רשות ההגבלים מצפה שהציבור יעזור במלחמה במונופולים

ברשות ההגבלים העסקיים מעריכים כי הציבור ייקח חלק במאבק במונופולים, באמצעות תובענות ייצוגיות או אפילו חרם צרכני. 

בסוף השבוע פרסם הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה טיוטת גילוי דעת בנוגע לכוונתו להטיל עיצומים כספיים על מונופולים שיגבו מחירים מופרזים מהצרכן. תוכן הדברים מראה כי מדובר בשינוי כיוון דרמטי באופן פעולת הרשות, שהחליטה לראשונה להתעמת עם מונופולים הגובים מחירים מופקעים. אם תאושר הטיוטה, יוכל גילה להתערב במחירים של מוצרים המסופקים על ידי מונופולים ואשר לא נכללים ברשימת המוצרים הנתונים לפיקוח.

נותנים לחברות זמן להתכונן

אחת השאלות שעולות בעקבות הפרסום בסוף השבוע היא מדוע היה צורך בגילוי דעת רשמי, כאשר הפעולה שהרשות מבקשת לבצע היא בסך הכל יישום של חוק קיים? התשובה היא שמאז הקמת רשות ההגבלים העסקיים, לא היה תיק של מונופול שהיא תקפה בנוגע למחיר מופרז. הרשות מבקשת כעת להפיג את חוסר הוודאות שקיים בשוק ולהבהיר את גישתה, כאשר מרגע הפרסום של הגילוי המונופולים יידעו כי הם חשופים לאכיפה.

דיויד גילה צילום: אוראל כהן

על פי הטיוטה, אף שחוק ההגבלים קובע שניצול לרעה של כוח מונופוליסטי בכוונה להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור הוא עבירה פלילית, גילה קובע שאמצעי האכיפה שינקוט נגד גביית מחיר מופרז הוא עיצום כספי. גילה מדגיש שלא יפעיל סמכויות אכיפה פליליות בעבירה זו. העיצום הכספי שקבוע בחוק לתאגיד הוא 8% ממחזור מכירות של יותר מ־10 מיליון שקל, והעיצום המקסימלי הוא 24 מיליון שקל.

רוצים להתרחב? היכולת לחסום את המתחרים תוגבל רשתות שיווק יצטרכו אישור של הממונה על הגבלים עסקיים לסניף חדש באזור שבו פועלות המתחרות הדר קנה, תגובה אחת לכתבה המלאה 

אם כן, מדוע בחר גילה להסתפק בסנקציה מינהלית בלבד? מתברר כי ברשות ערכו בדיקה באירופה וברחבי העולם והבינו כי בכל העולם הנושא מטופל בצורה מינהלית ולא פלילית. זאת כיוון שמדובר בעברות שכדי להוכיח אותן צריך להשתמש בניתוח כלכלי מורכב, שלא מתיישב עם הגישה הפלילית, המצריכה כללים בהירים ופשוטים.

בונים על עזרת הציבור

ברשות עצמה סבורים כי הרתעה נוספת נגד החברות המפרות יכולה להגיע דווקא מהציבור. לדעתם, הציבור יכול להתבסס על קביעת הרשות כי מונופול מסוים גובה מחירים מופרזים ולנקוט נגדו כמה צעדים, למשל הגשת תובענה ייצוגית שבה הוא יכול לדרוש לקבל החזר על הפרשי המחיר וגם להחרים את המונופול (חרם צרכני) במקרה הצורך. הטיוטה פורסמה כדי לאפשר לציבור להעביר את הערותיו אליה עד ל־15 בדצמבר, ורק לאחר מכן יישבו ברשות לנסח את הנוסח הסופי. האכיפה של הרשות לא תתבצע רטרואקטיבית כלפי הפרות העבר, אלא רק מיום פרסום הנוסח הסופי.

סעיף זה משמעותי לחברות כמו תנובה: בדצמבר 2012 הטילה רשות ההגבלים קנס בגובה 3 מיליון שקל על תנובה לאחר שהחברה לא העבירה אליה מסמכים שנדרשו. ברשות ההגבלים חשדו כי תנובה העלתה מחירים בעיקר בקטגוריות מוצרים שבהן העריכה כי הביקוש קשיח, והגיעו להסדר עם תנובה לאחר שהסיקו כי אי־העברת המסמכים לא נעשתה בכוונת זדון ובנוסף, מאחר שהמקרה אירע לפני כניסתו לתוקף של התיקון לחוק שהקנה לרשות ההגבלים את הסמכות להטיל עיצומים כספיים. כעת הרשות לא תוכל לפתוח את התיק מחדש, שכן כאמור החוק תקף למקרים עתידיים בלבד.

הרשות סבורה כי הפעולות שיינקטו יכוונו נגד שוק מוצרי הצריכה, אבל לא רק. להבנתם, כל מונופול שיש לו מעל 50% מהשוק הוא חשוב לצרכן, וזה כולל גם מוצרי ביניים שיש להם חשיבות על העלות הסופית של המחיר הסופי לצרכן, למשל חשמל, מים ומוצרי גלם מסוג זה. עם זאת, הרשות מבקשת לקבוע לעצמה סדר עדיפויות כך שמקרים שבהם כבר ישנו רגולטור קיים — כמו לדוגמה בחברת החשמל, שעליה מפקחת רשות החשמל — המוצר לא יהיה מהראשונים שיותקפו על ידי רשות ההגבלים, כיוון שמדובר בשוק מפוקח.

שאלה נוספת שיכולה לעלות היא האם ההתערבות של הרשות תהיה תקפה רק במקרים של מחירים מופרזים (גבוהים מדי) או גם במקרים של מחירים טורפניים (נמוכים מדי) שיכולים לפגוע בתחרות. ברשות סבורים כי שני המקרים פוגעים בתחרות ומהווים הפרה של החוק, ולכן הפעולות שיינקטו יהיו גם נגד מחירים טורפניים, דבר שנחשב אף הוא לניצל לרעה של מעמד מונופוליסטי.

לסיום, לאור העובדה כי הטיפול ביוקר המחיה נמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי ובעיקר על שולחנו של שר הכלכלה נפתלי בנט, עולה השאלה האם השר עודכן ותמך בטיוטה שהוציאה הרשות. ברשות ההגבלים מדגישים כי הם רשות עצמאית הפועלת בנושא בלי קשר לתמיכתו של שר זה או אחר. עם זאת, הם מעדכנים את השר, אף שאינם כפופים אליו.