האוצר לבג"ץ: לא נוכל לבלום העברות של 4.2 מיליארד שקל
משרד האוצר ביקש השבוע ארכה של חודשיים לגיבוש תשובה לעתירה נגד פרקטיקת ההעברות התקציביות. בג"ץ התבקש לעצור העברות מחודש דצמבר עד לבירור העתירה. למרות שחלפו רק 3 ימים בין האישור לבקשה, באוצר טוענים כי הכסף כבר יצא
11:42
16.01.14
השבוע הגיש משרד האוצר את תשובתו לבג"ץ בעקבות העתירה שהגישה ח"כ סתיו שפיר (העבודה) בנושא העברות התקציב, ובו ביקש ארכה של חודשיים לשם גיבוש תשובה מלאה לשאלה העקרונית - האם הוא מנהל את תקציב המדינה בהתאם לחוק או לא. בנוסף, טען האוצר כי הכסף שוועדת הכספים אישרה להעביר כבר עבר ונוצל, ולכן בג"ץ אינו יכול להוציא צו ביניים לעיכוב העברת הכספים, כפי שביקשה ח"כ שפיר.
קראו עוד בכלכליסט:
איפה הכסף?
הנה שאלה שבקרוב הציבור יוכל לקבל עליה תשובה, אחרי עשרות שנים שבהן הנוהל הזה עובד ללא הפרעה: מה קורה אחרי שחברי ועדת הכספים מאשרים למשרד האוצר להעביר כסף ממקום אחד בתקציב למקום אחר? וביתר פירוט, מה בדיוק קרה בדצמבר האחרון כאשר ועדת הכספים אישרה 14 העברות תקציביות בהיקף כולל של 4.2 מיליארד שקל?
הסיפור הזה מתעורר בעקבות העתירה שהגישה שפיר, שבמשך כמה שבועות ניצלה את חברותה בוועדת הכספים בשביל לדובב את נציגי משרד האוצר שהופיעו בפני הוועדה, כדי לייצר ראיות, לכאורה, לעתירה שהגישה מאוחר יותר.
הנה הכסף!
לב העתירה הוא כזה: מדי שנה משרד האוצר מגיש לממשלה, ובהמשך לכנסת, את תקציב המדינה. הממשלה, ואחר כך הכנסת, מאשרות את התקציב כהצעת חוק, בשלוש קריאות במליאת הכנסת. זה החלק הפשוט, ואחריו מתחיל החלק המסובך - ניהול התקציב.
במהלך השנה משרד האוצר מביא לוועדת הכספים מדי שבוע ערימה חדשה של בקשות שקרויות 'העברות תקציביות'. משרד האוצר מבקש מחברי הוועדה לאשר לו להעביר כך וכך תקציבים - ממאות אלפי שקלים ועד עשרות מיליארדים - ממטרה אחת שלה הכסף הוקדש מלכתחילה, למטרה אחרת.
ניסן סלומינסקי יו"ר ועדת הכספים ויאיר לפיד שר האוצרצילום: אוהד צויגנברג
הנוהל הזה עובד עשרות שנים, ועד לאחרונה חברי הכנסת היו אדישים לו למדי - וכך משרד האוצר הגיש תקציב אחד, ובפועל השנה נגמרה בתקציב אחר לגמרי, אחרי אלפי העברות תקציביות שאושרו במהלך השנה.
הכלי הזה הוא ראשון במעלה לניהול התקציב. אי אפשר לצפות בשום צורה שהתקציב שמאושר בתחילת השנה יהיה אותו התקציב גם בסוף השנה. דברים משתנים, צרכים חדשים מתעוררים וצריך להעביר את הכסף.
אין כל ספק שלמשרד האוצר צריך להיות כלי עבודה בשביל לנהל את התקציב, אבל השאלה שעומדת בבסיס העתירה היא מדוע משרד האוצר לא מתקצב מלכתחילה את התקציבים שהוא יודע שיעביר למשרדי הממשלה מיד אחרי שהתקציב יאושר בכנסת, תקציבים שפעמים רבות אף מסוכמים מראש עם משרדי הממשלה השונים.
בעתירה שפיר נותנת כמה דוגמאות להעברות תקציביות כאלה, לנושאים שתוקצבו באופן מסוים בתקציב המדינה, ומיד לאחר מכן התבקשו חברי ועדת הכספים להזרים לשם כסף נוסף, למטרות שהוגדרו עוד לפני שהתקציב אושר. למה? ככה.
לדוגמה, 15.5 מיליון שקל שוועדת הכספים התבקשה להעביר באוקטובר האחרון לגרעיני ההתיישבות ביהודה ושומרון באמצעות החטיבה להתיישבות - הכסף הזה לא תוקצב במקור בתקציב המדינה בתוך תקציבה של החטיבה להתיישבות, אלא חברי ועדת הכספים התבקשו לקחת אותו ממקום אחר ולהעביר אותו לחטיבה להתיישבות, למרות שההחלטה בעניין התקבלה בממשלה כבר ב־2012, כפי שהודה בוועדת הכספים נציג משרד האוצר.
או למשל 536 מיליון שקל שחברי ועדת הכספים התבקשו להעביר לתשלום שכירות לחברת שיכון ובינוי, על בניין שהיא בונה עבור הממשלה בירושלים. המכרז לבנייה הסתיים עוד לפני שאושר תקציב המדינה, כך שאף אחד לא הפריע למשרד האוצר לתקצב את הכסף בהתאם. "זה נשכח", ענה על כך בוועדת הכספים נציג משרד האוצר.
"שיטה שחותרת תחת עצמה"
אין מדובר בהעברות מקריות פה או שם אלא בשיטה שלמה, כפי שהעידו באוזני "כלכליסט" פקידים במשרדי ממשלה שתלויים בפקידי אגף התקציבים. "במשרד האוצר לא מבינים עד כמה השיטה שלהם פשטה את הרגל וחותרת תחת המטרה שלהם עצמם", סיפר ל"כלכליסט" פקיד באחד ממשרדי הממשלה הגדולים. לטענתו, למרות שהאוצר פועל בשיטה זו בשביל למנוע ממשרדי הממשלה לנהוג בחוסר אחריות תקציבי ולבזבז את כל הכסף ואז לדרוש עוד, בפועל השיטה הזו גורמת למשרדים לנהוג בחוסר אחריות. "אנחנו יודעים שניקלע לגירעון, ואנחנו יודעים שהאוצר יכסה את הגירעון הזה בסופו של דבר. אז מה אכפת לנו להוציא?" אמר הפקיד.
והנה המספרים, בראייה רחבה. על פי עבודה של מרכז המחקר של הכנסת, משרד האוצר משנה במהלך שנה מסוימת כמעט את כל התקציב - כ־85%־89% מהסעיפים התקציביים. ב־כ35%־38% מהסעיפים נעשה קיצוץ תקציבי, ובמקביל בכ־55%־62% מהסעיפים התווספו תקציבים חדשים.
בין מחצית לבין שליש מהסעיפים התקציביים, כך על פי הבדיקה של מרכז המחקר של הכנסת, חל שינוי של 15% בהיקף התקציב המקורי, בין אם בקיצוץ ובין אם בתוספת.
ההכרעה עוברת לבג"ץ
אז למה באמת זה כך? למה משרד האוצר מתקצב את משרדי הממשלה בחוסר מלכתחילה רק בשביל להעביר את הכסף אחר כך? למה תקציב המדינה נראה בצורה מסוימת כשהוא מאושר בכנסת ומיד אחר כך מתחילות העברות כספים מצד אחד לצד שני למטרות שהיו ידועות מראש? למה חברי ועדת הכספים לוקחים חלק בהצגה המוזרה הזו?
בג"ץ יצטרך לקבוע האם יש בכוונתו לקיים על כך דיון עקרוני - כלומר לגרום למשרד האוצר להציג נימוקים והסברים מדוע זה האופן שבו הדבר הזה מתנהל - ולקבוע האם זה בהתאם לחוק, או האם הגיע הזמן לשנות נהלים של עשרות בשנים.
עד אז, מתשובתה של המדינה לבג"ץ השבוע, מתברר כי רגע אחרי שוועדת הכספים מאשרת את העברת הכסף, הוא עובר. אחרת, קשה להסביר איך יכול להיות ש"כבר במועד הגשת העתירה", כפי שהשיב משרד האוצר לבג"ץ השבוע, "היה מדובר במעשה עשוי". כלומר, הכסף עבר זמן קצר לאחר האישור בוועדה.
איך בדיוק עובד המנגנון הזה? האם יושבים פקידים במשרד האוצר שרק מחכים להחלטה של ועדת הכספים ואז לוחצים על כפתור והכסף עובר? בתשובה לפניית "כלכליסט" בנושא ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי בתוך יממה מאישור העברה תקציבית בוועדת הכספים הכסף עובר למטרה שאושרה.
כך או אחרת, בסופו של דבר בית המשפט העליון יצטרך להכריע האם השיטה של האוצר יכולה להימשך, או האם עליה להתאים את עצמה לעולם החדש, בו הדיון הציבורי על "איפה הכסף?" הפך להיות הרבה יותר עירני.
