ה-OECD מאותת לממשלה: שוק העבודה לבדו לא יכול להוציא מעוני
לפי דו"ח חדש, שיעור העניים בישראל עלה מכ-12% מהאוכלוסיה באמצע שנות השמונים לכ-19% ב-2012; רק במקסיקו ובטורקיה שיעור העוני גדול יותר
20:5405.05.14
שיעור העניים בישראל עלה מכ-12% מהאוכלוסיה באמצע שנות השמונים לכ-19% ב-2012, כך עולה מדו"ח חדש של ארגון ה-OECD שפורסם היום (ב').
קראו עוד בכלכליסט:
- המרחק בין שכר המינימום לבין קו העוני מתכווץ
- המבקר: המדינה כשלה בטיפול במאות אלפי משפחות הזקוקות למזון
- ועדת אלאלוף שוקלת להוציא את דו"ח העוני מביטוח לאומי
הדו"ח מציב שוב את ישראל כאחת ממובילות שיעורי העוני והפערים בין עשירים ועניים מבין מדינות הארגון. ישראל היא המדינה השלישית מהסוף בשיעורי העוני אחרי מקסיקו וטורקיה ולפני ארה"ב וחמישית מהסוף באי שוויון אחרי מדינות אלו וצ'ילה. הדוח החדש של הארגון הוא גם איתות משמעותי למדיניות של ממשלת ישראל להורדת שיעור העניים, שכן הוא מדגיש שאי אפשר להסתפק רק בהוצאת עניים לעבודה על מנת להבטיח צמצום העוני אלא מצריך התערבות ממשלתית באספקת שירותים ציבוריים כמו חינוך, בריאות, הבטחת פתרונות דיור ועוד.
ועדת אלאלוף למלחמה בעוני צילום: אוראל כהן הדו"ח החדש של הארגון ממשיך את השינוי עליו מדברים לא מעט בשנתיים האחרונות כלכלנים בכירים ולפיו הרעיון שצמיחה של התוצר משולה לגאות שמרימה את כל הספינות - גם את אלו של העשירים וגם את אלו של העניים - אולי עובדת בתיאוריה אך לא עובדת בפרקטיקה. בימים אלו אף מתקיים דיון רחב בנושא בעקבות ספרו של הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי שמצא כי לאורך השנים יש מגמה של הצטברות העושר בידי מעטים למרות שהמשקים צומחים בקצב סביר, כפי שהסביר בחודש שעבר בראיון ל"מוסף כלכליסט".
להעלות את כולם על הסיפון
עתה גם ה-OECD מפנה את הזרקור לרעיון לפיו יש לשאוף לצמיחה שתעלה את "כולם על הסיפון", כפי שקרא לתוכנית. עיקריה כוללים השקעה ממשלתית רחבה בחינוך, בריאות, תשתיות תחבורה, דיור וכדומה. מזכיר הארגון, אנחל גורייה, אף הדגיש כי "אי השיוויון חותר תחת חברות ומזיק לכלכלות", ומכוון לכך שאי אפשר יותר להסתמך על צמיחה כמקור בלעדי לצמצום אי השוויון לאורך זמן, ולמעשה לא גובה הצמיחה קובע את גודל אי השוויון אלא במובנים רבים אי השוויון קובע את גובה הצמיחה.העשירים, כותבים אנשי הארגון, היו גם המרוויחים הגדולים מהצמיחה בתוצר הלאומי. הדבר בולט במיוחד כאשר מסתכלים על המגמות ארוכות הטווח - אם משווים את פערי ההכנסה של העשירון העליון והעשירון התחתון ב-2010 לפער ב-1985 רואים כי מפער ממוצע של פי 7 הוא גדל לפי 9.5.
במדינות רבות המאיון העליון, אותם הצליח כך להגדיל את הנתח שלו בגידול בתוצר. בארה"ב, המאיון העליון לקח 475 מהגידול בהכנסה הלאומית בשנים 1976-2007, כלומר עד המשבר הכלכלי, בהשוואה ל-37% בקנדה וכ-20% בבריטניה ובאוסטרליה. אולם המשבר הכלכלי לא רק שלא מיתן את הפערים, כותבים אנשי ה-OECD, אלא בטווח הארוך אף הרחיב אותם.
בימים אלו מסיימת את כתיבת מסקנות הביניים ועדה מיוחדת שהקים שר הרווחה, מאיר כהן, לצמצום שיעורי העוני תוך עשור לכ-11%, שהם ממוצע מדינות ה-OECD. מסקנות הוועדה, בראשה עומד אלי אלאלוף, צפויות להיות דומות לאלו של הדוח" - השקעה של מיליארדי שקלים בחינוך, הבריאות, בדיור ציבורי, בהכשרות מקצועיות, בבניית מעונות יום וכדומה, אך השאלה היא האם הממשלה תסתפק במס שפתיים כלפי מסקנות הוועדה ותנסה שוב לדחוף עניים לשוק עבודה שמציע להם שכר נמוך או תבצע מהלך הוליסטי יותר שלפחות על פי דו"ח ה-OECD יש לו גם סיכוי טוב יותר לממש את מטרות ועדת אלאלוף.
