לשחרר את הדור הבא מכבלי המשכנתא

הנתון היבש שפורסם בראשית השבוע, 51 מיליארד שקלים שנלקחו כמשכנתאות בשנת 2013, עלייה דרמטית לעומת שנים קודמות, וזאת למרות ההגבלות הקשות שהטיל בנק ישראל, מלמדים עד כמה הדור הבא של מדינת ישראל משועבד למשכנתאות. מדובר בסיכון ממשי של רבבות משקי בית שלקחו במהלך השנים האחרונות משכנתאות ענק וייתכן מאוד שלא יוכלו לעמוד בהחזר התופח והולך.

אם במחצית העשור הקודם גובה משכנתא ממוצעת עמד על כ-300 אלף שקל בלבד, הרי כיום משכנתא ממוצעת הרקיעה לכ-600-700 אלף שקל, ואלפי בתי אב אף לקחו משכנתאות בגובה העולה על מיליון שקלים, זאת משום שמחירי הדיור עלו בהתאם. ובמילים אחרות: משכורת שלמה של אחד מבני הזוג (ובהנחה ששניהם עובדים) "הולכת" על משכנתא.

בנייה של שכונה בכפר סבאצילום: צביקה טישלר

ברגע, שחלילה, הריבית על המשכנתא תעלה או שאחד מבני הזוג לא יוכל לעבוד, ברור שבני הזוג לא יוכלו לעמוד בהחזר. שנית, גם אותם נוטלי משכנתאות שיוכלו לעמוד בהחזר, ייאלצו לשלם מחיר אישי ומשפחתי כבד מנשוא. מחיר זה, חשוב להדגיש, יהיה גם מחיר קולקטיבי שייאלץ לשלם הדור הבא של מדינת ישראל: מדובר בדור שבחלקו הגדול לא יוכל להעניק לילדיו חינוך משלים, בקושי חינוך בסיסי. מדובר בדור שלא יוכל לשלוח את ילדיו לחוגים לאחר שעות הלימודים. מדובר בדור שייאלץ להתקמץ במוצרים מזינים לילדיו, זאת משום שהקציב החודשי שלו לא יוכל לממן את סל המזון התופח והולך. מדובר בדור שלא יוכל לחסוך לילדיו ללימודים גבוהים, שלא לדבר על חסכון לדירה. מדובר בדור שלא יוכל לממן בר מצווה ואירועים משפחתיים. שלא יוכל לשדרג את דירתו הצנועה לדירה גדולה יותר כשהמשפחה תתרחב. שלא יוכל לצאת ולבלות, ושנסיעה לחו"ל תוותר מבחינתו כחלום רחוק.

במילים אחרות, חייו של אותו דור יהיו סובבים במשך שנות דור סביב עלות החזר המשכנתא, לילותיו יהיו טרופי שינה, שלא לדבר על המחיר החברתי, הריבים המשפחתיים וחוסר היכולת לתפקד. הסכנה הממשית, לטעמי, הינה בכך שאנחנו , כמדינה וכחברה, פשוט הולכים לאבד את הדור הבא. האם זה יבוא לידי ביטוי, חלילה, בירידה מהארץ של מיטב בנינו? ייתכן מאוד. האם זה יבוא לידי ביטוי בחוסר שביעות רצון גדלה והולכת מאיכות החיים ורמת החיים אצל רבבות ואולי מאות אלפים זוגות ישראלים נורמטיביים שעשו צבא ואוהבים את המדינה? ייתכן מאוד. מה שבטוח, המספרים היבשים הללו מלמדים אותנו כאלף עדים שהולכת להיות לנו בעיה לאומית, כלכלית וחברתית קשה.

אני קורא לכל מקבלי ההחלטות לנתח את הנתונים הללו, לראות בהם בעיית חירום לאומית ולמצוא את הפתרונות הנדרשים בשתי חזיתות עיקריות: ראשית, לגרום בכל דרך לכך שהעלייה המסחררת במחירי הדיור תבלם סוף סוף. לכל הפחות ניתן, ואפשר, לבטל לאלתר את המע"מ על דירה ראשונה, מה שיחסוך מאות אלפי שקלים ממחירי הדירה לזוגות צעירים. ניתן ואפשר גם לכפות בנייה מאסיבית של דירות קומפקטיות בנות 3 ו-4 חדרים בשטח של עד 85 מ"ר, מה שיאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירה סבירה במרכז הארץ ובמחיר הנמוך בכ-20 אחוזים לעומת מחירי הדירות הנוכחיים.

רק שני פתרונות יצירתיים אלה, לבדם, יוזילו את הדירה הממוצעת עבור זוגות צעירים בכ-30 אחוזים בקירוב וימנעו את השבר הצפוי. בד בבד צריך ואפשר למצוא דרכים יצירתיות להגדיל משמעותית את מספר הדירות הנבנות בישראל מידי שנה, בין אם באמצעות קיצור הליכים ביורוקרטים ובין אם באמצעות פינוי בינוי מאסיבי במרכזי ערים ותיקות. פעולות אלה, לבדן, עשויות לעלות את מספר התחלות הבנייה מכ-40 אלף לשנה כיום, לכ-55 אלף לפחות בשנים הקרובות, מה שימתן את הביקושים לדיור. צריך ואפשר למצוא דרכים להקל משמעותית על אלה שכבר לקחו משכנתאות, בעיקר באמצעות פריסה נבונה והגיונית של ההחזר ובאמצעות קיבוע ריבית נמוכה, זאת על מנת למנוע חלילה מצב שהריבית תעלה וההחזר ינסוק מעלה, מעלה יחד איתה.

הכותב הוא משפטן ושמאי מקרקעין