בנק ישראל: מחירי הדירות עלו ב-8% בתוך שנה

בשנה שהסתיימה באוקטובר 2013 זינקו מחירי הדירות ב-8%, וזאת בדומה לשיעור העלייה השנתי שנצפה בכל אחד מעשרת החודשים האחרונים. כמו כן, הן מספר העסקאות והן היקף המשכנתאות התייצבו ברמה גבוהה. כך עולה דו"ח המדיניות המוניטרית (דו"ח האינפלציה לשעבר) למחצית השנייה של 2013 שפרסם היום בנק ישראל.

"על מנת להפחית את הסיכון המקרו-יציבותי הנובע מהתפתחויות אלו, המפקח על הבנקים הטיל באוגוסט הגבלות נוספות על מתן אשראי לדיור", מזכירים בבנק ישראל. 

בבנק ישראל מזהירים כי "היחס בין מחיר ממוצע של דירה לשכר הממוצע למשרת שכיר, יחס שמבטא את יוקר מחירי הדיור, הוסיף לעלות" בתקופה זו. מצד שני, "אחד הגורמים היסודיים המשפיעים על מחירי הדיור בטווח הארוך הינו קצב הגידול של האוכלוסייה. ההערכה היא כי בסיכומן של שלוש השנים האחרונות עלה מספרן של התחלות הבנייה על הגידול במספר משקי הבית. אף כי חולף זמן מרגע שמתחילים לבנות דירה ועד שהיא מוכנה לאכלוס, יש בנתון זה כדי למתן את ההשפעה של המחסור בדירות על מחירי הדירות, מחסור שנוצר בעקבות היקפי הבנייה הנמוכים בעשור הקודם", לשון הדוח.

קצב התחלות הבנייה השנתי על מכ-42 אלף יחידות דיור ב-2012 ל-44 אלף יחידות ב-2013, מזכירים בבנק ישראל.

כותבי הדו"ח אינם פוסחים על תופעת המשקיעים בנדל"ן, שהתגבר בחודשים האחרונים, חרף צעדים פיסקאליים ומוניטאריים שננקטו בישראל בשנים 2011-2012, לרבות הגבלת רכיב המשכנתא בריבית משתנה. "מאחר שהמדיניות המוניטארית בעולם נותרה מרחיבה מאוד, עלויות המימון נותרו נמוכות והן ממריצות את משקי הבית להוסיף לרכוש דירות", מסבירים בבנק ישראל.

מה הסיבה לירידה באבטלה?

שלושה ימיים אחרי שהלמ"ס פרסמה כי שיעור האבטלה במשק ירד בשנה החולפת לשפל של 6.2% מכוח העבודה, מסביר היום (א') בנק ישראל כי השמחה על הנתונים החיוביים לכאורה עלולה להתגלות כמוקדמת מדי. בסקר כוח האדם שפרסמה בסוף השבוע, ציינה הלמ"ס כי ברבעון הרביעי של 2013 גדל מספרם הממוצע של המועסקים במשק בכ- 20 אלף איש, בהמשך לעלייה של כ- 45 אלף איש שנרשמה ברבעון השלישי.

אולם בדו"ח המדיניות המוניטרית מציין בנק ישראל כי העלייה בשיעור התעסוקה נובעת בעיקר מגידול במספר המשרות בשירותים הציבוריים, שהיא ברובה פועל יוצא של הגידול בהוצאות הציבוריות.

לדברי מחברי הדו"ח, במגזר העסקי לעומת זאת נותר מספר משרות השכיר ללא שינוי, וזאת בהמשך לקיפאון שמאפיין אותו מאז שנת 2012. הערכות דומות השמיעו לאחרונה גם ראשי הדרג המקצועי במשרד האוצר, כשהציגו לחברי ועדת הכספים של הכנסת נתונים שמהם מתברר כי הגידול שנרשם בחודשים האחרונים במספר המועסקים במשק מתמקד במיוחד בשירותים הציבוריים, ובכלל זה בשירותי הרפואה והחינוך.

שר האוצר יאיר לפיד והנגידה ד"ר קרנית פלוג (ארכיון) צילום: דוברות משרד האוצר

הצמיחה מוסיפה להיות מתונה

גם בנושא הצמיחה במשק, אין למחברי הדו"ח של בנק ישראל בשורות גדולות. לדבריהם, נתוני החשבונאות הלאומיים של הלמ"ס לשלושת הרבעונים הראשונים של 2013 מראים שהצמיחה מוסיפה להיות מתונה, בדומה לקצב הצמיחה שאפיין את המשק הישראלי בשנתיים האחרונות. בנוסף לכך, בין הגורמים שתרמו להמשך הצמיחה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה החולפת הם מונים את תחילת הפקת הגז הטבעי מקידוח תמר, ואת הצריכה הפרטית.

על תרומת הפקת הגז הטבעי לצמיחה, כותבים מחברי הדו"ח כי היא תסתכם השנה רק ב-0.4%, לעומת 0.9% בשנת 2013. על הצריכה הפרטית, הם כותבים כי היא גדלה ברבעונים השני והשלישי של השנה החולפת בקצב מהיר מזה שאפיין אותה בשנים האחרונות. להערכתם ייתכן כי הצריכה הפרטית עלתה כתוצאה מעלייה ב"עושר" הציבור, הנובע מהמשך העלייה במחירי הדירות והמניות. ה"עושר" שעליו מדברים מחברי הדו"ח הוא מה שנקרא בשפה המקצועית "אפקט העושר", שהוא למעשה אותו פרק זמן שגורם לכל אלה ששווי השקעותיהם גדל "על הנייר" להוציא יותר לצריכה פרטית.