הקרב של כיל על המיסוי רק מתחיל

הוועדה לבחינת חלקו של הציבור במשאבי הטבע בראשות פרופ' איתן ששינסקי הגישה אתמול (ב') את מסקנותיה הסופיות לשר האוצר יאיר לפיד. הוועדה, שמכונה ששינסקי 2, בחנה את משטר המיסוי של חברות המחצבים, המים והכרייה שפועלות בשטח ישראל, ומסקנותיה צפויות להשפיע על חברה אחת - כיל מקבוצת החברה לישראל, שכורה משאבי טבע בים המלח ובנגב מתוקף זיכיון.

במשרד האוצר צופים שאם ההמלצות הסופיות יאושרו, הן יגדילו את הכנסות המדינה בכ־400 מיליון שקל בשנה. כעת עולות השאלות החשובות: האם המסקנות הסופיות באמת עושות צדק עם הציבור, מה משמעות המסקנות על התעסוקה בכיל והאם סביר להניח שהמסקנות בכלל יאושרו כפי שהן בממשלה ובכנסת?

צילום: בשמת איבי

1. האם הציבור באמת יקבל את המגיע לו

תוספת של עד 400 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה מגלמת סכום לא מבוטל שייגרע מכיסם בעלי המניות של כיל. החברה סיימה את 2013 ברווח נקי של כ־3 מיליארד שקל וחילקה לאותם בעלי מניות דיבידנד של כ־1.8 מיליארד שקל. על פי נתוני משרד האוצר, כיל העבירה לבעלי מניותיה כ־500 מיליון דולר בשנים 2006–2012, בזמן שהמדינה קיבלה ממנה תמלוגים של כ־60 מיליון דולר בשנה.

האשלג הוא פרת המזומנים של כיל. שיעורי הרווחיות התפעולית שלה במגזר האשלג עמדו על 47% ב־2011, 45% ב־2012 ו־36.5% ב־2013. הנתונים האלה הובילו את החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו להגיש לוועדת ששינסקי 2 חוות דעת מיעוט שלפיה כיל צריכה לשלם מס גבוה על האשלג גם בשנים שבהן הרווחיות שלה נמוכה יחסית, כסוג של צדק מתקן שיחזיר לציבור את הכסף שלא הועבר אליו לאורך השנים. עם זאת, לבסוף הוחלט בוועדה שבשנים שבהן התשואה על ההון עומדת על 14%–20% צריך לבוא לקראת כיל ולגבות ממנה מס רווחי יתר של 25% במקום את השיעור המקסימלי, 42%.

מנכ"ל כיל סטפן בורגס צילום: נמרוד גליקמן

2. איומי הפיטורים בנגב לא איחרו להגיע

שעות ספורות לאחר פרסום המסקנות הסופיות אתמול שחררה כיל הודעה לתקשורת שלפיה המיסוי הגבוה יאלץ אותה לבטל השקעות מתוכננות בישראל, לסגור את מפעל המגנזיום שלה ולצמצם עלויות, או במילותיה שלה, "מכה קשה לפעילות כיל בישראל, לאלפי המשפחות בנגב המתפרנסות מהמפעלים ולכלכלת הנגב כולה".

האיומים האלה לא מפתיעים, והחברה כמובן יכולה לעשות כרצונה, אך ראוי להתעכב על מפעל המגנזיום כדוגמה כדי לקבל את התמונה הכוללת. מדובר במפעל שמפסיד 11 מיליון דולר בשנה, אך החברה בכל זאת לא סוגרת אותו בגלל הערך הכלכלי שלו בשרשרת הייצור שלה. כיוון שהמפעל לא רווחי, רווחי היתר לא תקפים עבורה. החברה טוענת שהיא מימנה את ההפסדים במפעל הזה בעזרת רווחי האשלג, אשר צפויים להצטמצם כעת, ואם יש פחות רווחים אז היא לא רוצה להשקיע יותר והעובדים בנגב יפסידו מזה. המשחק עובר עכשיו למגרש הפוליטי, ושם איום בפיטורי עובדים הוא קלף חזק.

3. הדרך לאישור הכנסת עוד מלאה מהמורות

קרטל האשלג כבר לא בשיאו מיסוי רווחי יתר כשמחירי האשלג בשפל במהלך השנתיים האחרונות התפרק קרטל האשלג הרוסי, בעקבות זאת נחלש כוחם של הקרטלים בתחום, והדבר בא לידי ביטוי גם בתוצאות הכספיות של כיל גיל קליאן לכתבה המלאה 

בהתאם לאיומים, ל"כלכליסט" נודע כי על לשכת ראש הממשלה מופעלים בתקופה האחרונה לחצים פוליטיים כבדים בעיקר מצד ראשי רשויות בדרום שפועלים כדי שמסקנות ועדת ששינסקי לא יעלו לאישור הממשלה כפי שהוצגו אתמול. הלחצים מגיעים גם דרך לשכת שר הרווחה מאיר כהן, שכיהן בעברו כראש העיר דימונה, שר החוץ אביגדור ליברמן, שראש העיר ערד חברה במפלגתו, ושר האנרגיה סילבן שלום, שגדל בבאר שבע שבה התושבים חוששים מאיבוד תעסוקה בעקבות ההמלצות.

נוסף למסכת הלחצים הכבדה, בלשכת רה"מ מייחסים חשיבות לדעת המיעוט למסקנות כפי שהובעה על ידי מנכ"לי משרד האנרגיה והכלכלה, וכן מייחסים חשיבות לעמדתו של ראש המועצה לכלכלה יוג'ין קנדל. לפיכך, גורמים פוליטיים המעורבים בנושא אמרו אתמול כי הדרך לאישור מסקנות הוועדה בממשלה כלל אינה בטוחה ולא מן הנמנע שהמסקנות יעברו שינויים בטרם יעלו להצבעה.

גורמים המעורבים בנעשה סיפרו אתמול כי לאור הלחצים, לא ברור עדיין מתי יעלה החוק, שיובא לממשלה על ידי שר האוצר, לדיון ואישור הממשלה. על פי הידוע, בימים הקרובים צפויות להתקיים פגישות בין אנשי משרד רה"מ לגורמים השונים בניסיון לראות כיצד יובא החוק לממשלה.