$
בארץ

גם זה אי־שוויון: עירייה שיכולה, מקימה משטרה

בעזרת מס של 2 שקלים למ"ר לשנה בונה תל אביב כוח שיטור של 200 איש. בלוד המשטרה העירונית קטנה יותר, בעוד רשויות אחרות לא מסוגלות להקים גוף כזה. כך גם הביטחון מתחלק לפי העשירונים

עמרי מילמן 06:5626.11.14

תלוש הארנונה האחרון שהגיע לבתיהם של תושבי תל אביב עבור נובמבר־דצמבר כלל תוספת חדשה: היטל שמירה. ההיטל מיועד למימון כוח שיטור עירוני חדש של 200 פקחים, שיחל לפעול בחודש הקרוב. המחיר: 2 שקלים למ"ר לשנה לכל נכס, וסך הכל בין 50 ל־54 מיליון שקל בשנה. עם הטלת האגרה מצטרפת תל אביב לשורת ערים אחרות ובהן לוד, מודיעין, נתניה, רעננה ורבות אחרות, שהקימו כוח ביטחון משלהן במימון תוספת לארנונה. 

על ההיטל בתל אביב הוחלט כבר ב־2012, והוא יוקדש למימון אגף חדש — סיירת לביטחון עירוני (אגף סל"ע). לדברי חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת ביטחון חיים גורן, התכנון הוא להפעיל את האגף בארבע השנים הקרובות. "החוזים מול העובדים נחתמו לארבע שנים, עד סוף הכהונה של מועצת העיר. לאחר מכן נבחן אם הביטחון השתפר ואפשר לצמצם את הנטל".

 

200 פקחים מסביב לשעון

 

מימון כוח שיטור עירוני אינו יכול לבוא מדמי הארנונה, וכדי לגבות אגרת שמירה נדרשות הרשויות לאישור משרד הפנים. בעיריית תל אביב מציינים שאף כי המשרד התיר לה לגבות כ־3 שקלים למ"ר לשנה, היא גובה פחות מכך.

 

להערכת גורן, האגף החדש יחל לפעול בסוף דצמבר. הוא יורכב מ־200 פקחים חדשים שיחולקו לשתי מחלקות. הראשונה תוגדר כאחראית על ביטחון שוטף, והשנייה "שיטור עירוני" — צמדים של פקח ושוטר. המשטרה הקצתה 80 תקנים לצורך כך. סמכויות הפקחים דומות לאלו של פקח עירוני, אם כי פקח המתלווה לשוטר יכול לעכב אדם לצורך חקירה.

 

רון חולדאי רון חולדאי צילום: יריב כץ

 

כמו כן האגף סיים לרכוש 50 ניידות חדשות ולהכשיר את בסיסי ההפעלה. הפקחים המיועדים גויסו במכרז עירוני, וכיום מסיימים קורס הכשרה בעלות כוללת של כ־200 אלף שקל. לדברי גורן, הכוח החדש יפעל במשך כל שעות היום ובכל העיר, אך יתמקד באזורים "שבהם יש יותר בעיה של ביטחון אישי". גם העירייה וגם המשטרה יפעילו את הכוח.

 

סיירות בכל הארץ

 

תל אביב אינה העיר היחידה שגובה את אגרת השמירה לצורך אחזקת כוח אבטחה פרטי. מאמצע שנות התשעים החלו עיריות שונות להקים כוחות עצמאיים, וב־2002 התיר להן משרד הפנים לגבות אגרת שמירה למימון כוח השמירה.

 

בחוק ההסדרים של 2011 הוסדר השיטור העירוני, שכחלק ממנו נקבע עיקרון שהגדיל את יתרונן של הרשויות החזקות: המדינה התחייבה לממן תקן של שוטר על כל תקן פקח שמממנת הרשות. התוצאה: תושבי הרשויות החזקות מקבלים שני תקנים, ואילו הרשויות החלשות שלא יכולות לממן פקח מפסידות גם את השוטר. "כבר בדיונים הראשונים בכנסת התברר שמדובר במשהו קיצוני", אומרת ל"כלכליסט" אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח. "הנושא השוויוני היה על השולחן". לדבריה, "מהר מאוד התגלו קשיים ברשויות החלשות. שפרעם, למשל, לא עמדה בעלויות, ויצאה בסיבוב הראשון מהפרויקט".

 

יתרון לרשויות החזקות

 

הרשויות מצדן טוענות שהן בסך הכל באות לענות על צורכי התושבים. ברעננה נמסר שבין השאר המטרה היא לקצר את הזמן בין מועד הקריאה למועד הגעת כוחות ההצלה, ועיריית נתניה מסרה כי במצב הנוכחי "כל רשות נדרשת להגביר את ביטחון תושביה". עיריית לוד מסרה כי "הכוח מסייע לצמצום משמעותי של אירועי האלימות. שילוב של שוטר ופקח מהווה מכפיל כוח, שנותן תחושה כי קיימת הקפדה על חוק וסדר בעיר".

 

 

אולם התעריפים המקסימליים המותרים על ידי משרד הפנים, כמו גם התעריפים הנגבים בפועל, שונים מרשות לרשות. גם שיטת החישוב שונה: בחלק מהרשויות החישוב נקבע לפי שטח הנכס, ובאחרות ההיטל קבוע לכל הנכסים. כך שהשירות הניתן לתושבים משתנה גם הוא.

 

עיריית לוד גובה 1.8 שקל למ"ר בשנה. כוח השמירה העירוני פועל בה מאז 2008 ביום ובלילה, מסייר בפארקים ובמרכזים העירוניים, עוסק בין השאר במניעת אלימות בין בני נוער ואוכף חוקי תכנון ובנייה. לעיריית נתניה התיר משרד הפנים לגבות עד 1.98 שקל למ"ר לשנה, אך היא גובה 0.86 שקל למ"ר לשנה.

 

ההיערכות בעיר החלה באוקטובר והיא כוללת 54 אנשי פיקוח וסיור, שני מוקדנים, שש ניידות שיטור וחמישה קטנועים, שפועלים בשלוש משמרות של 15 פקחים ומאבטחים. בנוסף צוות של עשרה מאבטחים על קטנועים יעסוק באבטחת גני ילדים.

 

הקמת המשטרות העירוניות מביעה חוסר אמון של הערים במדינה ובעיקר במשרד לביטחון הפנים והמשטרה, שלדעתן לא מספקים ביטחון מספק לתושבים.

 

המימון - לא מתוך התקציב

 

המקרה של תל אביב בולט משום עוצמתה הכלכלית שגם נשענת על שטחי העסקים והמשרדים העצומים בה, המאפשרים לה לספק לתושביה תוספת משמעותית לביטחון. רשויות אחרות, שאינן יכולות לגבות סכומים גבוהים מכל משק בית, או שמספר משלמי הארנונה בהן — במגורים ובעסקים — נמוך יותר, יתקשו לספק לתושביהן תחושת ביטחון דומה.

 

"אפשר לומר שהיטל השמירה אולי לא צודק, אך הוא חכם", אומר גורן, איש סיעת "דרום העיר" במועצת תל אביב. "אין לנו ברירה. במקומות רבים, בדגש על הדרום, אין לתושבים תחושת ביטחון, והם דורשים מהעירייה והמשטרה לבצע משימות שהן אינן מסוגלות לבצע. בשבועות האחרונים גם גוברות הבקשות לאבטחת מוסדות חינוך. האחריות היא של המשטרה, אך כעירייה איננו יכולים להתחמק מהאחריות".

 

שאלה אחרת היא מדוע עיריית תל אביב, שנמצאת במצב כלכלי מצוין ועל פי דו"חותיה סיימה את 2013 בעודף של 15 מיליון שקל, אינה מממנת את הגוף החדש מתקציבה השוטף ומכבידה את הנטל על תושביה. בעירייה מסבירים שאינם מעוניינים לפגוע בתקציב הקיים לצורך התוכנית, וכי העודפים כבר "מסומנים" לפי היעד שלהם. גורן הדגיש כי "גם אחרי ההיטל, הארנונה בתל אביב נמוכה מהערים בסביבה ובערים הגדולות".

 

ממשרד הפנים נמסר כי "הרשויות המקומיות פועלות בהתאם לסמכותן ובהתאם לסמכות שהוקנתה להם על ידי המחוקק".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x