$
דעות

בהמתנה ל־0% מע"מ נפל טיל על הבית שתכננתי לקנות

על הבעייתיות של הפתרון המשיחי, בעיקר בימי משבר

אמיר זיו 08:1531.07.14

בארבעת החודשים שחלפו מאז שהכריז שר האוצר יאיר לפיד על הכוונה לאפשר רכישת דירה ראשונה בפטור ממע"מ, קיבלה התוכנית אופי כמעט משיחי. מפתרון אד הוק להורדת מחירי הנדל"ן, שממילא ריחף מעליו ניחוח פופוליזם, הפכה היוזמה לגביע הקדוש של עולם הדיור, סופר־טאנקר שיכבה בשפריץ אחד את צרותיהם של עשרות אלפי זוגות צעירים נטולי בית.

זה לא קרה במקרה. מבחינת האפקטיביות התודעתית שלה, תוכנית 0% מע"מ היא נשק לא קונבנציונלי - פתרון שובר מוסכמות שמגיע "מחוץ למערכת" משר אוצר שזה מיתוגו הפוליטי. הפרמטרים הכלכליים המקובלים, אלה ש"בתוך המערכת" ומבוססים על ניתוח של היצע, ביקוש, גמישות ועלויות תקציביות, אינם ערוכים להתמודד עם הצעת פתרון כזו.

 

שר האוצר יאיר לפיד שר האוצר יאיר לפיד צילום: מאור סוויסה

 

למען הדיוק, הפרמטרים ערוכים לספק תחזית כלכלית טובה למדי, אלא שהם ניגפים מול העוצמה האדירה שטומנת בחובה ההבטחה לפתרון גורף. גם אם איש אינו יכול להבטיח שהמהלך יצליח, אף אחד לא רצה להיות הטמבל שיפספס. לא לחינם מי שבלמו את ההצעה, לפחות בשלב זה, הם החרדים - אנשים שמבינים דבר או שניים בפעמי משיח, ובעיקר בכוח הערגה אליהם. הם לא התנגדו לפטור ממע"מ, להפך - הם פשוט לא רצו שישאירו אותם מחוץ לגן העדן הנדל"ני במקרה שהחמור הלבן בכל זאת יעמוד בשער.

 

קסמו של הפתרון הגורף

 

האפקטיביות התודעתית של הפתרון הגורף, החלחול העמוק שלו לשורשי הכמיהה הציבורית, מתעצמים כשהוא נופל על קרקע בשלה של מצוקה. אלפי משפחות, בעיקר זוגות צעירים, שנואשו מהסיכוי לרכוש דירה במחירים הנוכחיים, משוועים להיאחז במשהו. מבחינה זו קיימת הקבלה למצוקה של תושבי הדרום, ובעת הזו של כלל תושבי ישראל, מול מתקפות הטילים ואיום הטרור מרצועת עזה. אלה גם אלה משוועים לפתרון מהיר שאינו גובה מחיר. לכן, כשההבטחה לעולם טוב יותר ממש עוד רגע מגיעה מפיו של האיש החזק שבידיו הקופה הציבורית, הנכונות להתמכר לה משתקת כל ניסיון התנגדות.

 

אלא שבמציאות בעיות הדיור אינן נפתרות בהבל פה. מנהרות מצוקת הנדל"ן נבנו במשך שנים. הן עמוקות ומסועפות ולא כולן ניתנות לגילוי מהיר, לא כל שכן לחיסול מיידי. וגם אחרי שכיפת הברזל של 0% מע"מ תוריד את מחיר הדירות, המדינה עדיין תצטרך לשווק מספיק קרקעות שעליהן ייבנו הדירות, לוודא שהן נבנות במהירות הנדרשת, להבטיח שההטבה אינה זולגת לקבלנים, לפתור את אובדן ההכנסות ממסים, ולהבטיח שההשפעה על מחירי יתר הדירות אכן תהיה הוזלה, ולא, חלילה, זחילה של מחירי הדירות הזולות לתקרת הפטור. וגם אחרי כל אלה, הזוגות הצעירים יידרשו להביא הון עצמי משמעותי ולקחת משכנתא גדולה כדי לגור לא לגמרי במרכז בדירה שעולה 1.6 מיליון שקל — מינוס מע"מ.

 

תחמושת של רצון טוב לא מספיקה

 

לא במקרה, לפיד היה זה שרתם את פתרון ה־0% מע"מ לגופו ממש. הוא לא הסתתר, לא אימץ בהיסוס רעיון של אדם אחר, לא השאיר נתיב בריחה לשעת דחק. שר האוצר התייצב בעצמו מול הציבור, ובמו פיו סיפק שוב ושוב התחייבות פומבית שעלולה לקבור פוליטית את מי שלא יעמוד בה. לפיד עשה זאת מפני שהאיש שהגיע מחוץ למערכת הוא קודם כל אדם עמוס כוונות טובות. עשיית הטוב טבועה בדנ"א שלו, ומגדירה למעשה את האדם הלפידי - זה שניזון מאהבת הציבור, הפך אותה לכוח פוליטי עצום ומעוניין כעת באמת ובתמים לגמול לבוחריו.

 

אלא שראיית העולם הדיכוטומית הזו מחלישה את היכולת לראות מציאות מורכבת. מה לעשות שהמציאות הארורה לא הולכת לשום מקום? כשהתחמושת העיקרית שלך היא רצון טוב, אתה לא ערוך להתמודד עם פוליטיקה של התנגדויות שמתבטאת ב־2,000 הסתייגויות להצעת חוק, לא מפנים את עוצמת האינטרסים של קבוצות אוכלוסייה אחרות, לא מטפל ברתיעה של אנשי המקצוע - מהכלכלן הראשי ועד הנגידה - ומן הסתם לא מביא בחשבון אילוצים תקציביים עצומים שמולידות מלחמות לא מתוכננות. אתה, כך מתברר, אפילו לא תמיד בודק שהחיילים שלך עדיין מיישרים איתך קו בהסתערות. לא במקרה פקידי האוצר לא מיהרו להישכב על הגדר כדי לתת ל־0% מע"מ לדרוך עליהם בדרכו לספר התקציב. מה לעשות, הם גדלו בתוך המערכת.

 

הגיע הזמן לשחרר את החמור הלבן

 

הנזק מכישלונו של לפיד להעביר את חוק 0% מע"מ רחב הרבה יותר מזה שנגרם לאלפי הזוגות הצעירים שימשיכו להתבוסס באי־הוודאות סביב רכישת הדירה שלהם, או לקבלנים שייאלצו להמתין עוד חודשים ארוכים עד שיחזרו למכור. הנזק הוא ארוך טווח, ועומקו הוא תמונת נגטיב של עומק האמונה בפתרון המשיחי. לפיד אינו אדם פרטי שכשל או עוד פוליטיקאי שלא עמד בהבטחה. הוא שר אוצר רב־עוצמה שמאחוריו קואליציה רחבה ותמיכה פומבית של ראש הממשלה, שנכנס לתפקיד עם בעיית דיור קיימת ותחת התחייבות לטפל בה. הוא כשל אחרי שגרם לכל אלה שאת מצוקתם הבטיח לפתור להאמין בו. התוצאה היא שחיקה נוספת, קשה, באמון הציבור ביכולתו של שר האוצר, כל שר אוצר, להתמודד עם המציאות הכלכלית המורכבת.

 

לפיד מיהר להבטיח שהחוק יעבור בעוד שלושה חודשים, מיד אחרי פגרת הכנסת. אין לו ברירה אחרת. מי שרוצה מוזמן לחזור ולהאמין. שלושה חודשים הם אולי נצח בפוליטיקה, אבל לא יותר מפסיק היסטורי כשמדובר בהמתנה למשיח. מנגד, מי שרוצה יכול להתבונן למציאות בעיניים: איש אינו יודע מתי תסתיים הלחימה בעזה והאם היא תגרור מיתון ארוך או סתם פירוק ממשלה. הוא גם יכול להיזכר בהבטחת לפיד לא להעלות מסים ב־2015, ולהרהר בהתנגשות בין שתי ההבטחות הגרנדיוזיות. אחרי כן, מותר לקטן האמונה לדרוש משליח הציבור שלו באוצר לשחרר את החמור הלבן, להתיישב ולחשוב מחדש על פתרונות אמיתיים, ובבוא הזמן אפילו לעבוד ממש כמו פוליטיקאי מן השורה כדי להפוך אותם למציאות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x