$
בארץ

ההתייעלות של מערכת הביטחון נעלמה כלא היתה

ועדת ברודט פרסמה לפני חמש שנים דו"ח לפיו מערכת הביטחון יכולה לחסוך 30 מיליארד שקל בתוך עשור בעזרת שורת צעדי התייעלות. חברת מקינזי נשכרה לייעץ לצה"ל איפה וכיצד לחסוך, אך חצי ממסקנותיה לא פורסמו מעולם והחיסכון מהן לא נמצא

עמרי מילמן 06:5109.09.14

30 מיליארד שקל בחיסכון, זה היעד שהציבה ועדת ברודט לאחר מלחמת לבנון השנייה להתייעלות מערכת הביטחון. הסכום הזה נגזר מהתוספת שהעריכו בוועדה בראשות יו"ר בנק לאומי כי יש להוסיף למערכת הביטחון - 100 מיליארד שקל על פני 10 שנים. שליש, אמרו חברי הוועדה, יגיע מהתייעלות פנימית.

 

על רקע ההמלצה הזו ודרישתה של מערכת הביטחון לקבל עוד 30 מיליארד שקל לתקציבה כעת על רקע מבצע צוק איתן (9 מיליארד עלויות ישירות, 11 מיליארד שקל ב־2015 ועוד 10 מיליארד שקל מ־2016 שייפרסו על פני כ־5 שנים כדי להתמודד עם השלכות המבצע) הופכת שאלת ההתייעלות של מערכת הביטחון לרלוונטית מתמיד.

 

בעקבות המלצות ועדת ברודט, פנו משרד הביטחון וצה"ל לחברות ייעוץ חיצוניות על מנת שאלו יסייעו בידם בהכנת תוכנית ההתייעלות. במכרז שהוערך תחילה ב־30 מיליון שקל זכתה חברת הייעוץ מקינזי. לימים הגיעה ההתקשרות עם מקינזי להיקף של 150 מיליון שקל, אולם יישום המלצות ההתייעלות עומד בסימן שאלה. העבודה של מקינזי כללה שני שלבים — דו"ח ראשון שנמסר לציבור ובו המלצות בעיקר בתחום הבינוי והרכש, ודו"ח נוסף שמעולם לא פורסם ולטענת גורמים בכירים בצה"ל כלל לא ברור אם הוגש, בתחום ההתייעלות בכוח אדם.

 

בתשובה לשאלות "כלכליסט" טענו במערכת הביטחון בתוקף בימים האחרונים כי המלצות השלב הראשון של מקינזי יושמו, תגובה באשר לשלב השני, זה שהיה אמור לעסוק בנושא הרגיש באמת - הוצאות כוח האדם, לא נמסרה. במשרד האוצר לעומת זאת, אמרו בימים האחרונים כי לא ברור להם איזה התייעלות אם בכלל הושגה במסגרת הזו וכי בכל מקרה הנתונים לא מצויים בידיהם.

 

ההמלצות בתחום הבינוי והרכש פורסמו בנובמבר 2009, בתקופת הרמטכ"ל גבי אשכנזי ומנכ"ל משרד הביטחון פנחס בוכריס, ומערכת הביטחון היתה אמורה לחסוך בעזרתן על פי נתוניה שלה 1.3–1.6 מיליארד שקל בשנה, כלומר מעל 5 מיליארד שקל עד היום. מדובר בסכום נמוך יחסית לכל יעד ההתייעלות שהציבה וועדת ברודט - 30 מיליארד שקל. אולם קשה לאמוד עד כמה באמת עמדה מערכת הביטחון ביעדי ההתייעלות הללו שלה עצמה.

 

כך למשל, מקינזי המליצה לבצע מיקור חוץ בתחום הבינוי, כלומר להעביר את הביצוע לקבלנים אזרחיים, לאחר שנמצא כי עלותם של פרויקטי הבינוי של מערכת הביטחון עולים בממוצע 30% יותר מפרויקטים מקבילים במגזר האזרחי. גורמים צבאיים מסרו ל"כלכליסט" כי ממילא רוב מערך הבינוי והאחזקה במערכת הביטחון היו מאז ומתמיד במיקור חוץ, כלומר, סתרו את המלצת מקינזי שלשיטתם שלהם היתה אמורה לחסוך למערכת הצבאית סכומים נכבדים. בצבא סירבו לפרט האם מאז קבלת ההמלצות כל הפרויקטים הועברו לגורמים אזרחיים.

 

לטענת הצבא המלצת מקינזי להקים צוותי ניהול ביצועים לפיקוח על צוותי הרכש קיימה המערכת בוצעה במלואה, הוקמו עשרות צוותי משימה ייעודיים (IPT) לשיפור וייעול תהליכי הרכש לפי סוג הוצאה עיקרי (משק חשמל, המים, תחבורה, ארנונה וכו') וכי צוותים אלה "הביאו לחיסכון וטיוב משאבים מוכחים בהיקפים ניכרים", גם במקרה הזה בצה"ל ובמשרד הביטחון סירבו להשיב לשאלת כלכליסט בכמה מוערך אם בכלל החיסכון הכספי שנגזר מיישום ההמלצה הזו ומסרו "פעילות הצוותים נמצאת תחת בקרה מתמדת, ואחת לכמה חודשים מוצגת כלל הפעילות, ובכלל זה החסכונות המבוקרים, לוועדת היגוי עליונה בראשות מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל".

 

למעשה, המקום היחידי שבו כן הסכימו במשרד הביטחון להתייחס להיבט כספי של החיסכון היה יישום ההמלצה לאחד את אגף הבינוי במשרד הביטחון ומרכז הבינוי בצה"ל, בגלל הכפילות בתפקידים שלהם. פעולה זו הניבה חיסכון של 100 מיליון שקל בשנה.

 

נקודה נוספת שבמערכת הביטחון טוענים כי עומדים בה במלואה היא קיצוץ משלחות הרכש בניו יורק, חברת הייעוץ המליצה למערכת הביטחון לקצץ ב־30% במשלחות המנופחות, שחלק לא מבוטל ממשתתפיהם טס לניו יורק כצ'ופר. וגורמים במערכת הביטחון טוענים כי עמדו בהמלצות מקינזי כולל צמצום תקני שליחים ועובדים מקומיים. גם כאן ללא התייחסות למימדים הכספיים של החיסכון.

 

לאן נעלמו ההמלצות על התייעלות כוח האדם?

 

למעשה המלצות אלה של מקינזי, הן רק השלב הראשון בדו"ח. השלב השני, עסק בנושא הנפיץ ביותר בצה"ל ־ כוח אדם. במערכת הביטחון המשיכו להעסיק את מקינזי אחרי השלב הראשון שעסק בבינוי ורכש בכדי שייבחנו במהלך 2010 כיצד יכולה מערכת הביטחון להתייעל בנושא כוח האדם בכללותו. יכול להיות שמקינזי עוד בוחנת את הנושא, ויכול להיות שמערכת הביטחון עוד בוחנת את ההמלצות, מה שבטוח, המלצות מקינזי מעולם לא יצאו לציבור והתייעלות בנושא כוח האדם טרם זכינו לראות, על אף שהחשבון של מקינזי עוד ממשיך לתפוח. במערכת הביטחון בחרו להתחמק משאלת "כלכליסט" בנוגע לחלקו השני של הדו"ח וענו רק כי "יש פעילות של מקינזי על בסיס הזמנה קודמת. וברגע שתסתיים לא תחודש ההתקשרות". כך שלמרות שחלפו 5 שנים מאז הוכרזו צעדי ההתייעלות בכוח אדם, צעדים אמיתיים עוד לא נעשו.

 

נושא כח האדם בצה"ל לא עלה לראשונה רק בייעוץ של מקינזי. מעבר להמלצות וועדת ברודט, שהביאו לשכירת מקינזי. הוועדה לבחינת קיצור השירות, שבראשה עמד פרופ' אבי בן־בסט, המליצה בתחילת 2006 לקצר את השירות לשנתיים. קיצור כל כך משמעותי לא הספיק בכלל להראות באופק, מאחר וזמן קצר לאחר שסוכם כי השירות יקוצר ב־4 חודשים, מה שהיה יכול לחסוך לצה"ל ולמשלם המסים כסף רב,  פרצה מלחמת לבנון השנייה וקברה את יישום ההמלצות. לכאורה אנו אמורים להיות אופטימיים שכן בתחילת השנה מערכת הביטחון כבר דיברה על קיצוץ ב־4,000 עובדים. אולם ח"כ עופר שלח סיפר בראיון ל"לכלכליסט" לפני מספר חודשים כי מאז 2008 גדל כח האדם בצה"ל בלמעלה מ־12%, כך שגם צמצום כוח האדם המדובר לא יגיע בסופו של דבר להיקפים של 2008 ולתוכנית הצמצום המקורית שדובר עליה בוועדת ברודט או בוועדה לקיצור השירות של בן בסט.

 

קיצור השירות חזר לשיח גם השנה, כאשר ועדת שקד קבעה יקוצר שירות החובה לבנים ב־4 חודשים, אך זה יהיה רלוונטי רק בסוף 2018, אז צפויים להרגיש בצה"ל את הגידול בגיוס החרדים, אך כפי שכבר נוכחו בעבר, ספק רב אם המלצה זו תעמוד כל כך הרבה שנים בלחצי מערכת הביטחון.

 

ממשרד הביטחון נמסר: "במסגרת יישום המלצות דו"ח מקינזי ועמידה ביעדי הקיצוץ וההתייעלות שנקבעו מסגרת ועדת ברודט, נקבע מתווה התייעלות פרוגרסיבי אשר צפוי להגיע בתום יישום כלל ההמלצות (שנה יציבה) לידי כ־1.5 מיליארד שקל מידי שנה. עד כה קיימת עמידה מלאה במתווה הנ"ל".

 

עוד נמסר כי: "מערכת הביטחון מבצעת מהלכי התייעלות בהיקפים שאין להם אח ורע במגזר הציבורי ובכלל התחומים ־ החל מרכש, דרך הניהול השוטף ועד לכוח האדם. היעדר מתווה תקציבי רב שנתי פוגע משמעותית ביכולת להתייעל המבוססת במידה ניכרת על ניצול יתרון לגודל, התקשרות רב שנתית ויצירת יציבות לתעשייה בתמורה להוזלת מחירים. תכנית ההתייעלות, ובה המלצות מקינזי כוללת איחוד אגף הבינוי במשרד הביטחון ומרכז בינוי בצה"ל לכדי אגף אחד במשרד הביטחון, מהלכים להתייעלות במשק הדלק והרכב, ניהול הרכש בצוותי רכישה משותפים ועוד. מהלכים אלו ונוספים חסכו ויחסכו בעתיד מיליארדים רבים למערכת הביטחון".

 

במשרד לא הגיבו לשאלה מתי צפויה מערכת הביטחון ליישם את כל המסקנות, וכמה נחסך בשלב הזה בכל שנה ולפי איזה פירוט סירבו במשרד הביטחון להגיב.

 

מיקור החוץ של שירותי הרפואה בוטל

 

אחת מהמלצות ועדת ברודט נגעה למיקור חוץ של כל מה שאינו בליבת העיסוק של הצבא, כמו הטיפול הרפואי השוטף, המטבחים, הפרקליטות ויחידות המחשוב. אף שבמרבית הנושאים לא נעשה מיקור חוץ או שנעשה מיקור חוץ חלקי, ב־2011 הוציא הצבא את שירותי הרפואה שלו לקופות החולים כדי שחייליו וקציניו יזכו לשירות שהאזרחים זכאים לו.

 

נתניהו, יעלון וגנץ נתניהו, יעלון וגנץ צילום: אריאל חרמוני משרד הביטחון

 

עם זאת, לאחר שלוש שנות ניסיון החליט הצבא "להחזיר את הטיפול בכלל המשרתים, חובה וקבע, לידי הצבא, זאת במסגרת הפקת לקחים, הרצון להבטיח שלמות טיפול רפואי והאחריות לבריאות המשרתים". החזרה לשירותי הרפואה הצבאיים תצא לפועל בתחילת נובמבר השנה.

 

לפי צה"ל, אם כן, קופות החולים לא העניקו שירותי בריאות יעילים וטובים כמו שהוא בעצמו יכול לספק, ועל כן החליט לחזור בו מיישום המלצות ועדת ברודט, יישום שיכול היה לחסוך כספים לציבור משלמי המסים.

 

זה המקום לציין כי משרד הבריאות זכה השנה לקיצוץ של כ־50 מיליון שקל בבסיס התקציב שלו כדי לממן את דרישות תקציב הביטחון לקבל מיליארדי שקלים נוספים כבר בתקציב 2015. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x