רשות ההגבלים בוחנת: חברה שמכניסה 300 מיליון שקל תחויב בדיווח

רשות ההגבלים העסקיים ורשות ניירות ערך תומכות בהצעה לחייב פרסום דו"חות כספיים של חברות פרטיות בעלות השפעה מהותית על כיסם של הצרכנים, ואף בוחנות את הפרטים הטכניים של אופן ביצוע המהלך. עם זאת, היוזמה עצמה תקועה ואינה מתקדמת כבר כמה חודשים.

הרעיון לחייב חברות בפרסום דו"חות עלה כבר ב־2011, בתקופת ועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה החברתית. המטרה מאחוריו היא לחשוף לעיני הציבור את ההכנסות והרווחים של גופים כמו החברה המרכזית למשקאות המשווקת את מוצרי קוקה־קולה וטרה, או חברת פרוקטר אנד גמבל ישראל המשווקת שורה של מוצרי צריכה בתחום ההיגיינה. כל זאת כדי לעודד פיקוח ציבורי על גופים בעלי כוח שוק גדול והשפעה רבה על יוקר המחיה.

הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילהצילום: אוראל כהן

לא רק מונופולים מוכרזים

הצעת חוק פרטית שהגיש בתחילת 2013 ח"כ אראל מרגלית ביקשה להחיל חובת דיווח על גופים שהוגדרו כ"בעלי השפעה מהותית", ולא רק על מונופולים. לפני כארבעה חודשים, במהלך דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, הוחלט לדחות את ההצבעה על החוק בחודש כדי להחליט איך יעבוד המנגנון בפועל ומי יפקח על הדו"חות. אלא שארבעה חודשים חלפו והצעת החוק לא שבה להצבעה.

בין נציגי רשות ההגבלים ורשות ני"ע, שלהן יש מודל ופלטפורמה לפרסום ופיקוח על דו"חות כספיים של חברות ציבוריות, התגלו תחילה מחלוקות, אך לאחר דיונים בנושא הגיעו הצדדים להסכמות באשר לאופן ביצוע הפיקוח. ברשות ההגבלים הציעו שחובת הפרסום תחול על חברות מעל רף הכנסות מסוים, מפני שיש גופים שאינם מונופולים אך בעלי כוח שוק מהותי בשל שיווק או ייצור מוצרי צריכה רבים. אחד הקריטריונים שהוצע הוא רף הכנסות של יותר מ־300 מיליון שקל בשנה - הרף שנקבע בחוק המזון לספק גדול.

כן הציעו ברשות שהפיקוח על הדו"חות ייעשה על ידי רשות ני"ע, שלה הניסיון והיכולות הטכניות לעשות זאת. ברשות ני"ע לא מתנגדים לכך, אולם זקוקים לרשימה מסודרת של קריטריונים המחייבים דיווח כדי לאכוף את החוק.

אפשרות נוספת היתה שהדו"חות של החברות הפרטיות יפורסמו במסגרת רשם התאגידים, שלו מגישות החברות הפרטיות את דו"חותיהן בכל מקרה, והוא יהיה אחראי לחשוף אותם לציבור.בעניין זה יש לציין, כי הדברים עדיין נבחנים ורחוקים מסיכום, אף שבמשרד המשפטים לא פסלו את ההצעה על הסף.

החוק עדיין אינו מתקדם משום שכדי לקדם את ההצעה יש צורך בתמיכה של לפחות אחד משני משרדים ממשלתיים מרכזיים: משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים. בלשכת ראש הממשלה, שככל הידוע טרם נדרשה לעניין, נשמעים קולות שדווקא פחות מתלהבים מהרעיון.

בהזדמנויות שונות הביע ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל הסתייגות כללית מכך שהמדינה תתבע מחברות פרטיות לחשוף את דו"חותיהן הכספיים, וזאת לאור התפיסה שזכותן החוקית של חברות שלא בחרו להיות ציבוריות להימנע מחשיפת הדו"חות.הסיכוי לקדם במהירות הצעת חוק שהגיש ח"כ מהאופוזיציה ולהעבירה בתמיכת שרי הממשלה עשויה להיתקל בקשיים. באין שר בממשלה שיירתם לקידום ההצעה, לרשויות ההגבלים וני"ע לא תהיה מוטיבציה או יכולת להוביל את השינוי בעצמן.

הרוב כבר מפרסמים

היוזמה הראשונה היתה של משרד האוצר לפני כשלוש שנים, ואז דובר על תיקון חוק ההגבלים כך שמונופולים יחויבו לפרסם דו"חות, אך ההצעה נגנזה לאחר שהתברר שרוב המונופולים שלהם השפעה מהותית על כיס הצרכן (כמו תנובה, שטראוס או אסם) כבר מפרסמים דו"חות.

ח"כ מרגלית אמר בסוף השבוע כי לאחרונה התקיימו שיחות ומגעים רבים בין רשות ההגבלים, רשות ני"ע ומשרדי הממשלה השונים, ולדבריו החוק יעלה להצבעה בעוד כמה שבועות: "יש התקדמות בנושא ואנחנו ממשיכים לדבר עם כולם. העניין המהותי ביותר הוא מי יפקח. עולים הרבה רעיונות, אני שומע הכל ומאמין שבקרוב נקבל החלטות".