$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

מספר הניתוחים הפרטיים בשר"פ זינק ב־58% בתוך ארבע שנים

בתי החולים הציבוריים ממעטים לערוך ניתוחים שהפסדיים עבורם ובכך יוצרים מצב שבו 52% מניתוחי הברכיים נעשים במערכת הפרטית ו־85% מניתוחי הקטרקט דרך מכבי שירותי בריאות שולמו באמצעות הביטוח המשלים. נתוני הניתוחים הפרטיים נחשפים

שאול אמסטרדמסקי 06:5528.04.14

אחד הסודות השמורים ביותר במערכת הבריאות הוא מהם הניתוחים שמבוצעים הכי הרבה במערכת הפרטית (כלומר, בעיקר באסותא), ועד כמה היקפם גדל בשנים האחרונות. ישנם פקידים מעטים ברחבי מערכת הבריאות שמודעים לנתונים האלה. בהנהלת אסותא, למשל, יודעים מהם הניתוחים העיקריים שהם מבצעים, וכך גם בכירים בקופות החולים ובחברות הביטוח יודעים מה התשובה לשאלה הזו, שכן הם אלה שמממנים את הניתוחים האלה.

כעת גם הציבור יכול להיחשף למספרים. מנתונים שהוצגו בפני ועדת גרמן לפני שבועיים ושהגיעו לידי "כלכליסט" ונחשפים כאן לראשונה, עולה התמונה המלאה של מה שהוועדה עצמה קראה לו "הפרטת מערכת הבריאות הציבורית".

 

 

הדבר המשותף לניתוחים הפופולריים במערכת הבריאות הפרטית הוא התור הארוך עבורם במערכת הבריאות הציבורית. הניתוח הפופולרי ביותר בפרטיים הוא ניתוח לכריתת שקדים (כולל ניתוחים להסרת השקד השלישי - אדנואיד). מכלל הניתוחים האלה שנערכים בישראל בשנה (הנתונים נכונים לשנת 2011), 58% נערכים במערכת הבריאות הפרטית.

 

הניתוח השני במידת הפופולריות שלו במערכת הפרטית הוא ניתוח ברך (ארתרוסקופיה). 52% מניתוחים אלה מבוצעים בשנה במערכת הבריאות הפרטית. השלישי במידת הפופולריות הוא ניתוח עמוד שדרה (למשל, תיקון פריצת דיסק) - מחצית מניתוחים אלה נערכים מדי שנה במערכת הבריאות הפרטית.

 

שרת הבריאות יעל גרמן. הנתונים דורשים רפורמה שרת הבריאות יעל גרמן. הנתונים דורשים רפורמה צילום: עמית שעל

 

משיחות שערך "כלכליסט" עם מספר גורמים במערכת הבריאות עולה כי הניתוחים הפופולריים ביותר במערכת הפרטית נעשים דווקא בה משום שהתעריף שמשרד הבריאות קבע עבורם הפסדי עבור בתי החולים הציבוריים. משום כך, הציבוריים ממעטים לערוך אותם, דבר שמאריך את משך התורים לניתוחים האלה. כמו כן, בבתי החולים הציבוריים נוטים לאשפז למשך כמה ימים חולים שבכל זאת עוברים את אותם ניתוחים רק בשביל להחזיר את עלות הניתוח.

 

מעבר לכך, ניתוחים קצרים שאינם בהכרח רווחיים עבור בית החולים רווחיים עבור הרופאים, שבמערכת הפרטית יכולים לעשות אותם אחד אחרי השני ברצף בעוד במערכת הציבורית הדבר לא היה משתלם להם כאשר הם אינם משתכרים לפי ניתוח.

 

הנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" חושפים גם שבשנים 2007–2011 גדל מספר הניתוחים במערכת הפרטית ב־58%, בזמן שבכלל מערכת הבריאות (הפרטית והציבורית גם יחד) נרשם גידול של 17% בלבד באותה תקופה.

 

הניתוח שמעברו למערכת הפרטית צבר את התאוצה הגדולה ביותר הוא ניתוח הארתרוסקופיה (ניתוח ברך) - בתוך ארבע שנים זינקה כמות הניתוחים הללו שמבוצעים במערכת הפרטית ב־417%. לשם השוואה, כלל ניתוחי הארתרוסקופיה שמבוצעים בכלל מערכת הבריאות גדל רק ב־72% בתקופה הזו.

 

ניתוח נוסף שגדל מאוד במידת הפופולריות שלו במערכת הפרטית הוא הניתוח לכריתת בלוטת התריס. בתוך ארבע שנים גדל מספר הניתוחים מסוג זה במערכת הפרטית ב־236%. בכלל מערכת הבריאות הוא גדל באותה תקופה רק ב־42%.

 

כמו כן, 30% מניתוחי הקטרקט נעשים היום במערכת הפרטית - זינוק של 159% בתוך ארבע שנים. בכלל מערכת הבריאות גדל היקף הניתוחים הזה ב־24% בלבד.

 

הנתונים שהוצגו בפני ועדת גרמן מעידים על ההסטה המשמעותית של חלק מהניתוחים מהמערכת הציבורית אל המערכת הפרטית, תוך שהם גורמים לכך שקבוצה קטנה של רופאים (שמבצעים את הניתוחים האלה) מגדילה מאוד את השכר שלה וגורמת ללחצי שכר על יתר הרופאים בכל המערכת. מעבר לכך, המציאות הזו נותנת לרופאים תמריץ כלכלי אדיר להפחית את הפעילות שלהם במערכת הציבורית, וכך הזמינות שלהם קטנה והתורים מתארכים.

 

הנתונים גם חושפים שבקרב שתי קופות החולים הגדולות, כללית ומכבי, אחוז גדול מהניתוחים הפופולריים משולם דרך הביטוח המשלים, כלומר נעשה בבית חולים פרטי. כך למשל, במכבי 85% מהחולים שעברו ניתוח קטרקט עשו זאת באופן פרטי ו־91% מהחולים שהסירו נקודת חן או דבר דומה עשו זאת באופן פרטי.

 

העובדות הללו הן שעומדות בבסיס ההמלצות המסתמנות של ועדת גרמן לבצע רפורמה בביטוחי הבריאות. עיקר הרפורמה נועד לגרום לקופות ולחברות הביטוח להתחרות זו בזו, תוך ניסיון להוריד את המחירים ולהפחית את השכר המשולם לרופאים, ומשום כך להקטין את התמריץ שלהם לבצע ניתוחים במערכת הפרטית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x