$
בארץ

האגדה על הווזיר ומעמפס - מאת מנכ"ל משרד האוצר לשעבר

ירום אריאב כתב בפייסבוק על ממלכה קטנה בשם "לה לה לנד" ועל האיש שמופקד בה על האוצר, שהחליט לחלק לנתיניו "ממתק יקר מאוד"

כלכליסט 22:5121.09.14

"לפני שנים רבות, בממלכה קטנה באסיה התיכונה, אי שם בין הודו וטיבט, ממלכה שנקרא לה "לה לה לנד", היה וזיר יפה מראה ושוחר טוב שהיה מופקד על אוצר הממלכה. הווזיר היה בתחילה אהוד מאוד על תושבי הממלכה בעיקר בגלל יפי מראהו, צחות לשונו והאגרות שנהג לשלוח באופן אישי לתושביו. אלא שלאחר זמן מה, התחיל להקדיח את תבשילו ולכן סר חינו בעיני התושבים".

 

כך כותב מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, בפוסט שכותרתו "המלחמה האיומה על המעמאפס - אגדת ילדים", שבו הוא מותח ביקורת נוקבת על תוכנית 0% מע"מ שמוביל שר האוצר יאיר לפיד.

 

אריאב ממשיך: "ישבו יועציו ואחשדרפניו על המדוכה לטכס עצה, עד שאחד מהם פנה לווזיר ואמר: בוא נחלק להם את המעמפס! מה זה? שאל הווזיר. מעמפס הוא ממתק, ענה היועץ. זהו ממתק יקר מאוד, שנדרש כסף רב לייצר אותו, אבל הוא מתוק מתוק וכולם יאהבו אותך.

 

"התלהב הווזיר, ומיד שלח איגרת לתושביו: בקרוב אחלק לכם מעמפס ואתם תאהבו אותי. חובה על כל אזרח ואזרח יום עבודה בשבוע לייצור מעמפס ואני אדאג לחלק אותו למי שאני אוהב.

 

"מיד יצאו רופאי השיניים באזהרה: המעמפס הוא ממתק מסוכן! הוא הורס את השיניים! הוא משמין! הוא ממכר! ברגע שיתחילו לחלק אותו אי אפשר יהיה להפסיק.

 

"רופאת השיניים הראשית, ד"ר גולף, הייתה הנחרצת מכולם: "אתה מסכן את יציבות השיניים של כל הממלכה!" היא טענה בעוז.

 

"עם כל הכבוד, המעמפס לא מיועד לרופאי השיניים! אמר הווזיר. הוא מיועד למי שיודע להעריך ממתקים והוא מיועד למי שאני אוהב!

 

"אבל כשהתחילו לייצר את המעמפס, הסתבר בכלל שכל האוכלוסיה אלרגית למעמפס ואף אחד לא אוהב את הממתק.

 

"'לא מעניין אותי כלום!' שאג הווזיר. 'החלטתי על המעמפס ואתם תקבלו מעמפס. ושאף אחד לא ישתמט מלייצר אותו יום בשבוע!'

 

"אבל אנחנו לא אוהבים מעמפס, התחננו התושבים. ואנחנו מעדיפים במקום לייצר מעמפס ביום הזה בשבוע שאתה מעביד אותנו, לחנך את הילדים שלנו.

 

ירום אריאב ירום אריאב צילום: גיא אסיאג

 

"הווזיר לא ויתר. יש לו הרי אופי נחוש ורצון ברזל. מלחמה איומה פרצה, מגפות ובצורת היכו בממלכה, אבל הווזיר בשלו - נמשיך לחלק מעמפס. הוא לא עסק בשום דבר אחר. כל עולמו הצטמצם למעמפס. הוא איים ולחץ, שידל וניסה לרצות את מתנגדיו. ההפגנות ליד ביתו לא שכנעו אותו. אתם תקבלו מעמפס וגם תאכלו אותו (אותה). וכך התעקש והתעקש, ורק בלילה, בעומדו מול המראה, שאל את עצמו בלחש: איך הגעתי לכאן? מה זה בכלל מעמפס? מי צריך את זה? אבל מיד התעשת והיה נחוש מתמיד: אני לא מוותר על המעמפס. הבטחתי מעמפס ולכן אקיים מעמפס.

 

"ולאחר שנים רבות רבות, כשמישהו בממלכה היה מזכיר את הווזיר היפה, היה מתפרץ צחוק כללי: זה האיש שנתן לנו את המעמפס. וזאת הייתה המורשת היחידה של הווזיר היפה.

 

"סיום אלטרנטיבי לילדים שאוהבים סוף טוב:

 

בלילה, בעומדו מול המראה, שאל הווזיר את עצמו בלחש: איך הגעתי לכאן? עשיתי טעות נוראה. אבל עדיין לא מאוחר לשנות! אמר לעצמו.  למחרת בבוקר הוציא הווזיר איגרת לכל תושבי הממלכה בזו הלשון: אזרחים יקרים! אני רוצה לומר לכם בכנות: טעיתי. רציתי להיטיב עמכם אבל הגעתי למסקנה שלא נכון להשקיע את משאבי ממלכתנו האהובה במעמפס. ולכן אני חוזר בי מתכניתי ומבטל אותה כליל. במקביל, אני יוצא בתכנית כלכלית שלמה ונועזת שמתמודדת עם בעיות השעה. אנחנו יוצאים בתכנית להפשרה מסיבית של קרקעות, הסרת חסמים ביורוקרטיים, רפורמות מקיפות להכנסת תחרות בבנקים, בחברות הביטוח, בחשמל ובנמלים, פיתוח תשתיות תחבורה ואנרגיה, שיפור מערכת החינוך, ייעול מערכת הביטחון, והעלאת שכר המינימום של האזרחים. כל זה יתבצע במסגרת מדיניות תקציבית אחראית עם גרעון נתון בכדי לא להטיל עומס על הדורות הבאים.

 

"הצהרת הווזיר התקבלה בהתלהבות עצומה מצד האזרחים. בבת אחת חזר האמון בווזיר ובמדיניותו. גל של אופטימיות שטף את הממלכה, התושבים ייצרו יותר והוציאו את כספם על צריכה וכלכלת הממלכה זינקה קדימה. המלחמה הנחושה בהון השחור התחילה להניב פרות וגם הגרעון בתקציב ירד. נישא על גלי האהדה, הווזיר החכם בחר לצאת בתכנית מדינית אמיצה להסדר אזורי. ווזירנו צבר ביטחון והתמיכה בו גאתה, בעיקר בקרב מעמד הביניים.

 

"ולאחר שנים רבות, כאשר הוזכר שמו של הווזיר, אמרו כולם: זה המנהיג החכם שהיה לו את האומץ להודות בטעותו ולפעול באומץ לטובת הממלכה ותושביה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x