$
בארץ

"משרד הביטחון פועל כאילו שהוא מתקיים במדינה נפרדת"

אמיר לוי, העומד בראש אגף התקציבים באוצר, לא מבין למה תקציב הביטחון מקבל מדי שנה תוספות. כעת כאשר משרד הביטחון שוב מבקש אחת, הוא טוען: כל המשרדים מתאימים את עצמם לתקציב. למה משרד הביטחון צריך לעבוד אחרת?

שאול אמסטרדמסקי, רוני זינגר ועמרי מילמן 22:1311.05.14

במשרד האוצר מכירים היטב את מחול האיומים להגדלת תקציב הביטחון. זה שנים ומדי שנה ראשי מערכת הביטחון דורשים ומצליחים לקבל תוספות לתקציב המערכת כפי שנקבע בתקציב המדינה. אלא שלפני שנה, במאי 2013, קיבלה הממשלה בשיתוף מערכת הביטחון החלטה על קיצוץ בתקציב המערכת וכן גובשה מסגרת תקציב למערכת הביטחון עד לשנת 2016 כולל. האם ההחלטה הזו ביטלה את בקשת התוספת הקבועה? לא ממש.

"לא יכולות להיות כאן שתי מדינות. משרד האוצר כפוף לממשלה וגם משרד הביטחון כפוף לממשלה. והממשלה החליטה באוקטובר לתת תוספת של 2.75 מיליארד שקל לביטחון עבור שנת 2014, ושזו תהיה התוספת האחרונה לשנה זו. זו החלטה משמעותית וצריך להתכנס אליה. כמו שסמנכ"ל הבינוי של משרד החינוך יודע מה התקציב שלו לבניית כיתות, וכמו שהמדען הראשי יודע מה התקציב שלו וזהו זה, כך גם משרד הביטחון צריך לעבוד. למה משרד הביטחון צריך לעבוד אחרת? הרי לשמחתנו לא השתנו הנסיבות הביטחוניות מאז אוקטובר". על הדברים האלה חתום ראש אגף התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי, שהיום יצא באופן גלוי לראשונה לקרב הבלימה מול משרד הביטחון במלחמה על תקציב 2014, ולא פחות חשוב - על תקציב השנה הבאה.

 

 

אחרי כמה ימים בהם ראשי מערכת הביטחון, ובראשם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, הזהירו מעל כל במה מפני פגיעה ביכולת הצבאית ללא תוספת תקציב, ראש אגף התקציבים מגיב. בשיחה עם "כלכליסט" הוא מגלה כי באופן משונה, דווקא הוא עדיין לא קיבל שום פנייה רשמית ממשרד הביטחון לתוספת תקציב.

 

כעת, אף שיעלון נפגש באופן רשמי ולא רשמי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והעלה בפניו דרישה לתוספת תקציבית של 2 מיליארד שקל, לוי אומר שהוא לא יודע מה גובה התוספת המבוקשת. לדבריו, "גם בדיון בוועדת חוץ וביטחון שנערך בשבוע שעבר בכנסת לא שמענו מהם דרישה רשמית לתוספת תקציבית מסוימת".

 

בשנים קודמות תוספות כאלה הגיעו פעמים רבות מהרזרבה שחבויה בתקציב המדינה, שאמורה לשמש באופן רשמי להוצאות חד־פעמיות לא צפויות, כמו למשל לתמיכה בבית חולים הדסה. כיום לדברי לוי יש ברזרבות התקציב לשנת 2014 כמיליארד שקל, "אבל הם אמורים לשמש למטרות אחרות. אין שם כסף לביטחון. ומלבד זה, מפני שבאוקטובר הוחלט שהתוספת של ה־2.75 לביטחון תהיה האחרונה, קיצצנו את הרזרבה בחצי כי ידענו שלא נצטרך להוסיף להם עוד".

 

ניצחון ידוע מראש ליעלון

 

אם לשפוט על פי ההיסטוריה, הקרב שלוי נכנס אליו יסתיים בסופו של דבר בהפסד. ב־2009 קיבלה מערכת הביטחון תוספת של כ־3 מיליארד שקל בניגוד לדעת משרד האוצר לאור טענה על הצורך בחידוש מלאי לאחר מבצע עופרת יצוקה.

 

ב־2010, אף שקוצץ תקציב הביטחון, ניתנה לו תוספת "טייס אוטומטי" של כמעט 3 מיליארד שקל לאור גידול בהוצאה של תקציבי אגף השיקום.

 

גם ב־2011 אושרו כמעט 3 מיליארד שקל שעברו כתוספת תקציבית, ונטען כי אלו כספים שאושרו על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון "לאחר שהוצגו הצרכים של מערכת הביטחון". אף שיו"ר ועדת חוץ וביטחון דאז שאול מופז ניסה להתנגד להעברת הכסף ודרש את העברת העודף מהרזרבות התקציביות שמימנו אותה לשירותים חברתיים, ועדת הכספים אישרה לבסוף את ההעברה לתקציב הביטחון הגם שלא היה ברור לחלוטין מה הם בדיוק אותם הצרכים.

 

וכך זה נמשך גם ב־2012, בה מערכת הביטחון נהנתה מתוספת תקציבית של 4 מיליארד שקל ובשנה שעברה, אותה התחילה המערכת עם קיצוץ של 3 מיליארד שקל מתקציבה וסיימה עם אישורה של העברה תקציבית של 2.8 מיליארד שקל.

 

ההפסד של משרד האוצר הוא גם הפסד של משרדי הממשלה, ולכן גם ההפסד של הציבור, שאולי יקבל יותר ביטחון - אם יש דבר כזה בכלל - אבל יקבל פחות כסף לשירותים ציבוריים אזרחיים.

 

ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי. "יש ברזרבות לשנת 2014 כמיליארד שקל, אבל למטרות אחרות" ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי. "יש ברזרבות לשנת 2014 כמיליארד שקל, אבל למטרות אחרות" צילום: נמרוד גליקמן

 

במערכת הביטחון יודעים זאת. הם ידעו זאת גם באוקטובר. הם ידעו שלמרות שהממשלה כותבת בהחלטתה שמדובר בתוספת האחרונה בהחלט לשנת 2014, הרי שהם לא מתכוונים להסתפק בה. למעשה, במערכת הביטחון היו ישרים וגלויים מאוד. בזחיחות האופיינית להם, היו מי שאמרו שם כבר אז "אתם תראו שנקבל עוד".

 

קציני הצבא הבכירים אמרו כבר באוקטובר שלמרות החלטת הממשלה, הם יבואו באמצע 2014 לדרוש עוד. הם לא הסתירו זאת. למה לא נערכתם בהתאם?

"שר הביטחון בעצמו תמך בהחלטת הממשלה באוקטובר שקבעה שזו תוספת אחרונה ל־2014. זה לא אני קבעתי, זה הממשלה קבעה. לבוא היום, חצי שנה אחרי שהיתה החלטה, מבלי שקרה שום דבר בדרך, ולהגיד שהם רוצים לפתוח את זה ולקיים שוב דיון תקציבי, ולקחת תקציב ממשרדים אחרים? זה לא במקום".

 

הגישה שאתה מציג עכשיו היתה גם הטקטיקה שהצגת בשנה שעברה - לא להסכים לתת לביטחון שום תוספת. אבל בסוף זה נגמר בזה שראש הממשלה צריך להכריע, והוא מכריע לרוב לטובת הביטחון. אולי יש מקום לשנות טקטיקה ולעבוד עם משרד הביטחון למצוא תוספת מוסכמת?

"שאני סתם ככה אקח כסף ממשרדים אחרים? הרי ראש הממשלה כבר הכריע באוקטובר שהדיון הזה נגמר. אין מה לעבוד ביחד. הממשלה הכריעה. אנחנו לא רוצים לגעת בתקציבי משרדים אחרים, בטח לא באמצע שנת תקציב. מלבד זה, זה נוח להציג את זה בתור מאבק בין האוצר לביטחון. אבל זה לא. זה מאבק בין הביטחון לבין כל התחומים החברתיים. האם להוסיף לביטחון או לתת כסף לקייטנות בחופש הגדול או להשקיע בתחבורה הציבורית".

 

הקרב האמיתי הוא על 2015

 

הקרב על תקציב 2014 הוא במידה רבה הקרב הפחות מעניין. המסגרות התקציביות ל־2014 כבר נקבעו ואושרו מזמן, וגם אם משרד הביטחון יקבל את ליטרת הבשר שלו - והוא יקבל - הגירעון לא יגדל כתוצאה מכך, וייתכן גם שמשרדי ממשלה אחרים לא ייפגעו במידה ניכרת (כמו בשנה שעברה, גם השנה עשויים להיות תקציבים שלא נוצלו. תמיד ישנם כאלה).

 

הקרב המעניין באמת הוא הקרב שמתחיל בימים אלה על תקציב הביטחון לשנת 2015. למעשה, חלק מההרעשה הארטילרית שמערכת הביטחון מפעילה בימים אלה לגבי תקציב 2014 נועדה בכלל בשביל לחלץ מראש מהממשלה החלטה על הגדלה דרמטית של תקציב משרד הביטחון לשנת 2015.

 

והמחלוקת בין הצדדים לגבי תקציב 2015 עמוקה בהרבה מאשר לגבי תקציב 2015 - הפער עומד על איפשהו בין6 ל־8 מיליארד שקל. מבחינת משרד האוצר, משרד הביטחון אמור לקבל תוספת של מיליארד שקל לתקציב של 51 מיליארד שקל, וזהו זה. מבחינת משרד הביטחון, נקודת הפתיחה היא תקציב של 54 מיליארד שקל, שעליה יש להוסיף עוד איזה ארבעה מיליארד לפחות. זהו הקרב הגדול באמת.

 

מה שהיה יכול לסייע לפתור את הקרב הזה, ששיאו יגיע בעוד חודשיים, הוא הוועדה הציבורית שהיתה אמורה לקום מזמן כדי לבחון את תקציב משרד הביטחון על כל מרכיביו, ולהמליץ לממשלה מה לעשות איתו בשנים הקרובות בשביל להסדיר שלום בין המשרדים אחת ולתמיד.

 

אולם למרות שהממשלה החליטה על הקמת הוועדה הזו כבר באוקטובר האחרון, יותר מחצי שנה חלפה והוועדה טרם החלה לפעול. רק לאחרונה נבחרו חברי הוועדה - גם על זה משרדי האוצר והביטחון נלחמו זה בזה - אבל אפילו כתב המינוי שלה טרם פורסם והיא טרם החלה לפעול. במשרד ראש הממשלה דיברו אתמול על "שבועות ספורים" לתחילת עבודתה.

 

בכל מקרה, ההמלצות של הוועדה, יהיו אשר יהיו, לא יהיו תקפות לגבי תקציב 2015. זה ייצטרך להיסגר בסופו של דבר היכן שנסגר תמיד - בלשכת ראש הממשלה אחרי בליץ של איומים, הפחדות והשמצות. הצבא אולי יקבל את המיליארדים. השיח הציבורי, והציבור עצמו, יפסידו שוב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x