רשות המסים תחפש דרך לגבות מס על מוצרים וירטואליים

רשות המסים תוציא השבוע חוזר שמטרתו להסדיר את המיסוי בארץ (מע"מ ומס הכנסה) של חברות האינטרנט, ובראשן גוגל, אפל ופייסבוק, כפי שפורסם השבוע ב"כלכליסט". אחד האתגרים שהרשות תידרש להתייחס אליהם במסגרת המהלך נוגע לפן הטכני שלו, שהכרחי להצלחתו - הסדרת תשלום המע"מ ברכישות של מוצרים וירטואליים (לא מוחשיים), כמו הורדת אפליקציה, רכישת פיצ'רים במשחקים או רכישת מינוי לשירותי מוזיקה בסטרימינג.

כיום מונהג בארץ פטור ממע"מ על יבוא מוצרים מוחשיים שמחירם נמוך מ־75 דולר, אך על מוצרים וירטואליים אין הגבלת מחיר, כך שגם על הורדת אפליקצייה (שדינה כדין יבוא) מהחנות של אפל או גוגל ב־99 סנט אמור להיגבות מע"מ. כלומר רשמית כל מי שהוריד אפליקציה נדרש להגיע למשרדי מע"מ, למלא טפסים ולשלם 18% מס. מטבע הדברים החוק אינו נאכף במקרים אלה.

מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד צילום: עמית שעל

העלות של רוב השירותים הווירטואליים אמנם נעה בין שקל למספר שקלים בלבד, אך היקף המכירות שלהם עצום, ומומחים בתחום מעריכים כי המיסוי עליהם עשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה.

הקושי המרכזי במהלך הוא גביית המע"מ בפועל מחברות האינטרנט. עו"ד גיא רשטיק, ראש תחום מסים בפירמת בייקר טילי ישראל, מסביר כי פתרון אחד הוא לחייב דרך חברות האשראי. "מדובר בתהליך מורכב שכן ייתכן שהוא ידרוש תקנות חדשות או שינוי חקיקה". מנגד, טוען יניב שקל, שותף בכיר במשרד עוה"ד שקל ושות', כי חברות האשראי כבר טענו בעבר שאין להן דרך לדעת מהו המוצר שנרכש ולאיזה צורך.

אפשרות אחרת שמציע שקל היא כי "רשויות המס ידרשו לרשום את חברות האינטרנט בישראל כאילו הן קונות את המוצרים מהמתכנתים ומוכרות אותם לצרכנים. גוגל תהפוך להיות כמו עסק ישראלי, ותיאלץ לשלם 18% מע"מ על המכירות שלה לצרכנים הישראלים".

אפשרות שלישית נוגעת לרכישות שנעשות דרך חנויות וירטואליות כמו האפ־סטור של אפל וגוגל פליי של גוגל, והיא להחיל על המפעילות (שממילא גובות עמלה בגין שירותיהן) את החובה להעביר את המע"מ למדינה בגין העסקאות שעברו בחנות. כלומר, רשויות המס יתייחסו לאפל, גוגל ודומותיהן כ"סוחרות מוסמכות" שמאפשרות גבייה מרוכזת של מע"מ. תהליך כזה יחייב תיקון חקיקה, ועלולות לעלות גם שאלות פרקטיות - איך אפל יודעת, למשל, שהרוכש הוא ישראלי והוריד את האפליקציה בזמן שהוא בישראל.

סכנה נוספת להצלחת המהלך נובעת מהבחירה של רשות המסים להפיצו כחוזר, כפי שפועלים באיחוד האירופי. המשמעות של החוזר היא שינוי מדיניות לא בשינוי חקיקה, אלא באמצעות פרשנות מרחיבה לחוק הקיים. במצב כזה חברה שחושבת כי עמדת הרשות אינה נכונה כלפיה יכולה לפעול אחרת, אך מחויבת לדווח על כך לרשות.

טלי ירון־אלדר, שותפה במשרד ירון־אלדר פלר שורץ ושות', מסבירה כי במצב שבו חברה תדווח על אי מילוי החוזר יכולה רשות המסים לחזור ולדרוש את המס ובעקבות כך החברה יכולה לפנות לבית המשפט, שלהערכתה יפסוק לטובת החברות.

מנגד, רשות המסים יכולה לבחור במהלך של חקיקה, אך במקרה זה ירון־אלדר צופה כי חקיקה בהיבט של מס הכנסה רק תרחיק את החברות מישראל, שמהווה חלק קטן מאוד מהפעילות העולמית.