• תפריט
בארץ

"הביקורת שלי על ההיגיון הכלכלי של מערכת כיפת ברזל היתה מוטעית"

מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל אמר את הדברים בכנס הגליל השני לניהול וכלכלה. לדבריו, "צריך לחשב את עלות היירוט מול הנזק שגורמת הרקטה למבנים ולאנשים בשטחים מיושבים"

ענת רואה 10:3819.11.14

"תקציב הביטחון צריך לתרום לביטחון ולא לצמיחת המשק. התפקיד של צה"ל ושל מערכת הביטחון איננו לגרום לצמיחה במשק, זה לא זרז של צמיחה ולא מנוע של צמיחה", כך אמר אתמול דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי, בכנס הגליל השני לניהול וכלכלה של המכללה האקדמית גליל מערבי.

 

הכנס, שהתקיים זו השנה השנייה וכותרתו "ניהול תחת אש - צמיחה במציאות ביטחונית משתנה", עסק ביחסי הגומלין בין הביטחון לבין כלכלת ישראל.

 

דוד ברודט דוד ברודט צילום: אריאל שרוסטר

 

ברודט הגיב בכך לדבריו של דן הראל, מנכ"ל משרד הביטחון, שהקדיש את הרצאתו בכנס לפירוט ההשפעות של תקציב מערכת הביטחון על הכלכלה, בין היתר יצירת מקומות תעסוקה ורכש של שירותים ומוצרים.

 

הראל אמר כי תקציב הביטחון הוא מנוף חשוב לצמיחה: "הכל מתחיל באנשים, צה"ל הוא בית הספר הגדול במדינה. כוח אדם שהוכשר בצה"ל מזין את ההייטק הביטחוני והאזרחי. בתעשייה הביטחונית לבדה מועסקים כיום 42 אלף במעגל הראשון ו־140 אלף במעגלים השני והשלישי. תחום ההייטק במדינת ישראל בעשור האחרון, למשל, הוא תוצר של השקעות מערכת הביטחון. כל דולר בתעשייה הביטחונית ממונף ליצוא ביטחוני של בערך 4 דולר".

 

לדברי הראל, "צה"ל הוא גוף הרכש הגדול ביותר במדינה, שהרי צריך להאכיל ולהשקות את החיילים ולספק להם ציוד ואמצעי לחימה". הוא הוסיף שבמערכת הביטחון רואים גם חשיבות בצריכת שירותים מהפריפריה כדי לסייע לה. "באו אליי ממשרד האוצר ושאלו מה העניין עם הפריפריה למשל. אמרו: 'אתם צריכים להתעסק בביטחון בלבד'. יש בזה מידה של צדק, אבל זה נמצא בדנ"א שלנו. אין רק הוצאות על ביטחון, הביטחון גם מחזיר הרבה כסף. השיח בנושא כיום רדוד, פופוליסטי ולא רציני, וזה גולש לתוך חדרי הדיונים".

 

הראל התמקד בדבריו גם בפרויקט כיפת ברזל ובתועלת הכלכלית שלו למשק: "היתה ביקורת בעבר, כולל הביקורת שלי שלפיה משתמשים בטיל שעולה 104 אלף דולר כדי ליירט קטיושה שעולה 1,000 דולר, מצב שאין בו היגיון כלכלי. אבל זה לא חשבון טוב, צריך לחשב את עלות היירוט מול הנזק שגורמת הרקטה, ופגיעה בודדת בשטח מיושב כרוכה ב־13 מיליון שקל. הכוונה היא למבנים, רכוש ובעיקר אנשים שנפגעים ונהרגים, והמדינה צריכה לשלם על זה. עכשיו רואים שהמשוואה מתחילה להתהפך, עלות של 100 אלף דולר מול נזק של 13 מיליון שקל".

 

כיפת ברזל כיפת ברזל צילום: יוסי אלוני

 

בהמשך לדבריו של הראל אמר יו"ר לאומי דוד ברודט שלדעתו לא ניתן לבחון את התועלת של "המוצר שנקרא ביטחון", מפני שלא ניתן למדוד את עלות הנזק לאירוע שלא התקיים (למשל מלחמה שנמנעה) ואת ההסתברות שאירוע יתקיים. ברודט התייחס לעשור האבוד לאחר מלחמת יום כיפור: "איבדנו עשור בצמיחה ולא קיימנו את אסטרטגיית הסבבים. יצרנו מצב שבו חסרים לנו 150–250 מיליארד שקל במונחי תוצר".

 

"אם אין כלכלה טובה לא נוכל לייצר את השקט שייצר את תקציב הביטחון", הוסיף ברודט, "משום שיש לנו כלכלה חזקה יכולנו לעבור את מלחמת לבנון השנייה, את עופרת יצוקה ואת עמוד ענן בקלות כסבבים קצרים".

 

הוא הוסיף כי "אם אנחנו נכנסים לאינתיפאדה חדשה, זה לא טוב לכלכלה ולא טוב לביטחון. ראש הממשלה צריך לקחת אחריות ניהול סיכונים כלכלית, ביטחונית ומדינית כאחד".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x