הביקוש לאוניברסיטאות צנח ב־18% מאז שנת 2008
נתונים שפרסמה הלמ"ס מעלים כי בעוד מספר הנרשמים ללימודי תואר ראשון כמעט לא השתנה, איבדו האוניברסיטאות את כוח המשיכה שלהן לטובת המכללות. בשנת הלימודים הקודמת ירד מספר המועמדים לאוניברסיטאות בשיעור של 6.2%
לראשונה בשנים האחרונות עלה שיעור הסטודנטים הנרשמים לתואר ראשון במכללות מעבר ל־60% — כך עולה מנתונים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שנת הלימודים האקדמית 2013–2012.
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת הלימודים הקודמת הגישו 29.7 אלף נרשמים מועמדות לתואר ראשון באחת האוניברסיטאות — ירידה של 6.2% לעומת מספר המועמדים ב־2012–2011. מנגד, מספר המועמדים לתואר ראשון במכללות עלה ב־4% ועמד על 45.5 אלף מועמדים.
היחלשותן של האוניברסיטאות והעלייה בהרשמה למכללות הן תהליך שנמשך כבר שנים. בשנת הלימודים 2008–2007 היה מספר המועמדים לתואר ראשון לאוניברסיטאות ובמכללות כמעט זהה — 36.3 אלף מועמדים ו־38.3 אלף, בהתאמה. מאז צנח מספר הנרשמים לאוניברסיטאות ב־18.2%, ומספר המועמדים למכללות זינק ב־18.8%.
עם זאת, שיעור הצמיחה במספר הסטודנטים עלה ב־0.7% בשש השנים האחרונות והיה רחוק מלהדביק את קצב צמיחת האוכלוסייה בארץ, שעומד בממוצע על 2% בשנה. אחת הסיבות לכך היא שהאוכלוסיות הרלבנטיות ללימודים אקדמיים הן לא חלק מהגידול הכללי באוכלוסייה. "בשוק המסורתי שהולך לאקדמיה יש ירידה בשנתונים. החרדים, למשל, לא נכנסים לאקדמיה", אומר המשנה למנכ"ל המכללה למינהל רני יעקובי.
אחת הסיבות לכך שסטודנטים נוטשים את האוניברסיטאות היא ההיצע הנמוך שהן מציעות בתחומי לימוד מסוימים. בשנה שעברה התקבלו רק 49.5% מהמועמדים ללימודי מינהל עסקים באוניברסיטאות, ובתחום מדעי המחשב התקבלו רק 48.6% מהמועמדים. מנגד, במכללות התקבלו 80.2% מהמועמדים למקצועות העסקים והניהול. "סטודנטים היום לא הולכים ללמוד כדי להיות חוקרים, אלא כדי לקבל יתרון בקריירה", הסביר יעקובי.
סיבה נוספת להיחלשות האוניברסיטאות היא הדרישות האקדמיות הגבוהות יותר בהן: לפי הלמ"ס, בכל המקצועות ציוני הפסיכומטרי של המועמדים בהן היו טובים יותר, ובממוצע עמד הפער על כ־80 נקודות מהנרשמים למכללות.
בלמ"ס בדקו גם את הפערים המגדריים במקצועות הלימוד: בתחומי הפרעות תקשורת, ריפוי בעיסוק, חינוך, עיצוב אופנה ועיצוב פנים היו 90%–96% מהמועמדים נשים. במקביל, במקצועות ההנדסה עמד שיעור הגברים על כ־85%.
