• תפריט
  • דואר אדום
בארץ

השרים מתווכחים והחרם העולמי על ישראל מתעצם

מצד אחד שר האוצר יאיר לפיד ושרת המשפטים ציפי לבני מזהירים מפגיעה מקיפה במשק המקומי, מצד שני שר הכלכלה נפתלי בנט ושר הביטחון משה יעלון מרגיעים שנסתדר. בינתיים עוד מדינות מצטרפות לחרם והאיום רק גובר

מיקי פלד 08:3403.02.14

הצדדים הדנים בהשפעות החרם העולמי על ישראל חלוקים בקשר לסכנה שהוא מטיל על המדינה, אבל על דבר אחד הם מסכימים - המצב כרגע הוא בבחינת לא נעים אך לא נורא. האפשרות שהחרם על ישראל יגיע להיקפים של החרם העולמי על ממשלת האפרטהייד בדרום אפריקה עדיין רחוקה.

 

שני כוחות עיקריים מתמודדים בניסיון להעצים או להחליש את הדיבורים על החרם המתגבר ככל שהאפשרות להגעה להסכם המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית מתרחקת. בצד אחד של הזירה עומד שר האוצר יאיר לפיד, שאמר בשבוע שעבר כי לפי מחקר של משרד האוצר במקרה שהאיחוד האירופי יבטל את ההסכם המגדיר את מעמדה המיוחד של ישראל ביחסים עם מדינות האיחוד במישור הכלכלי, המדיני, התרבותי וכדומה, הנזק לכלכלה הישראלית יהיה פיטורים מיידיים של 9,800 עובדים ופגיעה בגובה 20 מיליארד שקל לתוצר. בעמדתו של לפיד תומכת גם שרת המשפטים ציפי לבני, שמנהלת את המשא ומתן מול הרשות הפלסטינית.

 

 


בצדה השני של הזירה עומד שר הכלכלה נפתלי בנט, שכבר אמר שטילים על נתב"ג יקשו על הכלכלה הישראלית יותר מאשר חרם על היצוא הישראלי. אתמול הצטרף לקו של בנט גם שר הביטחון משה יעלון, שאמר בכנס במינכן כי הוא "מקווה שנגיע להסכם עם הפלסטינים, אבל אם לא - נסתדר".

 

מימין: ציפי לבני, בוגי יעלון ויאיר לפיד מימין: ציפי לבני, בוגי יעלון ויאיר לפיד צילום: מירי דוידוביץ', אפי שריר, אוראל כהן

 

חוששים מהגעת "יום הדין"

 

על פי הערכות של בכירים בממשלה, כמו גם אנשי מכון המחקר מולד שמזוהה עם השמאל המדיני, האמת נמצאת באמצע. החרם לא יגרום לנזק בלתי הפיך לכלכלה הישראלית, שכן תמיד יישארו שווקים כמו ארה"ב, דרום אמריקה ומזרח אסיה שיפצו על האובדן החלקי של השווקים באירופה; אך עדיין מדובר בתסריט שישאיר את ישראל מצולקת, ויפגע בתדמית ובמעמד שלה בצורה קשה יותר ממה שניתן לכמת בשקלים.

 

השאלה שכרגע מנסים להשיב עליה גם בממשלה וגם בקרב היצואנים היא אם ומתי הנזק לכלכלה הישראלית יגדל לכדי פגיעה משמעותית. יותר נכון, הניסיון הוא להבין מהם האירועים שצריכים להתרחש כדי ש"סיטואציית יום הדין", כפי שהגדירו זאת אתמול בממשלה, תתרחש.

 

 

תנאי הכרחי אחד הוא פיצוץ דרמטי של השיחות שמתקיימות היום בין שרת המשפטים ציפי לבני לנציג הרשות הפלסטינית סאיב עריקאת. השיחות שהחלו באוגוסט האחרון אמורות להימשך כתעשה חודשים לכל היותר, כאשר עריקאת כבר הצהיר כי לא יסכים להארכה מעבר למסגרת הזמן שנקבעה. אולם מובן שגם אמירה זו עשויה להיתקל בלחץ דיפלומטי מצד הממשל האמריקאי אם יורגש כי המשך השיחות יכול להניב פירות.

 

תנאי הכרחי שני הוא התגברות משמעותית של קריאות החרם על ממשלת ישראל, ובאופן ספציפי יותר על חברות ישראליות שמבצעות עסקים בהתנחלויות. כדי שקריאות שכאלו יחלחלו אל הזרם המרכזי של הציבור והפוליטיקאים באירופה, צריכה להינתן לגיטימציה לכך מגופים רשמיים או אקדמאיים.

 

כרגע ניתן כבר לראות את המגמה הזו צומחת, למשל בבריטניה - שם לחץ גדול מצד ארגונים פרו־פלסטיניים, כמו גם קריאות לחרם מצד ארגוני מרצים באוניברסיטאות, הובילו את מחלקת הסחר וההשקעות בממשלה להזהיר את אנשי העסקים הבריטים מעסקאות ביישובים יהודיים מעבר לקו הירוק מחשש ל"נזק תדמיתי", אם כי ההודעה גם הכילה הצהרה על התנגדות ממשלת בריטניה לחרמות על ישראל.

 

בינתיים המגמה לא נראית חיובית. השבוע הודיע בנק דנסקה הדני על הפסקת הקשרים עם בנק הפועלים בשל פעילותו מעבר לקו הירוק, ובנק נורדאה השבדי ביקש הבהרות מהבנקים לאומי ומזרחי טפחות על פעילותם בשטחים. במקביל, קרן הפנסיה הלאומית של נורבגיה חידשה לאחרונה את ההחלטה שלא להשקיע בחברת אפריקה ישראל מאותה הסיבה, ורק בנובמבר האחרון נדרשה ממשלת ישראל לפשרה משפטית סבוכה מול האיחוד האירופי כדי לחתום על הסכם הורייזן 2020, שהבטיח את השתתפותם של מדענים ישראלים במחקרים ובמענקי מחקר.

 

לדברי ד"ר אסף שרון, מנהל המחקר של מכון מולד שחקר את אפשרויות החרם על ישראל, החשש צריך להיות לא רק מהאפשרויות של חרם על הקיים, אלא מאי־שדרוג מערכות היחסים הכלכליות עם ישראל בעתיד.

 

כדוגמה שרון נותן את הסכם שדרוג היחסים עם האיחוד האירופי, שהוקפא ב־2009 בעת מבצע עמוד ענן. ההסכם אמור היה לשפר את מעמד ישראל מול מדינות האיחוד בהסרת חסמי סחר, מכסים ושיתופי פעולה במדע וטכנולוגיה, אך מאז ועד היום אין התקדמות במגעים על רקע חילוקי דעות בשאלת הסכסוך בין ישראל לפלסטינים.

 

ההשפעה עדיין מצומצמת

 

בממשלה לא מחכים בחיבוק ידיים. במשרד לעניינים אסטרטגיים בראשות שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ עמלים על תוכנית שאמורה למנוע או לפחות לצמצם משמעותית את אפשרות החרם. התוכנית אמורה לעלות כמה עשרות מיליוני שקלים ולכלול מסע הסברה גלוי, פגישות עם פוליטיקאים אירופים ועידוד של פעילים פרו־ישראלים למנוע חרמות ואולי אף לעודד קניית מוצרים ישראליים.

 

בינתיים האזהרות של ממשלת בריטניה והקריאות לחרם לא השפיעו על המשקיעים הבריטים לפני כשבועיים, אז הנפיקה ממשלת ישראל אג"ח בבורסה לניירות ערך בלונדון. הביקושים היו גבוהים במיוחד, והגיוס הגיע לסכום של כ־1.5 מיליארד יורו בתשואה של 2.93%. ההנפקה הוגדרה כהצלחה גדולה, מה שאולי מלמד כי חרם על פלפלים מבקעת הירדן זה דבר אחד, ואיגרות חוב זה דבר אחר.

6תגובות
בטל שלח
  • ומיהו בנק "דנסקה" אם לא בנק טרור? קראו בבקשה על מעללי בנק זה- בנק 'דנסקה' הדני שהכריז חרם על בנקים ישראליים, ביצע את עסקות מימון פיתוח הטילים בין טהרן ופיונגיאנג

    תיק דבקה פברואר 3, 2014, 2:07 אחר הצהריים
    בנק 'דנסקה' הדני Danske Bank, שהכריז חרם על בנקים ישראליים, 'על בסיס חוקי ואתי', הוא הבנק המרכזי שדרכו טהרן ופיונגיאנג ביצעו את עסקות מימון לפיתוח טילים בליסטיים, ולפיתוח דלק נוזלי ומוצק לטילים. המוערבות של הבנק הדני בפרויקטים האלה, שנאסרו על ידי מועצת הביטחון, נמשכה לפחות ארבע שנים בין 2006, ל-2010, והיא הופסקה רק לאחר מספר אזהרות חריפות מצד הסטייט דפרטמנט, שאיים להכניס את הבנק לרשימת הבנקים עליהם מוטלות סנקציות אמריקניות.
    למרות שמדובר בחומר גלוי המפורסם באתר ההדלפות 'וויקיליקס' Wikileaks, שם מופיעים כל המברקים של הסטטייט דפרטמנט בנושא, לא טרח שום כלי תקשורת ישראלי לציין עובדות אלה ובאיזה סוג של בנק מדובר.


    י., (04.02.14)
  • עדיף למות על הרגליים מאשר לחיות על הבירכיים ! (ל"ת)
    jacob, (03.02.14)
  • חרם על ההתנחלויות או ישראל אינו חוקי ע"פ הסכמי אוסלו... ע"פ הסכמי אוסלו, שנמצאים בתוקף, (אחרת אין דבר כזה- רשות פלשתינית.....)
    הפעילות הישראלית בכל שטחי C היא חוקית לגמרי. על ההסכמים הללו חתומות ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם, ירדן, מצרים, רוסיה ונורווגיה כעדים....
    לכן, כדאי לדעת, כי חרם על תאגידים ישראליים, בטענה שפעילותם העסקית בהתנחלויות אינה חוקית - הוא עצמו אינו חוקי...ומהווה פגיעה בפעילות כלכלית תוך כדי הפרת הסכמים בינלאומיים.....כל ההתנחלויות הישראליות נמצאות בשטחי C.
    כדאי שיקראו את הסכמי אוסלו לפני שהם מאיימים בחרם ודברים כאלה...
    איל, (03.02.14)
  • את ממשלת ישראל מענינים המתנחלים והחרדים כול השאר חמורו של משיח (שווים כלום) העיקר לבנות עוד דירות -וילות ולחלק אותן בלי כסף לקבוצת הזויי משיח ואדמה
    או לחלק כספי ניצולי שואה ואלמנות לבטלני ביטוח לאומי ול"עובדי ציבור"

    85% מהעם לא נספרים בממשלת הליכוד -בנט

    חרם ?
    למי אכפת
    העיקר עוד קצת וילות במעלה בית שחי 4 עילית....

    אלון , (03.02.14)
לכל התגובות