המצב המיוחד בדרום יימשך לפחות עד יום שני הבא

מבצע צוק איתן הסתיים ואיום הרקטות הצטמצם בשבועות האחרונים; אך על רקע הפסקות האש וניסיונות המשא ומתן בקהיר, הפגיעה העקיפה של המצב הביטחוני בתושבי הדרום נמשכת, וכמוה גם הצורך בפיצויים.

שר הביטחון משה יעלון החליט על הארכת הגדרת המצב המיוחד ביישובים הממוקמים ברדיוס של עד 40 ק"מ מרצועת עזה עד ליום שני הבא. זאת על רקע הערכות מודיעיניות ולפיהן האיומים על שגרת חייהם של תושבי הדרום עדיין משמעותיים.

בוגי יעלון שר הביטחוןצילום: עמית שעל

עלויות הפיצויים יזנקו

משמעות ההחלטה היא שתושבי היישובים יהיו זכאים לפיצויים על נזקים כלכליים שנגרמים להם כתוצאה מהמצב כל עוד ההגדרה נשארת. בקביעת תקנון הפיצויים לפני שבועיים הוחלט בוועדת הכספים כי תקרת הפיצויים עבור עסק אחד תגדל מ־3 מיליון שקל ל־4 מיליון שקל אם הגדרת המצב המיוחד תתארך למעבר ל־15 באוגוסט. לשם השוואה, במבצע עמוד ענן שארך שמונה ימים בלבד עמדה התקרה על מיליון שקל.

כתוצאה מההחלטה עלויות הפיצויים העקיפים למדינה צפויות לצמוח באופן משמעותי. בדיוני ועדת הכספים בתחילת החודש העריכה רשות המסים את היקף הפיצויים העקיפים ב־750 מיליון עד מיליארד שקל, אך בינתיים אף שהיקף הירי ירד משמעותית (וכמוהו הנזקים הישירים והעלויות למערכת הביטחון), הנזקים הכלכליים לבתי העסק בדרום נמשכים בהיקפים דומים לאלה של ראשית המבצע. בימים הקרובים אמורה רשות המסים לבצע הערכה נוספת של עלות הפיצויים, וסביר להניח שבשלב זה הם כבר יחצו את רף מיליארד השקלים.

ברשות המסים כבר הפנימו שלא מדובר במבצע מהיר ומוגדר כמו המבצעים הקודמים בעזה, אלא בתהליך שייקח זמן. לראיה, מנהל רשות המסים משה אשר החליט בשבוע שעבר לאפשר למי שבוחר לתבוע פיצויים במסלול שכר (כלומר לקבל החזר על שכר ששילם לעובדים שלא הגיעו לעבודה בגלל הנחיות פיקוד העורף) לפצל את תביעתו — אחת עבור חודש יולי, ואחת עבור חודש אוגוסט (כשייגמר).

באוצר לא דואגים להכנסות

כתוצאה מהתמשכות המצב, גם ההערכות לגבי הכנסות המדינה ממסים יצטרכו להיפתח מחדש. בעוד בתחילת החודש הערכות האוצר עמדו על אובדן הכנסות בהיקף של מיליארד שקל, הרי שאם השגרה לא תשוב בקרוב הצריכה לא תחזור לרמות הרגילות גם היא.

עם זאת, בשלב זה מעריכים באוצר כי הפגיעה בהכנסות שהוערכה בתחילת החודש בהיקף של 4.5 מיליארד שקל לא תגדל משמעותית, שכן הצריכה בטווח שמעבר ל־40 הק"מ חזרה כמעט לשגרה.

מבוי סתום בדיונים על הפיצוי לעסקי התיירות

בזמן שמתווה הפיצויים של עסקי הדרום כבר החל לפעול והבקשות למקדמות כבר מתדפקות על דלתות רשות המסים, ענף התיירות עוד מדשדש מאחור. דיון שהתקיים בנושא אתמול בהשתתפות נציגי האוצר, משרד ראש הממשלה ומשרד התיירות הסתיים ללא תוצאות. משרד האוצר מסרב לאמץ את המלצות ועדה של משרד התיירות שקבעה כי יש להרחיב את הפיצויים לעסקים בענף בכל הארץ ולהקצות סכום של 750 מיליון שקל לפיצוי הכולל.

"הפערים מאוד גדולים", אמר אתמול ל"כלכליסט" מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי. "באוצר חושבים שהענף מסוגל לשרוד במצבו הנוכחי וחותרים למתווה שייתן הלוואות זמניות ולא ארגז כלים קבוע ופיצוי". הלוי מסביר כי "אנחנו מדברים על נזק של 2 מיליארד שקל, מתוך זה דיברנו על פיצוי ותמריצים ב־750 מיליון שקל". לדבריו, הפיצוי והתמריצים מיועדים ברובם לעסקי תיירות שנפגעו קשות מהמצב ונמצאים מחוץ לטווח ה־40 ק"מ מעזה.

עם זאת, באוצר שואפים להשאיר את הפיצוי הממשי רק לעסקים שבטווח ה־40 ק"מ ולהציע ליתר עסקי התיירות סיוע בצורת הלוואות בתנאים נוחים בלבד. לפי הערכות, אם הצדדים לא יגיעו להסכמה בנושא עד סוף החודש שר התיירות יגיש הצעת מחליטים לממשלה שתקבע חד צדדית מודל פיצוי.

ממשרד התיירות נמסר: "אנו נמצאים בדו־שיח הדוק עם משרד האוצר על מנת לנסות ולהגיע להסכמות עד לסוף החודש בדבר הפיצוי הראוי לתיירנים. בלא הסכמה, הוא ישוב לשולחנו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה".