הפתרון לתכנוני מס: מיסוי לפי מדינת היעד של המוצר

חברות בינלאומיות גדולות לא משלמות מספיק מס, ודאי לא כמו שהיה ראוי שישלמו. המצב כיום מאפשר להן למכור במדינה אחת, להוציא חשבוניות במדינה שנייה, להעביר את הכסף למדינה שלישית שאינה גובה תשלום על העברות ומשם למדינה שאינה גובה מס חברות - ובאופן כללי למצוא דרכים מתוחכמות ויצירתיות להתחמק מתשלום מיליארדי דולרים בשנה שאמורים להגיע לציבור - תופעה שזכתה לכינוי "תכנון מס".

צוות מומחים מאוניברסיטאות מובילות בעולם פועל כעת יחד כדי לנסות להילחם בתופעה ולמצוא לה פתרון אמיתי - קומנדו אקדמי נגד מתכנני מס, אם תרצו. הצוות הזה עובד בימים אלה ממש על פיתוח הצעה שעשויה לשים קץ לתכנוני המס של החברות הבינלאומיות הגדולות.

"ההצעה שלנו בעצם מסירה את התמריץ של החברות לבצע תכנוני מס. לא משנה איפה הן רשומות ואיפה המפעל שלהן הוקם - הן ישלמו מס היכן שהן מוכרות", מסבירה ל"כלכליסט" פרופ' ריטה דה לה פריה, משפטנית מומחית למסים מהאוניברסיטאות דורהאם ואוקספורד וחברת צוות המומחים הבינלאומי.

מודל מהפכני ומושלם

המודל המהפכני שפיתח צוות המומחים כבר גורר ניצוצות של התייחסות חיובית מהאיחוד האירופי ומה־OECD, והוא מבוסס על העיקרון הפשוט של תשלום מס במדינה שבה החברה מוכרת את מוצריה או את שירותיה. הקריאות לשנות את השיטה שבה מדינות משתמשות כדי למסות חברות בינלאומיות החלו להישמע כבר בשנות התשעים של המאה ה־20, אבל שנים רבות עברו עד שהתגבש הצוות הנוכחי הודות לפרויקט שהטילה ממשלת בריטניה על הכלכלן זוכה פרס נובל סר ג'יימס מירליס ב־2006 - לתכנן מערכת מס חדשה ו"מושלמת" למדינה.

הרחבה מהי תוכנית המאבק בתכנוני המס (BEPS)? ב־OECD מעדיפים לתקן את שיטת המס הקיימת ולא להפוך אותה על פיה דוד רפאלי לכתבה המלאה 

שלושה כלכלנים שלקחו חלק במחקרו של מירליס הוסיפו לעבוד יחד כדי לתכנן מס חברות חדש, שיפתור את כל העיוותים שבמודל הקיים ויסיר את התמריץ לתכנוני מס - פרופ' מייק דברו מאוניברסיטת אוקספורד, פרופ' אלן אורבך מאוניברסיטת ברקלי וד"ר הלן סימפסון מאוניברסיטת בריסטול.

שנים לאחר מכן הצליחו השלושה להגדיר ולבסס את המודל הכלכלי עבור מס החברות החדש: מס על בסיס יעד, או DBCT (Destination Based Corporate Tax), ולהוכיח כי שיטת מיסוי כזו תגדיל את הרווחה החברתית הכללית. המשפטנית פרופ' דה לה פריה חברה אליהם כדי לבנות יחד את הפרקטיקה של יישום הרעיון.

פרופ' דה לה פריה

פרשת אייפקס, שדווחה בהרחבה בשבועות האחרונים (החברה לא תשלם מס כלל על רווח של כ־4 מיליארד שקל ממכירת תנובה - לא בישראל ולא בבריטניה), היא דוגמה מייצגת לאופן שבו תאגידים בינלאומיים גדולים מצליחים לשים ללעג את חוקי המס של מדינות העולם על ידי שימוש בתכנוני מס מורכבים.

פרופ' דברו

הנושא גורם לדאגה בכל מדינות העולם, שסובלות מירידה מתמשכת בהכנסותיהן ממס חברות. בקרב קובעי המדיניות מתחילה לחלחל ההבנה שתחרות המס בין המדינות יוצרת בטווח הארוך יותר נזק מאשר תועלת, ושנדרש מאמץ עולמי משותף כדי להיאבק בתופעה.

שינוי יסודי ורדיקלי במערכת המס העולמית

ארגון ה־OECD פרסם לאחרונה תוכנית פעולה שמטרתה להילחם בתכנוני המס (ראו מסגרת), שמציעה לערוך תיקונים רבים בכללי המיסוי הנהוגים כיום, ועוררה דיון נרחב בקרב קהילת המס בעולם. עם זאת, לא כולם שותפים להתרגשות: "זה יחזיק מעמד שנה־שנתיים, ולאחר מכן החברות יתגברו גם על זה", טוענת פרופ' דה לה פריה, "מה שצריך זה שינוי יסודי ורדיקלי".

מנכ"ל אפל טים קוק צילום: בלומברג

השיטה הקיימת מטילה את המס במדינת שבה יושבת החברה - על "בסיס תושבות" - או במדינה שבה הופק הרווח - על "בסיס מקור". מעבר למתח הגלום בצורך לבחור בין שני הבסיסים, קיים גם קושי קונספטואלי לקבוע איפה חברה "יושבת" ואיפה רווחיה "מופקים", בעידן שבו חברות בינלאומיות הפכו לתמנוני שליטה שמחזיקים בחברות־בנות, במפעלים ובמוקדי מכירה בכל רחבי העולם.

באותה תקופה הציעו כמה מלומדים מרחבי העולם לשנות את שיטת המיסוי, כך שהמס יוטל במדינה שבה צורכים את המוצרים או את השירותים של החברה.

כמה מדינות צריך כדי לייצר צנצנת נוטלה

חוקי מס מתגבשים במשך עשרות ומאות שנים - טלאי על גבי טלאי, כך שלא כל יום עומדת על הפרק הצעה מהפכנית לשינוי השיטה מן היסוד.

הפעם, למרבה הפלא, ההצעה מתחילה לצבור תאוצה בעולם: דו"ח של האיחוד האירופי שיצא בשבוע שעבר, ב־28 במאי, ועסק באתגרי המיסוי של הכלכלה הדיגיטלית המתפרצת - התייחס ל־DBCT כאל אופציה ממשית לפתרון ארוך טווח של בעיית תכנוני המס הבינלאומיים.

ועדת הכלכלה של הפרלמנט הבריטי דנה בנושא בשנה שעברה, והמליצה לממשלת בריטניה לתמוך בהמשך מחקר בהצעה המעניינת. "זה יותר מסתם רעיון נחמד," אומרת דה לה פריה. "יש לזה סיכוי ממשי להיות העתיד."

בעולם גלובלי שבו שרשרת הערך של חברה מפוזרת על פני כמה מדינות - חוקי המיסוי המיושנים לא מצליחים להתמודד עם שאלות מיסוי מסובכות. "הדוגמה שאני תמיד נותנת לסטודנטים שלי היא צנצנת נוטלה", היא מספרת. "באחד הדו"חות של ה־OECD יש מפה שבה רואים שבייצור צנצנת אחת מעורבות כ־100 מדינות. אז באיזו מדינה החברה צריכה לשלם מס? מי מדינת התושבות ומי מדינת המקור? הכללים שקיימים כיום הם מלאכותיים ולא משקפים את העולם כמו שהוא. המערכת הקיימת פשוט לא ניתנת לתיקון".

פרופ' מייק דברו מאוניברסיטת אוקספורד, עמיתה של דה לה פריה למיזם ה־DBCT, חושב שאחת הבעיות העיקריות כיום היא ש"הציבור איבד אמון בדרך שבה המדינות ממסות חברות בינלאומיות - ויהיה קשה לזכות באמון הזה בחזרה".

מה הבעיה עם מס החברות כפי שהוא קיים כיום?

"מבחינה כלכלית יש כמה בעיות. הראשונה היא שהבדלים בשיעורי המס מעוותים את החלטות התאגיד בשאלה היכן לקיים פעילות כלכלית. זה אובדן אמיתי לכלל החברה. אספקט נוסף הוא שזה גורם לממשלות להתחרות אחת עם השנייה כדי למשוך פעילות עסקית, וזה דוחף כלפי מטה את שיעור מס החברות, כפי שאנו רואים הרבה בכל העולם ב־30 השנים האחרונות. זה "מירוץ לתחתית". בעיה נוספת היא שחברות בינלאומיות משחקות עם הרווחים ומסיטות אותם למדינות עם מס נמוך".

אז למה לא לבטל את המס לגמרי?

"אני לוקח את מס החברות כנתון, אבל יש עמדה בספרות הכלכלית שאומרת שכלל לא צריך להיות מס כזה. הטיעון על רגל אחת הוא שמשקיע מבקש תשואה קבועה על ההשקעה שלו, ואם נעלה את שיעור המס - ההשקעות פשוט יצטרכו להבטיח תשואה יותר גבוהה, והניזוקים העיקריים מכך יהיו כוח העבודה והצרכנים. ברור שאף אחד לא מאמין שהדוגמה הקיצונית הזו אכן נכונה ב־100%, ושהמשקיעים באמת מסוגלים לגלגל את נטל המס במלואו על העובדים ועל הצרכנים, אבל צריך לזכור שהון הוא אכן נזיל ומובילי יותר, ויש תחרות עולמית על התשואה שאני יכול לקבל עבור החסכונות שלי.

"מה שאני מנסה לעשות זה להפוך את מס החברות לדבר שלא מייצר נזק חברתי, ושקשה הרבה יותר להתחמק ממנו. ההצעה שלנו פותרת את שתי הבעיות הללו".

מתכננות המס הגדולות מוזמנות להתחיל לדאוג

אז איך תעבוד השיטה החדשה? נניח שחברה אמריקאית, כזו שהמטה שלה יושב בארה"ב, מוכרת מוצרים ללקוחות בישראל. עד היום היא היתה משלמת מס חברות בארה"ב על בסיס התושבות שלה, אך על פי ההצעה — החברה תשלם את המס דווקא לישראל. אפילו אם החברה האמריקאית תנסה לעשות תכנוני מס: לדוגמה, תקים את המטה שלה במדינה עם מס נמוך כמו אירלנד או תרכוש קניין רוחני שקשה לאומדו מחברה־בת שלה שיושבת במקלט מס כמו איי ברמודה - זה לא ישנה.

"זה קצת כמו מע"מ", מסביר דברו, "גם הוא פועל על בסיס יעד. מי שמקבל את המס זו המדינה שבה יושבים הצרכנים. אלא שלא כמו מע"מ, המס לא מוטל על עסקה, אלא על רווחים שנתיים. בנוסף, עלויות עבודה וייצור יותרו לניכוי במדינה שבה הן התרחשו. למשל, חברה שמוכרת לישראל תוכל לנכות מהכנסתה את העלויות שהיו לה בישראל בלבד".

חברות צריכות לחשוש מתוכנית ה־DBCT?

"אם הן די טובות בלהתחמק מתשלום מס, אז כנראה לפי השיטה שלנו הן יתחילו לשלם יותר, אבל מצד שני המערכת תאפשר להן להתחרות בצורה הוגנת יותר. אם כיום אמזון מתחרה בחנות ספרים מקומית על אותם צרכנים, החנות המקומית משלמת מס חברות בשיעור גבוה בהרבה מאמזון - וזה הופך את התחרות ללא הוגנת".

מה יקרה אם רק חלק ממדינות העולם יאמצו את התוכנית?

"היתרון הגדול של ה־DBCT הוא שלא צריך הסכמה של כל המדינות", אומרת דה לה פריה. "כרגע פרסמנו מאמר שמתייחס לסיטואציה שבה כל המדינות מאמצות את המערכת, אבל אנחנו עובדים על מאמר נוסף שיתייחס למקרה שבו רק חלק מהמדינות יאמצו את השינוי וחלק לא. השאלה הגדולה היא האם מדינה יכולה ללכת על זה לבד. אנחנו מצאנו שכן - היא יכולה. אנחנו עובדים עכשיו על בניית התוכנית והכללים המדויקים של איך לגרום לזה לעבוד".

מה לגבי משאבי טבע?

"זו סוגיה מרכזית, בעיקר במדינות מתפתחות. זה נכון שה־DBCT לא תמסה את השימוש במשאבי הטבע, אבל אין שום מניעה שאותן מדינות יטילו מס נפרד על המשאבים. מדינות רבות עושות את זה. אף מערכת מס אינה מושלמת, ואנחנו גם לא טוענים ששלנו היא כזו. אבל המערכת שלנו תהיה הרבה פחות פגיעה לתכנוני מס מהמערכת הקיימת. הצד הכלכלי שלה די מבוסס, וכרגע אנחנו ממשיכים לפתח את אופן היישום שלה. נדרשת עוד עבודת מחקר לגבי ההשלכות הרבות שיש להצעה שלנו".