ישראל מתחברת לכלכלה
 
 

בארץ

מילון כלכליסט
צבי אורן  נשיא התאחדות התעשיינים
צבי אורן נשיא התאחדות התעשיינים 
צילום: שאטרסטוק
מניות קשורות לכתבה
    חדשות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    השרים מתווכחים והחרם העולמי על ישראל מתעצם

    מצד אחד שר האוצר יאיר לפיד ושרת המשפטים ציפי לבני מזהירים מפגיעה מקיפה במשק המקומי, מצד שני שר הכלכלה נפתלי בנט ושר הביטחון משה יעלון מרגיעים שנסתדר. בינתיים עוד מדינות מצטרפות לחרם והאיום רק גובר

    הצדדים הדנים בהשפעות החרם העולמי על ישראל חלוקים בקשר לסכנה שהוא מטיל על המדינה, אבל על דבר אחד הם מסכימים - המצב כרגע הוא בבחינת לא נעים אך לא נורא. האפשרות שהחרם על ישראל יגיע להיקפים של החרם העולמי על ממשלת האפרטהייד בדרום אפריקה עדיין רחוקה.

    קראו עוד בכלכליסט:

     

    שני כוחות עיקריים מתמודדים בניסיון להעצים או להחליש את הדיבורים על החרם המתגבר ככל שהאפשרות להגעה להסכם המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית מתרחקת. בצד אחד של הזירה עומד שר האוצר יאיר לפיד, שאמר בשבוע שעבר כי לפי מחקר של משרד האוצר במקרה שהאיחוד האירופי יבטל את ההסכם המגדיר את מעמדה המיוחד של ישראל ביחסים עם מדינות האיחוד במישור הכלכלי, המדיני, התרבותי וכדומה, הנזק לכלכלה הישראלית יהיה פיטורים מיידיים של 9,800 עובדים ופגיעה בגובה 20 מיליארד שקל לתוצר. בעמדתו של לפיד תומכת גם שרת המשפטים ציפי לבני, שמנהלת את המשא ומתן מול הרשות הפלסטינית.

     

     


    בצדה השני של הזירה עומד שר הכלכלה נפתלי בנט, שכבר אמר שטילים על נתב"ג יקשו על הכלכלה הישראלית יותר מאשר חרם על היצוא הישראלי. אתמול הצטרף לקו של בנט גם שר הביטחון משה יעלון, שאמר בכנס במינכן כי הוא "מקווה שנגיע להסכם עם הפלסטינים, אבל אם לא - נסתדר".

     

    מימין: ציפי לבני, בוגי יעלון ויאיר לפיד
    מימין: ציפי לבני, בוגי יעלון ויאיר לפיד צילום: מירי דוידוביץ', אפי שריר, אוראל כהן

     

    חוששים מהגעת "יום הדין"

     

    על פי הערכות של בכירים בממשלה, כמו גם אנשי מכון המחקר מולד שמזוהה עם השמאל המדיני, האמת נמצאת באמצע. החרם לא יגרום לנזק בלתי הפיך לכלכלה הישראלית, שכן תמיד יישארו שווקים כמו ארה"ב, דרום אמריקה ומזרח אסיה שיפצו על האובדן החלקי של השווקים באירופה; אך עדיין מדובר בתסריט שישאיר את ישראל מצולקת, ויפגע בתדמית ובמעמד שלה בצורה קשה יותר ממה שניתן לכמת בשקלים.

     

    השאלה שכרגע מנסים להשיב עליה גם בממשלה וגם בקרב היצואנים היא אם ומתי הנזק לכלכלה הישראלית יגדל לכדי פגיעה משמעותית. יותר נכון, הניסיון הוא להבין מהם האירועים שצריכים להתרחש כדי ש"סיטואציית יום הדין", כפי שהגדירו זאת אתמול בממשלה, תתרחש.

     

     

    תנאי הכרחי אחד הוא פיצוץ דרמטי של השיחות שמתקיימות היום בין שרת המשפטים ציפי לבני לנציג הרשות הפלסטינית סאיב עריקאת. השיחות שהחלו באוגוסט האחרון אמורות להימשך כתעשה חודשים לכל היותר, כאשר עריקאת כבר הצהיר כי לא יסכים להארכה מעבר למסגרת הזמן שנקבעה. אולם מובן שגם אמירה זו עשויה להיתקל בלחץ דיפלומטי מצד הממשל האמריקאי אם יורגש כי המשך השיחות יכול להניב פירות.

     

    תנאי הכרחי שני הוא התגברות משמעותית של קריאות החרם על ממשלת ישראל, ובאופן ספציפי יותר על חברות ישראליות שמבצעות עסקים בהתנחלויות. כדי שקריאות שכאלו יחלחלו אל הזרם המרכזי של הציבור והפוליטיקאים באירופה, צריכה להינתן לגיטימציה לכך מגופים רשמיים או אקדמאיים.

     

    כרגע ניתן כבר לראות את המגמה הזו צומחת, למשל בבריטניה - שם לחץ גדול מצד ארגונים פרו־פלסטיניים, כמו גם קריאות לחרם מצד ארגוני מרצים באוניברסיטאות, הובילו את מחלקת הסחר וההשקעות בממשלה להזהיר את אנשי העסקים הבריטים מעסקאות ביישובים יהודיים מעבר לקו הירוק מחשש ל"נזק תדמיתי", אם כי ההודעה גם הכילה הצהרה על התנגדות ממשלת בריטניה לחרמות על ישראל.

     

    בינתיים המגמה לא נראית חיובית. השבוע הודיע בנק דנסקה הדני על הפסקת הקשרים עם בנק הפועלים בשל פעילותו מעבר לקו הירוק, ובנק נורדאה השבדי ביקש הבהרות מהבנקים לאומי ומזרחי טפחות על פעילותם בשטחים. במקביל, קרן הפנסיה הלאומית של נורבגיה חידשה לאחרונה את ההחלטה שלא להשקיע בחברת אפריקה ישראל מאותה הסיבה, ורק בנובמבר האחרון נדרשה ממשלת ישראל לפשרה משפטית סבוכה מול האיחוד האירופי כדי לחתום על הסכם הורייזן 2020, שהבטיח את השתתפותם של מדענים ישראלים במחקרים ובמענקי מחקר.

     

    לדברי ד"ר אסף שרון, מנהל המחקר של מכון מולד שחקר את אפשרויות החרם על ישראל, החשש צריך להיות לא רק מהאפשרויות של חרם על הקיים, אלא מאי־שדרוג מערכות היחסים הכלכליות עם ישראל בעתיד.

     

    כדוגמה שרון נותן את הסכם שדרוג היחסים עם האיחוד האירופי, שהוקפא ב־2009 בעת מבצע עמוד ענן. ההסכם אמור היה לשפר את מעמד ישראל מול מדינות האיחוד בהסרת חסמי סחר, מכסים ושיתופי פעולה במדע וטכנולוגיה, אך מאז ועד היום אין התקדמות במגעים על רקע חילוקי דעות בשאלת הסכסוך בין ישראל לפלסטינים.

     

    ההשפעה עדיין מצומצמת

     

    בממשלה לא מחכים בחיבוק ידיים. במשרד לעניינים אסטרטגיים בראשות שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ עמלים על תוכנית שאמורה למנוע או לפחות לצמצם משמעותית את אפשרות החרם. התוכנית אמורה לעלות כמה עשרות מיליוני שקלים ולכלול מסע הסברה גלוי, פגישות עם פוליטיקאים אירופים ועידוד של פעילים פרו־ישראלים למנוע חרמות ואולי אף לעודד קניית מוצרים ישראליים.

     

    בינתיים האזהרות של ממשלת בריטניה והקריאות לחרם לא השפיעו על המשקיעים הבריטים לפני כשבועיים, אז הנפיקה ממשלת ישראל אג"ח בבורסה לניירות ערך בלונדון. הביקושים היו גבוהים במיוחד, והגיוס הגיע לסכום של כ־1.5 מיליארד יורו בתשואה של 2.93%. ההנפקה הוגדרה כהצלחה גדולה, מה שאולי מלמד כי חרם על פלפלים מבקעת הירדן זה דבר אחד, ואיגרות חוב זה דבר אחר.

     

    פרסום ראשון: 03.02.14, 08:34

     

    6 תגובות ל ”השרים מתווכחים והחרם העולמי על ישראל מתעצם “

    (6 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות פרויקטים נדלניסט עולם פנאי 2016 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    שוק ההון
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות