• תפריט
בארץ

חשיפת כלכליסט

הניתוק, חוסר המידע והתחזיות האופטימיות: איפה היה דירקטוריון הדסה?

פרוטוקולי דירקטוריון הדסה חושפים: תחזיות ההנהלה הקודמת של הדסה בסוף 2011 היו ורודות. כעבור שלושה חודשים בלבד התמונה הפכה לשחורה וחשפה את ניתוק הדירקטוריון מהמצב הפיננסי של בית החולים. מחר ישבתו האחיות ועובדי המנהלה בכל הארץ לשעתיים

מיקי פלד ושאול אמסטרדמסקי 06:4410.02.14

היום יקיים בית המשפט המחוזי בירושלים דיון בבקשת הקפאת ההליכים של הדסה. במקביל, האחיות ועובדי המנהל והמשק  פתחו בשביתה כללית - יבוצעו רק טיפולי חירום כמו לידות, טיפולים אונקולוגיים וטיפולים מצילי חיים. בכך מצטרפים העובדים לרופאים של בית החולים, העובדים במתכונת שבת מאז השבוע שעבר. במקביל, הוועדים יפגינו בירושלים. מחר מתכננת ההסתדרות שביתת סולידריות בשעות 10:00–12:00 של האחיות ועובדי המנהל והמשק בכל בתי החולים ברחבי הארץ. 

 

ומה עם המנכ"ל? שלמה מור־יוסף עבר מהכישלון בהדסה לגירעון בביטוח לאומי

 

המשבר העמוק בהדסה מעורר סימני שאלה רבים לגבי מה שהתחולל מאחורי הקלעים בבית החולים בשנים האחרונות איך בדיוק הגיע בית החולים לגירעון מצטבר של 1.3 מיליארד שקל אחרי שבתחילת 2008 הוא היה 370 מיליון שקל? והאם הדירקטוריון של הדסה פעל כהלכה וידע מה ההנהלה עושה? לידי "כלכליסט" הגיעו הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון בין דצמבר 2011 ועד לדצמבר 2012 המצביעים על הניתוק המטריד של הדירקטוריון מהמצב בשטח.

 

שלט שנתלה בבית החולים (ארכיון) שלט שנתלה בבית החולים (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי

 

ישיבת דירקטוריון, דצמבר 2011, ניו יורק

"איך יכול להיות שהתחזיות כה שונות?"

 

כבר בדצמבר 2011, עם החילופים בהנהלת הדסה וכן בראשות מועצת המנהלים של הדסה, היה ברור לכולם שהמצב הפיננסי לא מזהיר. החלק המדהים שמתברר בעת קריאת הפרוטוקולים הוא באיזו מידה חברי הדירקטוריון לא ידעו עד כמה המצב חמור.

 

יוסי רוזן, היו"ר הפורש מברך את כניסת אסתי דומיניסיני לתפקיד ומוסיף כי "השנה הקרובה בישראל (הכוונה לשנת 2012 - מ"פ וש"א) צפויה להיות שנה מסובכת מהבחינה הפיננסית. הסכם הרופאים (שנחתם כמה חודשים קודם לכן - מ"פ וש"א) צפוי לעלות להדסה הרבה מאוד כסף וזה לא בטוח האם הדסה תפוצה על מלוא הסכום".

 

אסתי דומיניסיני, היו"ר הנכנס, הוסיפה כי "למרות שהמצב הפיננסי הנוכחי הוא לא לטובתנו, אנחנו צריכים להיות יצירתיים ולאמץ נקודות מבט שונות על מנת לייצב את המצב של הארגון".

 

כבר בנקודת הזמן הזו המנכ"ל הטרי אהוד קוקיה מציין בפני הדירקטוריון כי יש לגבש תוכנית הבראה. הוא מונה כמה דרכי פעולה ובהן: שהיו"ר דומיניסיני תפנה לממשלה ותבקש סיוע תקציבי ושהוא יגבש תוכנית הבראה מול עובדי הדסה.

 

החלק המדהים הם סדרי הגודל. קוקיה מציין כי תקציב הדסה לשנת 2012 שיוצג בפני הדירקטוריון מכיל גירעון תקציבי של כ־11.6 מיליון שקל. קוקיה מתחייב כי עד סוף הרבעון הראשון הוא ימצא מקורות תקציביים בשביל לכסות על הפער הזה. מלבד זה, קוקיה מעיר כי "בשביל לפרסם את המידע הזה להדסה צריך להיות מסד נתונים מסודר ואין לו כזה", אומר קוקיה.

 

מנכ"ל הדסה לשעבר (לפני תחילת שנות ה־2000) וחבר הדירקטוריון באותם ימים, פרופ' שמואל (סמי) פנחס, מעיר כי השנים הקרובות הולכות להיות מסובכות מבחינה פיננסית, בין היתר בגלל הסכם הרופאים, ובגלל ששכר הרופאים בהדסה גבוה מהשכר של הרופאים בבתי חולים ממשלתיים, זאת בגלל שבהדסה הם גם עושים מחקר והוראה עבור האוניברסיטה העברית. "בתל אביב, רופא שמלמד באוניברסיטה מקבל שכר לפי שעות הלימוד שלו. בהדסה, הרופא מקבל שכר גלובלי עבור ההוראה, בלי שום קשר למספר השעות שהוא מלמד בפועל. אפשר לחסוך כאן הרבה מאוד כסף אם משווים את התנאים לאלה של תל אביב. אבל מובן מאליו שזה ייצור בעיות עם הרופאים, עם האיגודים וכיוצא באלה". דומיניסני אף מציינת כי הורתה למשנה למנכ"ל הדסה, ד"ר יאיר בירנבאום, לבדוק האם באמת בהדסה יש את מספר הרופאים הגבוה ביותר ביחס למספר החולים בהשוואה לבתי החולים האחרים. בקיצור, חברי הדירקטוריון יודעים שיש בעיה, הם רק לא יודעים עד כמה היא חמורה.

 

 

יו"ר ועדת הכספים של הדירקטוריון אורי גלילי שואל "מדוע יש פער של 40 מיליון שקל בין תחזית הכסף שמיועד למשכורות בתחילת 2011 לבין תשלום המשכורות בפועל בסוף שנת 2011?". נציג ההנהלה עונה לו כי זה נובע מכמה גורמים: ראשית, בתקציב 2011 הייתה הנחה שתהיה התייעלות בהיקף של 1% שלא קרתה לבסוף (מה שלא הפריע להדסה להכניס את אותה הנחה מחדש בתקציב 2012), וכי שכר המינימום בישראל עלה, וגם בגלל הסכם הרופאים (שנחתם רק בסוף 2011).

 

אחד הנציגים האמריקאים בדירקטוריון שאל את המנכ"ל האם ניתן יהיה לשנות את הסכם השר"פ - ההסכם שקובע איזה נתח מההכנסות מהרפואה הפרטית בהדסה יילך לכיס של הרופאים ואיזה נתח יילך לקופת בית החולים - עם הרופאים. על כך השיב לו המנכ"ל קוקיה כי: "זה יהיה מאוד מאוד קשה. הרופאים בהדסה לא יתנו לשנות את ההסכם". אך ציין כי בכוונתו להתחיל עם הרופאים משא ומתן ולשכנע אותם להפחתה של 2%–3% בחלקם בהכנסות. "כולנו מסכימים שהחלק של הרופאים צריך להיות קטן מ־80%", אומר קוקיה (כיום החלק של הרופאים מהכנסות השר"פ הוא 85%, בכוונת הנהלת הדסה הנוכחית הוא להקטין את החלק של הרופאים בצורה משמעותית - מ"פ וש"א).

וכאן מגיע החלק המדהים באמת. כשהדירקטוריון מתחיל לדבר על התזרים השוטף של הדסה, סמנכ"ל הכספים דאז של הדסה מנחם כץ אומר כי "התחזית לגירעון בתזרים המזומנים לסוף 2012 הוא 5 מיליון שקל. התחזית לגירעון בתקציב הפיתוח (תקציב נפרד - מ"פ וש"א) הוא 60 מיליון שקל".

 

למעשה, כמעט בשום שלב בדיון על תזרים המזומנים של הדסה המספרים לא חוצים את הרף הזה, למעט בנקודה אחת. כשהנציג האמריקני ריק אניס (Rick Anis) מציין כי לפי בדיקה שהוא ערך למספרים של הדסה באמצעות גוף חיצוני למספרים של הדסה, על פי התחזית שלו הגירעון בתזרים של הדסה צפוי לעמוד על 175 מיליון שקל בסוף שנת 2012. כלומר 170 מיליון שקל יותר מאשר התחזית של סמנכ"ל הכספים של הדסה. אניס שואל את סמנכ"ל הכספים "כולנו מסכימים על הנחות היסוד של החישוב. השאלה היא איך יכול להיות שהתחזיות כל כך שונות?". סמנכ"ל הכספים כץ עונה לו כי אלה המספרים ושום דבר לא חסר. דומיניסיני אומרת כי הם יבדקו את העניין לעומקו, כץ מסכים והדירקטוריון מחליט שהוא מעוניין לקבל על כך דיווח.

 

 

וכאן בדיוק שורש העניין: בהדסה היו משוכנעים שמדובר בגירעון של 5 מיליון שקל בתזרים השוטף לסוף 2012. בדירקטוריון היה מי שחשב שבהדסה מפספסים ב־170 מיליון שקל. יותר מזה, המנכ"ל החדש קוקיה ציין במהלך הדיון כי על אף שהתקציבים של השנים הקודמות היו כולם מאוזנים על הנייר, בפועל הם נגמרו בפער של 60 מיליון שקל בין ההכנסות להוצאות, כך שגם השנה צפוי לקרות דבר דומה.

 

ישיבת ועדת הכספים, פברואר 2012

"שוקלים להקפיא גיוס כ"א לשלושה חודשים"

 

חודשיים וחצי בלבד לאחר ישיבת הדירקטוריון הקודמת, כבר ברור לדירקטוריון כי המצב חמור יותר. בישיבה שהתקיימה בפברואר 2012 מציין יו"ר ועדת הכספים של הדירקטוריון כי התחזית הנוכחית עומדת על גירעון של 100 מיליון שקל בסוף השנה.

 

המנכ"ל קוקיה מציין כי הוא מנסה לפעול על מנת להגדיל את הכנסות בית החולים, בין השאר על ידי הגדלת מספר הלידות המבוצעות בהדסה, וכי הוא גם פועל בשביל להקטין את הוצאותיו.

 

בהמשך, סמנכ"ל הכספים החדש של הדסה יובל אדר מציין כי שנת 2011 הסתיימה בגירעון של 118 מיליון שקל בתזרים המזומנים שצריך לכסות.בנקודה הזו של הדיון מפתיעה נציגת נשות הדסה, ג'ויס רבין (Joyce Rabin) ומספרת שלמעשה הגירעון של 118 מיליון שקל בתזרים המזומנים של הדסה בסוף שנת 2011 היה יכול להיות אפילו גדול יותר אלמלא בית החולים לקח חלק מהאשראי שקיבל לבניית מגדל האשפוז החדש בשביל לכסות על ההוצאות השוטפות שלו. האשראי היה בגובה של 40 מיליון דולר. "זה לא דווח לדירקטוריון" , אמרה רבין.

 

ישיבת דירקטוריון, מרץ 2012, ירושלים

"התחזית היא לגירעון של 100 מיליון שקל"

 

בישיבה שהתקיימה במרץ 2012 סמנכ"ל הכספים יובל אדר מתאר בפני הדירקטוריון את תמונת המצב הפיננסית העגומה. רק אז התברר כי הגירעון הכולל של שנת 2011 היה 234 מיליון שקל. אלא שזה נכון לסוף 2011, התמונה ב־2012 היתה קשה עוד יותר.

 

"התחזית היא לגירעון של 100 מיליון שקל בתזרים המזומנים של 2012", אמר אדר. הגירעון הזה היה אפילו עמוק יותר, הוא מסביר, אילולא שורה של צעדים שנקטה ההנהלה: דחיית תשלומים לביטוח הלאומי ולמס הכנסה, דחיית תשלומים לספקים וכיוצא באלה. בנוסף, הם נאלצו להחזיר 40 מיליון שקל שהנהלת בית החולים הקודמת לקחה בעבר מהתקציב שיועד להקמת מגדל אשפוז חדש בלי אישור הדירקטוריון, ועוד היה עליה להוציא לדרך תוכנית התייעלות של 100 מיליון שקל. "אין לנו שום גמישות תקציבית", הסביר סמנכ"ל הכספים אדר.

 

הסיבה שההנהלה הקודמת לקחה 40 מיליון שקל בלי אישור מפורש הייתה מצוקת תזרים המזומנים: היה צורך לשלם משכורות והוצאות שוטפות בזמן בעוד שמקורות המזומנים התדלדלו. נציגת הדירקטוריון האמריקנית ג'ויס רבין העירה כי "נשות הדסה מאוד מוטרדות לגבי משיכת הכסף הזה, שכן הוא יועד במפורש לבניית מגדל האשפוז ולא לפעילות השוטפת", היא אמרה, "בפועל, הונו את התורמים שלנו".

 

בשלב זה של הדיון התפתח ויכוח בין היו"ר הקודם יוסי רוזן לבין הנציגה האמריקנית רבין. רוזן טען כי זה היה בסדר להשתמש באופן זמני בכסף בשביל לענות על הצרכים השוטפים המיידיים של בית החולים, ואילו רבין טענה לעומתו שהדבר היה לא תקין. היא גם ציינה כי עד אשר סמנכ"ל הכספים דיווח לדירקטוריון כי זה מה שקרה, הדירקטוריון אפילו לא ידע.

 

בית חולים הדסה אתמול בית חולים הדסה אתמול צילום: אוהד צויגנברג

 

דומיניסיני העירה בגילוי לב בהמשך הדיון כי "המצב לא טוב אבל ברור. זו הפעם הראשונה שבית החולים מציג באופן מדויק את המצב הפיננסי שלו יחד עם צעדים שהוא צריך לנקוט בהם לשנתיים הקרובות. אמנם דיברנו על תוכנית התייעלות לפני חודש, אבל המצב חמור יותר ואנחנו צריכים תוכנית דרסטית יותר".

 

שיחת ועידה של הדירקטוריון, מאי 2012

"הסכמים עם הקופות יביאו לעודף ב־2014"

 

בסוף הרבעון הראשון של 2012 כבר מתחילים הדיווחים הראשונים לדירקטוריון על כך שהמצב הפיננסי של הדסה קשה כפי שחלק מהדירקטוריון סבר עד כה. בשיחת ועידה של חברי הדירקטוריון במאי 2012, מדווח סמנכ"ל הכספים של בית החולים, יובל אדר, כי בית החולים סיים את 2011 עם גירעון תזרימי של 120 מיליון שקל וכי ללא תוכנית הבראה מסודרת הוא יגיע לגירעון של 150 מיליון שקל ב־2013. אדר ממשיך ומסביר כי אחת הפעולות העיקריות שצריך לנקוט היא "לפתוח במשא ומתן מול קופות החולים על מנת לשפר את ההסכמים איתן. אפשר להקטין את ההנחות שבית החולים נותן לקופות ב־100 מיליון שקל לשנה". בעזרת הסכמים אלו, מוסיף המנכ"ל קוקיה "נוכל ב־2014 כבר להיות בעודף". הסכמים אלו מעולם לא נחתמו עקב החלטת ממשלה בחוק ההסדרים האחרון להמשיך את ההסדרים הקיימים בין הקופות לבתי החולים גם לשנים 2014–2016. קוקיה מוסיף ואומר ש"כדי לחסוך עוד 40 מיליון שקל בשנה נצטרך לפטר 360 עובדים".

 

בהמשך השיחה, נציג ארגון נשות הדסה, ריק אניס, מנסה להקשות: "מה קורה עם ההצהרה הפיננסית של 2011?"

דומיניסיני עונה לו כי "זו משימה קשה לביצוע. אנחנו צריכים לחשוב איך לספק את רואי החשבון ביחס לתזרים המזומנים של 2013, בגלל שזו השנה הקריטית, על מנת לחתום על ההצהרה הפיננסית". אניס מנסה להקשות ושואל "מה יקרה אם רואי החשבון לא יסופקו?". דומיניסיני עונה כי "אם הם יאשרו את ההצהרה הפיננסית יחד עם הערת אזהרה זה ישפיע בצורה שלילית על הדסה ואנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו".

 

ישיבת דירקטוריון, יוני 2012, ניו יורק

"המחויבויות הפיננסיות לא ידועות"

 

ביוני 2012 נפגשו חברי דירקטוריון הדסה לפגישה הרבעונית שלהם, הפעם בבית הדסה בניו יורק. אחרי סקירה של הנעשה עם מגדל האשפוז החדש ועניינים אדמיניסטרטיביים, פותח קוקיה ואומר כי "לא הייתי מודע למצב הפיננסי של הדסה כאשר התחלתי את תפקידי (בנובמבר 2011 - מ"פ וש"א) ולא האמנתי שאצטרך להתמודד עם מצב שבו אולי אין איך לשלם משכורות". אחרי סקירה של החובות השונים של בית החולים, סמנכ"ל הכספים יובל אדר מודה ש"כרגע אי אפשר לדעת הכל על המחוייבויות הפיננסיות של בית החולים כתוצאה מכשלי מחשב. אני מקווה שעוד שלושה חודשים יהיה שיפור ניכר ומידע חשוב זה יופק".

 

ג'ויס רבין, נציגת ארגון נשות הדסה, מדברת אחריו ואומרת כי "אני מבקשת להבהיר בשם הדירקטוריון שהם מבינים לחלוטין שהמצב הפיננסי הנוכחי הוא לא אשמתו של המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים או חברי הנהלה חדשים בהדסה. זהו מצב נמשך שגם לדירקטוריון יש בו אחריות".

 

שיחת ועידה, אוקטובר 2012

"בלי קיצוצים לא נוכל לשלם משכורות ב־2013"

 

שיחת הדירקטוריון של אוקטובר 2012 כבר נפתחה עם אמירה חד משמעית של דומיניסני, שדיברה על כך שהדו"חות שהציגה הדסה לדירקטוריון מתארים מצב פיננסי קשה. גם את הישיבה הזו פתח אדר, כשהוא מציג לדירקטוריון דו"ח בו נכתב כי השורה התחתונה של בית החולים היא גירעון של 140 מיליון שקל למחצית הראשונה של 2012. אם זה לא מספיק, אדר ממשיך ומתאר את הכספים שבית החולים לקח על מנת לממן את צרכיו השוטפים, ביניהם כ־306 מיליון שקל מקרנות שנועדו למחקר רפואי, כספי השתלמויות מקצועיות ששייכים לרופאים שהפרישו לטובת זה משכרם, תרומות שונות ועוד.

 

בעזרת שורה של צעדי הבראה - כולל הסכם הזרמת כספים מהממשלה, הגדלת ההכנסות מלידות ותיירות רפואית, כולל מכירת תיק השקעות בסך 25 מיליון שקל, דחיית תשלומים לספקים ועוד - קיוו בהדסה לסיים את שנת 2012 עם גירעון של 120 מיליון שקל בלבד. במציאות, הגירעון הגיע ל־300 מיליון שקל.

 

מי שהקפיד לאורך הישיבות להיות ה"אחראי" על התסריט הפסמי הוא ריק אניס ולאחר הצגת המצב הכספי של בית החולים הוא שואל "האם יש תוכנית ב' למקרה שהרופאים יבקשו את הכסף שלהם בחזרה וממשלת ישראל לא תתמוך כספית בהדסה"? לכך משיב לו קוקיה, מנכ"ל בית החולים, כי "בלי שנגיע להסכמה עם העובדים על קיצוצי שכר לא נוכל לשלם משכרות מלאות ב־2013".

 

ישיבת דירקטוריון, אוקטובר 2012, ירושלים

"כדי להגיע לאיזון צריך לפטר 300־500 עובדים"

 

בישיבת דירקטוריון באוקטובר 2012, שנערכה בהדסה עין כרם, קוקיה כבר נוקב במספרים דרמטיים הרבה יותר של מפוטרים: "על מנת להגיע לאיזון פיננסי צריך לפטר 300–500 עובדים. מדובר בעובדים עם משכורות נמוכות שהם גם הכי פחות נחוצים לבית החולים. הממשלה מצפה לראות צעדים מצד הדסה לשיפור המצב". ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וחבר דירקטוריון בית החולים, מוסיף כי "צריך לבצע קיצוצים דרמטיים כדי לשדר מסר לעובדים שזה מצב אמיתי".

 

מהר מאוד הגיעו הנוכחים לדבר על המשא ומתן שמתקיים עם המדינה כדי שזו תעזור להדסה. בהמשך לדיונים בישיבות קודמות של הדירקטוריון על האפשרות להשתמש בחשיבות של קמפוס הר הצופים לצפון ירושלים ולאוניברסיטה, אמר קוקיה כי "אני מבקש הוראות מהדירקטוריון לגבי הר הצופים. האם אנחנו משתמשים בו כנשק נגד הממשלה או שאנחנו הולכים לסגור את בית החולים ואת מרכזי המצויינות ולפטר עובדים?". מרסי נתן, נציגת ארגון נשות הדסה, השיבה כי "צריך תוכנית מסודרת בה כל אחת מהאופציות תיבחן. לא צריך לחשוב על איום מבלי לחשוב על כך לעומק".

 

סייע בהכנת הכתבה: תומר גנון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x