• תפריט
בארץ

המתנחלים עושים תספורת של 75% להלוואות שקיבלו מהמדינה

החטיבה להתיישבות, הזרוע הקבלנית של הממשלה ביהודה ושומרון, חילקה בעשורים האחרונים הלוואות בהיקף 1.2 מיליארד שקל וגבתה בחזרה רק 200 מיליון שקל. היום צפויה ועדת הכספים לאשר העברת 242 מיליון שקל נוספים לחטיבה

1.2 מיליארד שקל. זה הסכום הכולל שחילקה החטיבה להתיישבות, שהיא הזרוע הקבלנית הביצועית של הממשלה לבנייה ופיתוח בשטחי יהודה ושומרון (ובעבר גם חבל עזה), בהלוואות להתנחלויות ומתנחלים. הסכום המצטבר נכון להלוואות שחילקה החטיבה להתיישבות מאז שנקבעו תנאי ההלוואות בשנת 1978 ועד שנת 2011.

ההלוואות מוענקות ללא פירוט של תנאי ההחזר

 

החטיבה להתיישבות מחלקת להתנחלויות ולמתנחלים שלושה סוגים של הלוואות. הראשון הוא הלוואת אמצעי ייצור (כלומר, לרכישת ציוד ומכונות וכו'), שניתנת לתקופה של 30 שנה, צמודה למדד, בריבית של 3%. את ההלוואה הזו מתחילים להחזיר רק כעבור עשר שנים, וגם אז יש להחזיר רק 25% מסכום ההלוואה, ב־20 תשלומים שנתיים, שכן יתר ה־75% הופכים למענק בסוף התקופה - כלומר אין צורך להחזיר אותם.

 

 צילום: אלכס קולומויסקי

 

הסוג השני של ההלוואות שמחלקת החטיבה להתיישבות הוא הלוואות לתשתיות. את ההלוואות האלה מחלקת החטיבה להתנחלויות עצמן, לתקופה של 37 שנה. מתחילים להחזיר אותן רק כעבור שבע שנים, הן לא צמודות למדד והריבית היא בגובה 2% בלבד.

 

הסוג האחרון של ההלוואות הוא למתנחלים עצמם, והוא נועד למטרות בנייה ודיור. אלא שכפי שחושפת הערת קצרה בביאור 5(ב) בעמוד 47 בדו"ח הכספי של ממשלת ישראל לשנת 2012, חלק לא מבוטל מההלוואות האלה ניתנו שלא כדי לגבות אותן.

 

או כמו שכותבת החשבת הכללית בדו"ח הכספי, "עד שנת 2011 ניתנו הלוואות לבנייה. הלוואות אלה לא נרשמו בשנים קודמות, וטרם הוסדר אופן הרישום והניהול. כמו כן, טרם נקבעו תנאי החזר". הלוואות שניתנות ללא קביעת תנאי החזר הן דבר חריג עד כדי לא קיים בשוק, ועל כן עולה הסברה כי הלוואות אלה ניתנו מבלי כוונה לגבות אותן.

 

"הגבייה במהלך השנים זניחה או שאינה קיימת כלל"

 

אלא שזה עוד לא הכל. על פי הדו"ח הכספי, "הגבייה במהלך השנים בגין הלוואות שניתנו בידי החטיבה להתיישבות הנה זניחה או שאינה קיימת כלל". במילים אחרות, החטיבה להתיישבות חילקה כספים בהלוואות למתנחלים - כסף ציבורי שהגיע מתקציב המדינה - ולא גבתה אותם בחזרה וגם לא התכוונה לגבות. למעשה, על פי הדו"ח, כל יתרת החובות סווגה כחוב שיש ספק ביכולת לגבות אותו.

 

מבדיקה מול משרד האוצר מתברר כי מתוך 1.2 מיליארד שקל שחילקה החטיבה להתיישבות במסגרת אותן הלוואות, רק 200 מיליון שקל נגבו בחזרה (כ־16%). נכון לסוף שנת 2012 נותרה יתרה של 275 מיליון שקל בחובות שטרם הגיע מועד החזרתם. רובם עתידים להיגבות במסגרת הסדרי חוב, כלומר שלא כל הסכום צפוי להגיע לקופת המדינה.

 

התנחלות בשומרון. הלוואות לא חוזרות התנחלות בשומרון. הלוואות לא חוזרות צילום: צביקה טישלר

 

כמחצית מהסכום הכולל של ההלוואות - 630 מיליון שקל, שחולקו למתנחלים ברצועת עזה ובצפון השומרון - נמחקו לחלוטין בהחלטת הממשלה הקודמת, ממשלת נתניהו השנייה, בפברואר 2012, בהמשך להחלטה קודמת מתקופת ממשלת אולמרט.

 

התייחסות לכך ניתן למצוא גם בדו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית שחקרה את הטיפול במפוני גוש קטיף וחבל עזה. בדו"ח נכתב כי כבר ב־2004 החליטה הממשלה למחוק את החובות של המתנחלים באזור רצועת עזה לחטיבה להתיישבות. חברי ועדת החקירה מבהירים כי "לנוכח תנאי ההלוואות שהועמדו ליישובים, שמקורן הנו מתקציב המדינה, רק חלק מן החוב לחטיבה להתיישבות עתיד היה לעמוד לפירעון ולשוב לקופת המדינה (אלמלא המדינה היתה מוחקת אותו - ש"א), ואף זאת בפריסה נוחה על פני שנים".

 

על פי משרד האוצר, במחצית הראשונה של שנת 2013 גבתה החטיבה להתיישבות 15.2 מיליון שקל מתוך יתרת החובות שעוד יש לגבות.

מבקר המדינה העיר לא אחת לחטיבה להתיישבות על הטיפול הרשלני בגביית החובות. כך, למשל, בשנת 2011 העיר המבקר כי "בשל מאפייני ההלוואות וחוסר השליטה של החטיבה להתיישבות במערכות של ניהול ההלוואות והגבייה, נפגעה יכולת הגבייה והיכולת של הערכת החובות".

 

החטיבה להתיישבות הוקמה לאחר מלחמת ששת הימים כחטיבה של ההסתדרות הציונית העולמית, ומתחילתה עסקה ביישוב יהודים בשטחי יו"ש. ביולי 2009 קבעה הממשלה כי שליש מתקציב החטיבה יוקדש לאזור הנגב ושליש לאזור הגליל.

 

החטיבה כבר קיבלה השנה תוספת של 220 מיליון שקל

 

משרד האוצר מבקש להעביר 242 מיליון שקל לתקציב החטיבה להתיישבות במשרד ראש הממשלה. הבקשה הועברה לוועדת הכספים כחלק מהבקשות לשינויים בתקציב המדינה שמשרד האוצר מעביר באופן שוטף לאישורה של הוועדה, בקשות שקרויות העברות תקציביות.

 

על פי לשון הבקשה, תוספת התקציב לחטיבה להתיישבות צפוי להגיע מתקציב "הוצאות שונות", שמשמש כרזרבה סמויה של משרד האוצר.

אם העברה זו תאושר, הרי שהסכום הכולל של תקציבים ממשלתיים שהועברו לחטיבה להתיישבות מתחילת השנה יעמוד על יותר מחצי מיליארד שקל.

 

יו"ר ועדת הכספים סלומינסקי. התקציב גדל ב־1000% יו"ר ועדת הכספים סלומינסקי. התקציב גדל ב־1000% צילום: עמית שעל

 

בחודש יוני השנה הראה "כלכליסט" כי מדי שנה החטיבה להתיישבות מקבלת תוספות תקציביות אדירות, שמגדילות את תקציבה במאות אחוזים. ב־2012 גדל תקציב החטיבה להתיישבות ב־430%. תקציב החטיבה מחולק לאזורים - אזור הגליל, אזור הנגב ואזור יהודה ושומרון - אך בדיקה מעמיקה יותר מגלה כי התקציב שמיועד ליהודה ושומרון גדל ב־2012 ביותר מ־1,000%.

 

זו הסיבה לכך שמשרד האוצר הציע במסגרת חוק ההסדרים לחתוך בחצי את התקציב של החטיבה להתיישבות (שעומד על 60 מיליון שקל בסך הכל), בטענה שממילא במהלך השנה החטיבה מקבלת תוספות תקציביות במאות מיליוני שקלים. הצעת האוצר לא התקבלה.

 

הטבה כפולה: יישובים לא שילמו חכירה

 

ההלוואות שחילקה החטיבה להתיישבות ולא גבתה בחזרה הן לא ההטבה הכספית היחידה שהעניקה החטיבה להתנחלויות ולמתנחלים.

דו"ח מבקר המדינה מיולי האחרון חשף כיצד במשך שנים המדינה לא גבתה דמי חכירה מההתנחלויות שהקימה החטיבה להתיישבות ביהודה ושומרון, תוך אפליה של יישובים אחרים ביהודה ושומרון שהוקמו בידי משרד השיכון, ותוך אפליה כלפי יתר היישובים והתושבים בשטחי ישראל.

על פי המבקר, החטיבה להתיישבות בנתה 87 מתוך 120 היישובים שבשטחי יהודה ושומרון, שבהם מתגוררים כ־100 אלף תושבים, על שטח בגודל 450 אלף דונם. המבקר חשף בדו"ח כי "הסכום המצטבר של דמי החכירה שלא נגבו מאותם תושבים הוערך בעת הביקורת במאות מיליוני שקלים".

 

מבקר המדינה יוסף שפירא. חוזר ומעיר מבקר המדינה יוסף שפירא. חוזר ומעיר צילום: עטא עוויסאת

 

למעשה, מבקר המדינה העיר על כך כבר ב־2005. אלא שמאז ועד לדו"ח הביקורת ביולי האחרון חלפו שמונה שנים, ובכל זאת משרדי הממשלה והחטיבה להתיישבות לא מצאו את הדרך לתקן את הליקוי.

בטל שלח
    לכל התגובות