נתוני בנק ישראל לחודש מרץ: האינפלציה הצפויה ירדה לשפל של 1.5%

שינוי הכיוון שנרשם במדד חודש מרץ - עלייה של 0.3%, אחרי שני מדדים שליליים בחודשיים הקודמים - לא השפיע על האינפלציה הצפויה, שהמשיכה לרדת גם בחודש שעבר. בשלושת הימים שעברו מאז פרסום המדד ירדה האינפלציה הצפויה במשק ל-12 החודשים הבאים ב-0.1%, לנקודת שפל חדשה של 1.5%. אינפלציה צפויה זו היא הנמוכה ביותר מאז חודש אפריל 2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי.

את האינפלציה הצפויה, שהיא אחד המשתנים החשובים ביותר בשיקולי מדיניות הריבית של בנק ישראל, מחשב בנק ישראל כממוצע של ההערכות שמפרסמים האנליסטים השונים במשק. מהנתונים החודשיים שמפרסם היום (ה') בנק ישראל מתברר עוד כי גם על פי שיטת החישוב הנוספת של הבנק, זו של הפרשי התשואות בשוק אגרות החוב הממשלתיות, ירדה האינפלציה הצפויה בחודש שעבר לרמה של 1.5%. יחד עם זאת, נתון זה נחשב למעט בעייתי ולהרבה פחות אמין, והוועדה המוניטרית של בנק ישראל נוטה לייחס לו חשיבות מועטה יחסית במהלך דיוני הריבית החודשיים.

פלוג. על פי הערכות, הנתונים חדשים לא ישפיעו על החלטת הוועדה המוניטרית צילום: אלכס קולומויסקי

האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד מרץ 2014 לעומת מדד מרץ 2013) נמוכה כעת אף יותר ומסתכמת ב-1.3%. כתוצאה מכך, סביבת האינפלציה, שהיא נתון המשקלל גם את האינפלציה בפועל וגם את האינפלציה הצפויה, נמוכה יותר ממרכז תחום יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (3%-1%).

אולם סביבת אינפלציה נמוכה זו לא אמורה להשפיע על החלטת הריבית לחודש מאי, וההערכה היא שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל תחליט בסוף החודש להשאיר את הריבית בחודש הבא ללא שינוי, ברמה של 0.75%. זאת בעיקר בשל החשש של בנק ישראל שריבית נמוכה יותר תגרום לעלייה נוספת במחירי הדירות, שעלו בחודשים ינואר-פברואר ב- 0.6%.