$
בארץ

"הבעלות חייבת לצאת מידיהן של נשות הדסה"

ד"ר פול לוי, שניהל את בית החולים של אוניברסיטת הרווארד בארה"ב, נשכר על ידי הדסה ב־2012 לחיבור דו"ח לקראת ארגון מחדש אפשרי של בית החולים. השבוע הוא פרסם בבלוג שלו את הדו"ח שנשות הדסה גנזו והראה שניצני המשבר היו ברורים

שאול אמסטרדמסקי ומיקי פלד 07:0512.02.14

הכירו את ד"ר פול לוי. באמצע 2012, בתקופה שבה בית החולים הדסה נוהל על ידי פרופ' אהוד קוקיה, נשכר ד"ר לוי בידי ארגון נשות הדסה, הבעלים של בית החולים, כדי להשתתף בתהליך של ייעוץ ארגוני לבית החולים לקראת ארגון מחדש אפשרי.

במשך כמה שבועות בילה לוי, לשעבר נשיא ומנכ"ל המרכז הרפואי בית ישראל דיקונס - בית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון - בהדסה כדי ללמוד את בית החולים מקרוב. בסוף התקופה חיבר לוי דו"ח שארגון נשות הדסה שמר, לטענתו, בסוד.

 

ד"ר פול לוי. הדו"ח נגנז על ידי נשות הדסה ד"ר פול לוי. הדו"ח נגנז על ידי נשות הדסה צילום: פליקר (TEDxNijmegen)

 

 

ביום שבת האחרון, אחרי שמשבר הדסה צף לכותרות ולוי הבין כי הדו"ח שלו הגיע לידי הממשלה וגורמים אחרים, לוי החליט לשבור שתיקה ולפרסם חלק גדול מהמסקנות שלו בבלוג האישי שהוא מנהל. "אני מתנגד ומתבייש בכך שארגון נשות הדסה מפעיל את הכוח הפוליטי של הקהילה היהודית בארה"ב כדי לפתור בעיה שאת בסיסה הארגון עצמו יצר. עליהן להשלים עם כך שהבעלות על בית החולים צריכה לצאת מידיהן", כתב לוי בתקיפות על ארגון נשות הדסה, בטענה כי הן ידעו מה מצבו של בית החולים ועל כן אינן יכולות לבוא כעת בטענות לאיש מלבד עצמן.

 

"כלכליסט" מביא את עיקרי הדברים, אשר חושפים עוד נדבך בשורת הכשלים שהובילו את בית החולים הדסה למצב שאליו הגיע, ומראים שוב שהכתובת היתה כבר מזמן על הקיר.

 

"לא הפנימו את ממדי המשבר"

 

"בית החולים הדסה מתמודד עם משבר פיננסי בהיקף משמעותי", כתב לוי בדו"ח שחיבר לנשות הדסה לפני שנה. "בעיות תזרים המזומנים שלו מעלות שאלות לגבי היכולת המיידית שלו לתפקד. מעבר לטווח הקצר, להדסה אין ממשל תאגידי, אין מנהיגות ואין תשתית לפתור את הבעיות הקיומיות לטווח הארוך.

 

 

"האתגר המיידי הוא להשאיר את הדסה בעל כושר פירעון לכמה חודשים מספיק בשביל לייצר פתרונות בני־קיימא לטווח הארוך. אי אפשר להמשיך לתת מענה רק לטווח הקצר על ידי דחיית תשלומים לספקים, התעלמות מהתחייבויות כספיות של בית החולים והשקעת חסר בתשתיות ובציוד רפואי. הזמן עומד להיגמר".

 

לוי כתב בדו"ח שחיבר שהדסה כבר נמצא בפשיטת רגל מכמה היבטים שונים. "ברמה הפיננסית, אין מספיק כסף בשביל לענות על הצרכים השוטפים של בית החולים, וקל וחומר בשביל לענות על החובות המצטברים שלו", כתב. "גם אין שום דבר באופק שמסמן שינוי במצב הזה. בלתי נתפס בעיניי שרואי החשבון החיצוניים של הדסה טרם פרסמו הערת אזהרה בדו"ח הכספי לגבי בית החולים".

 

לוי המשיך וכתב כי "ברמה הארגונית, אין מספיק עבודת צוות בין בית החולים והוועדים בשביל להתמודד עם הבעיה - מה שעלול לסכן את הרפואה עצמה. בית החולים נמצא על סף פגיעה ברמת הבריאות של המטופלים שלו כי הקשיים הפיננסיים מתחילים לפגוע ברמת הציוד, המלאים וכדומה". "בית החולים עומד בפני משבר פיננסי משמעותי. למרות זאת, אין עדיין הפנמה מספקת של הממדים של המשבר הזה בקרב ההנהגה של הארגון, וגם אין נכונות של ממש לנקוט צעדים כדי לפתור את הבעיות שלו", כותב לוי.

 

"רמת הדחקה מדהימה אפילו אצל מנהלי המחלקות"

 

לוי מונה בדו"ח אחת־אחת את הבעיות שזיהה בבית החולים הדסה. הוא מתחיל מהראש - מהממשל התאגידי - וממה שהוא מתאר כחוסר יכולת של הדירקטוריון להבין מה באמת קורה בבית החולים. "משבר פיננסי קיומי לא מתפתח בן לילה. המצב הנוכחי נבנה לאורך שנים, וחוסר היכולת של הדירקטוריון להבין את המגמות באופן שיאפשר מציאת פתרונות או צעדי מנע מצביע על בעיה מבנית", כתב.

 

נשיאת נשות הדסה מרסי נתן. הזמינו את לוי לייעוץ ארגוני נשיאת נשות הדסה מרסי נתן. הזמינו את לוי לייעוץ ארגוני

 

בהמשך תקף לוי גם את הנהלת בית החולים. "אין מספיק אנשים בעלי כישרון ניהולי בהנהלה הבכירה של הדסה ביחס לארגון בסדר גודל שכזה", הוא כותב ומעיר על הרמה הירודה של מערכות הנהלת החשבונות, הכספים, הרכש וניהול כוח האדם: "הנהלת חשבונות בסיסית, תהליכי רכש וניהול כוח אדם וכן תהליכים אחרים אינם פועלים בהדסה. רק לצורך הדוגמה, פעמים רבות סמנכ"ל הכספים של בית החולים לא יודע איזה ציוד ואילו חומרים הוזמנו בידי עובדי בית החולים עד שהחשבוניות מגיעות לשולחנו (במקום שהנהלת החשבונות תאשר זאת מראש - ש"א ומ"פ). מערכות כוח האדם הן במצב דומה. לכן אין שום אפשרות להפעיל פיקוח אפקטיבי על ההוצאות".

 

כמו כן מצביע לוי על כשלים בתחום העברת המסרים בתוך בית החולים ועל חוסר השקיפות שבו התהליכים מתנהלים, מה שלא מאפשר להנהלה לגייס את כל העובדים למשימה. "הופתעתי מכמה פעמים שמעתי במהלך השבועות האחרונים מצד עובדי הדסה כי האמירות של ההנהלה לגבי המשבר הן בבחינת קריאות 'זאב, זאב'. רמת ההדחקה היא מדהימה אפילו בקרב מנהלי המחלקות, שאמורים לדעת יותר טוב מה המצב. התוצאה היא שאין שום נכונות לשינוי. לכולם נראה כאילו אין להם אינטרס להוריד את העלויות, כי נדמה להם שאין באמת בעיה".

 

לקראת סוף דבריו מצביע לוי על הגשת בקשה להקפאת הליכים כדי למנוע קריסה פיננסית כפתרון אפשרי שיאפשר לבית החולים לעשות סדר בהוצאות ובחובות מול הנושים בתקופת ההקפאה. האפשרות השנייה, כפי שהוא כותב, היא לפנות לממשלה "עם תמונת מצב אמיתית ומדויקת של מצבו הפיננסי של בית החולים, תוך הדגשת הסבירות לחדלות פירעון או לפגיעה משמעותית באיכות הרפואה, ולבקש שני דברים: הלוואה או הסכם מימון לצד יצירת תוכנית פעולה בשביל לפתור את המשבר".

 

לבסוף כותב לוי כי "במצב כזה אין מנוס מלהעלות את השאלה אם ארגון נשות הדסה צריך להמשיך להחזיק בבעלות וברוב בדירקטוריון של בית החולים".

 

התרומות שימשו לתשלום השוטף

 

דבריו של לוי מתארים את התנהלות בית החולים הדסה כבעייתית וכושלת באופן משמעותי. עשרות העמודים של בקשת הקפאת ההליכים והפרוטוקולים של הדיון בבית המשפט המחוזי בנוגע לבית החולים הדסה מוסיפים לאבחנות האלה, ומציירים תמונה מטרידה במיוחד של התנהלות בית החולים בשנים האחרונות.

 

לפי הפרוטוקולים, לאורך השנים בית החולים עשה לעתים תכופות שימוש בכספים שלא נועדו לו - יותר מ־1.1 מיליארד שקל שכאלו - כדי שיוכל להמשיך ולנשום, עד לרגע שבו כבר לא נותרו כספים שכאלו. הוא לקח מהעובדים, ממס הכנסה, מקרנות ההשתלמות המקצועיות של הרופאים, מתרומות וממענקי מחקר - מכל הבא ליד. על פי הדסה, רוב המהלכים הללו קרו עד סוף 2011, כלומר בתקופה שבה ניהל את הדסה שלמה מור יוסף, כיום מנכ"ל ביטוח לאומי.

 

כך למשל לקח בית החולים 40 מיליון שקל ב־2011 מתוך הלוואה של 150 מיליון שקל שניתנה לו על ידי בנק אגוד כדי לבנות את מגדל האשפוז החדש. ההנהלה לקחה את הכסף מתוך ההלוואה כדי לשלם משכורות לעובדים, אם כי לא ברור באישור של מי. מהפרוטוקולים של הדירקטוריון עולה שהיה צורך בשתי חתימות לשם כך. מי שחתמו ככל הנראה היו סמנכ"ל הכספים דאז מנחם כץ ויו"ר הדירקטוריון דאז יוסי רוזן, אלא שאלה שכחו לדווח על כך לדירקטוריון הרחב ולבעלים - ארגון נשות הדסה. ומילא שלא דיווחו, הם גם שכחו להחזיר את הכסף.

 

באופן דומה, הנהלת הדסה לקחה 377 מיליון שקל ששכבו בקרנות שנועדו למחקר רפואי והשתמשה בהם לצרכים שוטפים - כלומר כספים שהחוקרים של הדסה הצליחו להשיג לטובת המחקרים שלהם למעשה "עוקלו" בידי ההנהלה כדי שישמשו לתזרים השוטף של בית החולים.

 

הדסה חייבת גם 26.9 מיליון שקל שהיא היתה אמורה להפריש לקופות הגמל של העובדים שלה. למעשה, מבחינת הדסה רשום 26.9 מיליון שקל, אבל בתביעה שהגישה הקרן הוותיקה שבה חוסכים 1,350 מעובדי הדסה, הנקראת קופת הפנסיה של עובדי הדסה, מדובר בסכום של 70-60 מיליון שקל.

 

מעבר לכך, הנהלת הדסה לקחה גם 58 מיליון שקל ממכון שרת, שהוקם על שם משה שרת. הכסף הזה התקבל מהמדינה כתרומה לזכר ראש הממשלה לשעבר, והדסה היה אמור לשמור אותו בנאמנות לטובת פעילות המכון האונקולוגי שלו. במקום זאת, ההנהלה לקחה את הכסף והשתמשה בו לצרכים השוטפים. וזה לא הכל, בית החולים לקח גם 33 מיליון שקל מכספי תרומות שיועדו למטרות ספציפיות, והשתמש גם בהם לצרכים השוטפים. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x