יאיר לפיד מחיה את רפורמת השמן והרזה של בנימין נתניהו

בהסתדרות עובדי המדינה שוקלים להכריז על סכסוך עבודה עקב ניסיון האוצר להגביל את מספר העובדים במשרדי הממשלה ואת שכר העידוד שהם מקבלים באמצעות חוק ההסדרים. אתמול כינס יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי את הוועדים השונים כדי לבחון את ההשלכות של סעיפי חוק ההסדרים, ובראשן הפגיעה בשכר העידוד.

על פי הצעת האוצר, ההסתדרות ונציבות שירות המדינה לא יוכלו להמשיך ולהחליט בעצמן על גובה שכר העידוד שמקבלים העובדים בשירות המדינה כפי שהיה עד היום, ובמקום זאת האוצר יקים "ועדת מעסיקים", שתקבל זכות וטו על כל שינוי בשכר העידוד. שכר העידוד מאפשר היום לעובד במשרד ממשלתי לקבל לשכר תוספת של עד 25% מהשכר אם עמד ביעדים שונים, שקובעת הוועדה הפריטטית של הסתדרות עובדי המדינה ונציבות שירות המדינה. ההצעה לא נועדה לבטל את שכר העידוד הקיים, אם כי להקשות מאוד על החלת שכר עידוד חדש ביחידות ממשלתיות נוספות ועל שינוי הפרמטרים לטובת העובדים.

אלו אינן הגזירות היחידות שרוצה האוצר להטיל על עובדי המדינה. בין השאר מוצע גם לקצץ ב־30% את השעות הנוספות בכל יחידות הממשלה מלבד בתי החולים, וכן לקצץ בחצי את תקרת ההשתתפות בהחזר הוצאות נסיעה לרמה המקובלת בכלל המשק של 26.4 שקל ליום. גם תקציב ההדרכות של משרדי הממשלה יקוצץ ב־15%.

ההסתדרות נעמדת על רגליה האחוריות

לא מן הנמנע כי הניסיון הזה של האוצר הוא לא יותר מעז בחוק ההסדרים, שמטרתה להקנות לאוצר יתרון במשא ומתן מול ההסתדרות. ההסתדרות תעמוד כמובן על רגליה האחוריות בכל ניסיון לפגוע בשכר של עובדי המדינה, שהאיגוד שלהם הוא אחד החשובים בה. כשמצרפים לכך את העובדה שבקרוב אמור להיפתח משא ומתן בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לבין האוצר על תוספת השכר לעובדי המדינה, ההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים בהחלט יכולה להיתפס כצעד אידיאולוגי, שתחת אילוצי הפרקטיקה הפוליטית נהפך לטקטי לצורכי משא ומתן.

יעקובי אמר ל"כלכליסט" כי "סעיף שכר העידוד הוא סעיף דרקוני. מה שהם רוצים לעשות עכשיו זה לתת לאגף התקציבים זכות וטו מוחלטת על כל שינוי בשכר העידוד, כלומר שבכל ישיבה יגידו לא. זה לא ראוי, ונראה שמישהו השתגע שם. שכר העידוד של שירות המדינה זה מה שמחזיק ומניע את רמת השירות היום. אני פתוח לשבת ולדבר על כל שינוי, אני מוכן לתקן איפה שצריך ויש לנו קבלות שעשינו את זה, אבל אנחנו נגד להרוס".

בשורה התחתונה, גם באוצר מוסיפים עובדים

סעיף אחר בהצעה קובע כי לא ייקלטו עובדים חדשים במטות השונים של משרדי הממשלה, כלומר כל היחידות שאינן ספקיות של שירות מסוים כמו מורים, רופאים, פקחים וכדומה. כמו כן, התקן בכל משרד יצומצם ב־2%. האוצר תולה את העילה לקיצוץ בצורך לצמצם את הוצאות השכר של המדינה, שעומדות על 117 מיליארד שקל בשנה, לצד התחייבויות לגמלאות.

עם זאת, הסיבה ברקע היא התפיסה של אגף התקציבים, המגובה גם על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולפיה עלייה בכוח האדם הממשלתי באה על חשבון המגזר הפרטי. באגף משתמשים בין היתר בנתונים שמצטטת לא פעם גם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, ולפיהם ב־12 החודשים שבין יוני 2013 לבין מאי 2014 עיקר העלייה בתעסוקה במשק היה בקרב עובדי המגזר הציבורי - 26,100 עובדים - ומספר העובדים הזרים גדל בלא פחות מ־15,100. למגזר העסקי, שעליו נשענת הצמיחה של המשק, נוספו 15,200 עובדים בלבד. בחוק ההסדרים עצמו כותבים אנשי האוצר כי מספר העובדים בשירות המדינה עלה בכ־25% מאז שנת 2005, כאשר משנת 2011 מספר התקנים עלה ב־11%.

עם זאת, הניסיון להציג את הנתונים הללו כמבשרי סכנה של ממש למגזר הפרטי הוא מוגזם. ראשית, המגזר הציבורי רחב בהרבה ממשרדי הממשלה, שמעסיקים רק כ־60 אלף עובדים מתוך כ־300 אלף במגזר כולו. בשירותים הציבוריים, שכוללים גם שירותים מופרטים, עובדים כ־600 אלף איש. שנית, מבחינת השירותים החברתיים אין ואקום. אם הממשלה לא תספק את השירות בעצמה - יימצא מי שיספק אותו, בין שבאופן יזום על ידי המדינה ובין שבאופן עצמאי על ידי יזם פרטי.

בנימין נתניהו ויאיר לפיד צילום: עומר מסינגר

כלומר, הצמיחה במספר העובדים במגזר הציבורי ובשירותים הציבוריים נובעת בין השאר מהפרטה ומיקור חוץ של שירותים, שנעשו כתוצאה ממחסור בעובדים במשרדי הממשלה.

שלישית, מ־2003 מנסה הממשלה לצמצם את מספר העובדים בשירות המדינה, ובמקרים רבים מצליחה. ברירת המחדל של כל מנכ"ל משרד ממשלתי היא שעובד חדש ייקלט רק אם עובד קיים פרש. גם את זה צריך לסייג, שכן לחץ של שרים וחברי כנסת מצליח להגדיל את מצבת כוח האדם של משרדי הממשלה.

כך לדוגמה קרה עם זינוק מסיבי במספר הפקחים על חוקי העבודה במשרד הכלכלה, שמספרם (שעמד על כ־20) גדל כמעט ב־100 בשנים האחרונות עקב לחץ של חברי כנסת כמו שלי יחימוביץ' והשרים לשעבר אלי ישי ובנימין בן־אליעזר. גם משרד האוצר עצמו יודע יפה מאוד להגדיל את מספר עובדיו. לדוגמה, בהצעת חוק ההסדרים הנוכחית, בסעיף המתייחס להגברת הפיקוח מצד המדינה על קק"ל, נכתב כי לצורך כך תתווסף משרה ייעודית באגף החשבת הכללית.

באמצעות הקיצוצים בכח האדם מקווה האוצר לחסוך 325 מיליון שקל בשנה. גורם באוצר מוסר כי אין סיבה להתייעץ עם ההסתדרות בנושא השינוי בשכר העידוד, שכן כל שינוי נעשה בתוך מסגרת ההסכם הקיבוצי הקיים בין הצדדים.