ארוחה עסקית: מדוע משתלם לפתוח מסעדה מחוץ לתל אביב
בעיר ללא הפסקה תמצאו כמה מהמטבחים הטובים בארץ, אבל האם תל אביב ואזור המרכז בכלל הם גם המקומות שבהם מסעדות מצליחות? מה מצפה למי שמעז לצאת מהסביבה הבטוחה בין הרצליה פיתוח לראשל"צ
אם תעשו סקר אקראי לחלוטין ותשאלו את הציבור איפה הכי כדאי לפתוח מסעדה, הרוב ישיבו "תל אביב". העיר ללא הפסקה היא גם העיר שלא מפסיקה לאכול. מסביב לשעון אפשר למצוא כמה מהמטבחים הטובים בישראל, כל סגנון בא בחשבון, כל טעם אפשרי. אבל האם תל אביב היא גם המקום שבו מסעדות מצליחות?
לא בהכרח. למעשה, משתלם יותר להקים מסעדה דווקא בפריפריה. ראשית, מדובר בהוצאות בסיס נמוכות משמעותית. עלויות הקמה זולות יותר, דמי שכירות סבירים יותר, אפילו מחירי המוצרים יכולים להגיע ל-7-5 אחוזים מתחת לממוצע שמשלמת מסעדה תל אביבית. גם ההוצאה על כוח העבודה, הפרסום ויחסי הציבור תהיה בסופו של דבר נמוכה יותר בפריפריה מאשר במרכז.
באשר לקהל היעד, בשונה מהתפיסה המקובלת, אין שום הבדל בין הרצון והצורך "לאכול בחוץ" בקרב תל אביביים ובקרב תושבי ערים אחרות. הכל שאלה של היצע וביקוש. יתרה מזו, ישראלים רבים מוכנים לנסוע 40-30 דקות כדי להגיע למסעדה האהובה עליהם.
הפריפריה, לאור היצע נמוך יותר, מאפשרת למסעדה לטפח קהל שבוי, בהנחה שמדובר במוצר מתאים לאזור שבו הוא פועל. לקהל שבוי יש יתרון גדול, שנותן מענה לפחד הגדול ביותר של מסעדן: אי ודאות.
אבל לפני שאתם עוזבים הכל ורצים לפתוח סטיקייה בקריית גת או ביסטרו בחדרה, חשוב לזכור את המוקשים שמחכים למי שנוטש את הסביבה הבטוחה שבין הרצליה פיתוח לראשון לציון. הטראפיק יהיה נמוך יותר, טעויות פשוטות עלולות להיות הרסניות בקרב קהלים קטנים, והרבה יותר קשה לייצר באזז כשמתרחקים מההמולה העירונית במרכז.
איך בכל זאת עושים את זה נכון? בראש ובראשונה מנתחים את הצרכים באזור ומנסים להביא משהו חדש ומעניין. בנוסף, כדאי לעשות יחסי ציבור למסעדה גם בקרב הקהל התל אביבי, כדי להעצים את שמה ואת הביקוש כלפיה. אפשרות נוספת היא לאתר שותף מקומי שיוכל לסייע לחדירה לשוק ולייצר טראפיק ראשוני מבין מקורביו.
