תקציב המדינה צריך לעודד מו"פ ויצוא

ומה באמת ראינו בהשקות האחרונות? שום דרמה. רק יותר ממה שהיה קודם - יותר חד, יותר גדול, יותר זיכרון.

אין דרמות גדולות במכשור המובייל, באביזרים כן

בהתבוננות על מגמות החדשנות בעולם המובייל קשה לראות דרמות גדולות במכשור עצמו, אך בעולם השירותים והאביזרים הנלווים המצב שונה בתכלית. אנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית המובילה אותנו לעבר עולם מחובר, אשר משנה את סביבת העבודה והחיים שלנו ופותח בפנינו מכלול רחב של אפשרויות, אך גם איומים.

השעון החכם של אפלצילום: בלומברג

המחשוב הלביש, למשל השעונים של אפל וסמסונג, המשקפיים של גוגל, אלו כבר כאן. אך הרבה יותר משמעותי הוא החיבור לעולמות המכשור הרפואי והניטור של אוכלוסיות בסיכון, שיאפשר מעקב אחר מצבן הבריאותי בבתיהן ללא צורך בהגעה פיזית לבתי החולים ולרופא.

היכולת לחבר לרשת חפצים במגוון עצום של יישומים ייצרה לנו בעלות סבירה סביבת חיים שלא הכרנו, כזו שצפינו בה פעם בסרטי מדע בדיוני. נפחי העברת הנתונים של הדור הרביעי והחמישי יאפשרו לעולמות מדיה חדשים להפוך זמינים, כמו גם לעולמות ה־Big Data, כך שעבודה מרחוק תיעשה ביתר קלות וחשיבותו של המשרד המסורתי תקטן. יותר ארגונים ייצרו לעובדיהם סביבת עבודה גמישה יותר ויביאו במהירות לעלייה בביקוש למוצרי אבטחת מידע מתאימים.

ישראל היא מוקד עניין מרכזי בתערוכות

אפשר לספר עוד רבות על נפלאות המובייל, אבל כאן אבקש להכניס את הזווית הישראלית. בתערוכת המובייל בברצלונה הציגו בביתן מכון היצוא יותר מ־120 חברות ישראליות, שהיו מוקד עלייה לרגל לגדולים שבשחקני התחום. הם באו לראות פתרונות לעולמות המסורתיים של תשתיות וייעול הרשת הסלולרית, לפגוש עשרות מפתחי אפליקציות למגוון עולמות, לחפש חברות שמייצרות פתרונות בעולמות הרפואה, ניהול וניטור מרחוק של תהליכי ייצור ועוד.

זהו אחד התחומים שבהם ישראל ממשיכה לייצר עניין רב בעולם. קחו לדוגמה את תעשיית מפתחי האפליקציות הישראלית. זוהי תעשייה בעלת שיעורי צמיחה גבוהים במיוחד והיא מכילה מפתחים מקצוענים בעלי הישגים רבים מתחומי ה־IT, התוכנה והתקשורת. קהילת המפתחים הישראלית היא קהילה פעילה עם יותר מ־4,000 מפתחים ו־1,000 מיזמים.

תקציב המדינה ל־2015 חייב לייצר כלים משמעותיים נוספים שיעודדו את המשך המגמה הזו, שמצמיחה בישראל חברות פורצות דרך. בחברות הישראליות המייצאות ניתן לראות רמות פריון גבוהות, שכר גבוה וסביבת עבודה מפרגנת.

אסור לנו לעצור את התהליך הזה וחייבים להמשיך להשקיע במו"פ טכנולוגי ובקידום היצוא הישראלי. ההשקעה הזו היא שתייצר הכנסות בעתיד ותסייע לאתגרי התקציב של שנת 2020.

הכותב הוא מנכ"ל מכון היצוא