוסף על התקציב הבסיסי, משרד החינוך מחלק כספים נוספים על פי סלים שונים ומשונים, שבפועל מבטלים כל ניסיון קיים לבצע תקצוב דיפרנציאלי ולתת יותר כסף לשכבות החלשות.

 

השיטה הזו הולכת להשתנות ברפורמה החדשה.

 

תוספת של 14 שעות בשבוע

 

משרד החינוך אסף את התקציב לשעות חינוך תוספתיות שניתנות כיום במסגרת סלים שונים, ויחלק את כולן מחדש על פי מפתח סוציו אקונומי. חלוקת הכסף תיעשה ברמה הבית ספרית, כדי לתת מענה לבתי ספר עם תלמידים חלשים בערים מבוססות יחסית (דוגמת דרום תל אביב).

 

המשמעות היא שהתלמידים מהשכבות החלשות בבתי ספר יסודיים יקבלו תוספת של שבע שעות לימוד נוספות בשבוע, ותלמידים משכבות חלשות בחטיבות ביניים יקבלו תוספת של 14 שעות לימוד בשבוע. זה יאפשר למנהלים להעסיק מורים נוספים, או להגדיל את המשרה של הקיימים, ולפצל כיתות גדולות במשך חלק משעות הלימוד, כדי לתת מענה אישי לתלמידים.

 

הואיל וכיום התקציבים מחולקים באופן שמפלה לרעה את תלמידי המגזר הערבי בעיקר, התוספת המשמעותית ביותר תורגש במגזר זה. בשביל למנוע פגיעה קשה בתלמידי בתי הספר בשכבות המבוססות וכן פגיעה קשה בתלמידי החינוך הממלכתי דתי, האוצר התחייב להעביר תוספת תקציב שנתית בשביל שבפועל מספר שעות הלימוד שלומדים תלמידים אלה לא יקטן, אבל גם לא יגדל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x