ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
שר הכלכלה נפתלי בנט
שר הכלכלה נפתלי בנט 
צילום: עמית שעל
מניות קשורות לכתבה
    חדשות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    מהגרים פחות לחו"ל, אבל לזמן ממושך יותר

    סקר של משרד הכלכלה והלמ"ס שהגיע לידי כלכליסט מצא כי כ־5,700 מדענים ישראלים בחו"ל לא מתכננים לחזור לארץ. הפער בין המהגרים לחו"ל לבין החוזרים לישראל מצטמצם, אבל כמות הישראלים שמחליטים לחזור לארץ לא משתנה

    מיקי פלד ומאיר אורבך

    08.10.13, 06:59
    135 תגובות
    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    כ־5,700 מדענים ישראלים נמצאים בחו"ל מעל שלוש שנים ואינם בהכרח מתכוונים לחזור ארצה, כך עולה מסקר של משרד הכלכלה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסם כאן לראשונה. מספר זה אינו כולל אלפים רבים אחרים של אקדמאים ישראלים בתחומי מדעי החברה והרוח שהיגרו לחו"ל. 

    קראו עוד בכלכליסט:

    המספרים של משרד הכלכלה מציגים לראשונה את בריחת המוחות מהאקדמיה הישראלית בצבעים עזים - נכון ל־2011, ישראל הפסידה 2,134 מתמטיקאים, סטטיסטיקאים ומומחים למדעי המחשב, 2,052 מהנדסים ואדריכלים, כמו גם 1,231 ביולוגים ו־370 פיזיקאים. 78% מהם היגרו לארה"ב, 8% לקנדה, 5% לבריטניה ו־9% התפזרו בשאר מדינות המערב.



    לאחרונה מנסה המדינה להגיע אל כ־3,250 מדענים ישראלים מתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים הנמצאים בחו"ל ושהביעו עניין כלשהו בחזרה לארץ. בסוף החודש ייערכו שלושה כנסים בארה"ב שבהם תובטח לישראלים שיחזרו עזרה במציאת עבודה, בין השאר בתעשייה האווירית ובאלביט.

     

    המשבר הכלכלי צמצם את ממדי ההגירה

     

    בין אם המדינה תצליח בניסיון זה ובין שלא, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספרים סיפור עגום מעט שלפיו באופן עקבי בכל שנה מספר הישראלים שעוזבים את הארץ גבוה ממספר החוזרים אליה אחרי שהות בחו"ל. מכיוון שאין מאגר מסודר של נתונים על ישראלים שירדו לבלי שוב וכאלו שהגירתם היא זמנית, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על מספר הישראלים שיצאו את הארץ לתקופה של מעל שנה ונתונים על ישראלים שחזרו לארץ לאחר תקופה שכזו בחו"ל.

     

    המגמה שעולה מנתוני הלמ"ס היא כי מאז שנת 2001 ישנה מגמת ירידה בפער שבין הישראלים שמהגרים באופן זמני או קבוע לחו"ל ובין אלו השבים לארץ. אז, בשיאה של האינתיפאדה השנייה ולמרות פיצוץ בועת ההייטק בוול סטריט, עזבו את ישראל כ־27 אלף איש וחזרו אליה 7,800 ישראלים בלבד. הפער בין היורדים והחוזרים עמד אז על כ־19.4 אלף ישראלים, ומאותה נקודה הפער הצטמצם, לפחות במגמה.

     

    ד"ר אורלי מירון. "עוד לא ראיתי ישראלי שחזר בגלל געגועים לחבר'ה"
    ד"ר אורלי מירון. "עוד לא ראיתי ישראלי שחזר בגלל געגועים לחבר'ה"

     

    ב־2008, ערב המשבר הכלכלי הגדול ואחרי ארבע שנים של צמיחה מהירה ויציבה במשק הישראלי, הפער עמד על כ־8,500 ישראלים לטובת העוזבים. מאז הפער ירד לכ־5,000 איש ועלה במקצת בשנה שעברה ל־6,700 ישראלים, אולי בגלל המשבר הכלכלי בעולם לעומת היציבות היחסית של המשק הישראלי.

     

    הנתונים הללו מאששים את הטענה שלפיה השיקול הכספי הוא שמדריך ישראלים רבים האם לעזוב את ישראל או לחזור אליה, או כפי שאומרת ד"ר אורלי מירון, מומחית לכלכלת מהגרים מאוניברסיטת בר־אילן: "מה שמושך את הישראלים לחזור לארץ זו משרה בטוחה. נכון שאין תשובה אחת וחד־משמעית מדוע אנשים עוזבים ומדוע הם חוזרים, אך אפשר לומר כי מי שכבר היגר מכאן מסיבות כלכליות, יתקשה לחזור ללא ביטחון כלכלי בישראל".

     

    מירון אומרת כי "אני לא חושבת שאהבה להווי הישראלי בלבד זה מה שימשוך אותם חזרה, עוד לא ראיתי את הישראלי שחזר בגלל שהוא התגעגע לחבר'ה או לחומוס. לכן, אם רוצים למשוך ישראלים בחזרה לארץ, צריך להציע להם את אותן הזדמנויות תעסוקתיות שבגלל המחסור בהן הם עזבו".

     

    שר הכלכלה נפתלי בנט עקץ את שר האוצר יאיר לפיד, שהתבטא בשבוע שעבר בגנות הירידה מהארץ, ואמר אתמול כי "אני קורא לצעירים המתלבטים לא לוותר על ישראל, ואנחנו כממשלה לא נוותר עליכם. הבעיה מספר אחת של הציבור הישראלי כיום היא הקושי הכלכלי להרים ראש מעל המים. המחירים גבוהים מדי, המשכורות נמוכות מדי. יותר מדי משפחות מתקשות לשרוד. המצב חמור במיוחד בתחום הדיור. בצורה פשוטה: לזוג צעיר בישראל, ללא סיוע מבחוץ, אין סיכוי לרכוש דירה ברמת המחירים כיום. זה לא בסדר. לא צריך להיות כל כך קשה לשרוד כאן".

     

    בנט אמר כי עם כל הקשיים בחיים בארץ, ישראל היא הבית של היהודים, וראוי להמשיך להשקיע בה גם אם זה כרוך במאמץ ובקושי רב. אני בהחלט תומך ביציאה לכמה שנים לחו"ל במסגרת שליחות או במסגרת עסקית. הזרימה הדו־כיוונית מועילה מאוד לכלכלה הישראלית".

     

     

    לא חוזרים לישראל לפני שחוסכים חצי מיליון דולר

     

     

    על פי הערכות שונות, בחו"ל גרים כ־500 עד 600 אלף אזרחים ישראלים. מחקר שנערך עבור המשרד לעלייה וקליטה ב־2011 על ידי חברת הייעוץ רושינק בקרב ישראלים שגרים בארה"ב גילה כי ניתן לחלק אותם באופן מעט גס לשלוש קטגוריות.

     

    הראשונה הם אלו שהיגרו ומרוצים מכך עקב השיפור הדרמטי בחייהם הכלכליים ובסביבה החברתית. ישראלים שנשאלו מדוע הם מרוצים בארה"ב ענו תשובות כמו "דברים כאן יותר קלים להשגה" או "בכל יום אני מתברך בעובדה שאני מתגורר וחי במקום שמיליוני אנשים בעולם היו מוכנים להקריב את יד ימינם כדי לחיות בו".

     

    הקטגוריה השנייה היא של הישראלים שאינם מרוצים, בין השאר בשל הסביבה האמריקאית שהם אינם רגילים אליה, חוסר העזרה מההורים בטיפול בילדים, שמהווה עוד עומס על לוח הזמנים הצפוף ממילא בשל העבודה וכדומה. הקטגוריה השלישית היא של אלו שבמשרד מכנים "המפוכחים", כלומר אלו שמודים בפה מלא שארה"ב היא "עגל הזהב" וכי "זה כמו להסתכל על מגדל גבוה. יש אינסוף אפשרויות אבל זה גם מפחיד".

     

    הישראלים בכל שלוש הקטגוריות מתגעגעים לישראל, לחברים וכמובן למשפחה. מנגד, הם חוששים כי לא תהיה להם אפשרות לקנות דירה במחירים בישראל, לא תהיה להם אפשרות לחסוך עקב יוקר המחיה והם גם לחוצים מהמצב הביטחוני בארץ. יוקר המחיה הוא גם אחד הנושאים הבולטים בבדיקה שערכה רילוקיישן ג'ובס, חברת השמה לעבודות בחו"ל של אנשי הייטק. על פי הבדיקה, היעד לחיסכון שהמהגרים מגדירים לעצמם כבסיס לחזרה לישראל עלה מ־300 אלף דולר לפני ארבע שנים ל־500 אלף דולר השנה.

     

    בהתאם, ב־4–5 השנים האחרונות יש עלייה במשך השהייה בחו"ל בקרב אלו שמתכוונים לחזור לארץ - אם בשנים 2005–2008 היה מדובר על שהות ממוצעת של 3–4 שנים, הרי שמ־2009 ואילך טווח ההישארות מגיע לממוצע של 6–8 שנים. בארבע השנים האחרונות עלה גם שיעור העובדים אשר שוהים בחו"ל מעל חמש שנים ומגדירים את עצמם כמי שאינם יודעים מתי הם חוזרים לישראל מ־25% ל־37%.

     

    לדברי עינת גז, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס, "אחד השינויים העיקריים בדמותם של העוזבים את ישראל הוא גיל העוזבים. אם עד לפני כשלוש שנים ממוצע הגילאים של העוזבים היה בתחילת שנות ה־40, הרי שכיום רבים בגילאי 30 פלוס מבקשים למצוא את עתידם מעבר לים. הישראלים מתחרים על משרות הרילוקיישן מעבר לים, כאשר יוקר המחיה עבור רבים מהם הוא הסיבה העיקרית לעזיבה את ישראל".

     

    גז מוסיפה כי "רוב העוזבים הם בוגרי אוניברסיטאות במקצועות של הנדסה, כלכלה וראיית חשבון ומקצועות נוספים אשר לאחר סיום תואר והתמחות הבינו שהם נתקלים בתקרת שכר של עד 15 אלף שקל ברוטו לחודש שאותה אינם מצליחים לפרוץ. אם בעבר אותם אנשים שבוחרים לעזוב את הארץ הכריזו שהעזיבה היא לתקופה של שנתיים־שלוש מתוך מטרה להתארגן ולחזור לארץ עם חיסכון מספיק לרכישת דירה, הרי שכיום לא ניתן לחסוך בתוך פרק זמן זה ולכן רבים כבר עוזבים לחמש שנים ויותר".

     

    בריחת המוחות הולכת וגוברת בשנים האחרונות

     

    פרופ' דן בן־דוד, ראש מרכז טאוב ומרצה באוניברסיטת תל־אביב, קורא כבר כמה שנים למדינה לעשות מעשה ולמנוע את התופעה של "בריחת מוחות". בן־דוד מדבר בעיקר על אותם אקדמאים שבשל חוסר בתקנים באוניברסיטאות הישראליות מחפשים משרה בחו"ל או שפשוט נשארו שם לאחר לימודי הפוסט־דוקטורט כי הרבה יותר קל לקבל מלגות ותקציבי מחקר בארה"ב מאשר בישראל.

     

    אתמול פרסם בן־דוד עדכון למחקר שלו על בריחת המוחות, והראה כי ישראל ניצבת במקום הראשון מבין המדינות שמהן "בורחים מוחות" אקדמיים לארה"ב. במחקר הראשון הוא מצא כי בשנים 2003–2004 היו 25 מרצים ישראלים בארה"ב על כל 100 אנשי סגל בכיר בכל האוניברסיטאות והמכללות בישראל.העדכון לפי נתוני 2008, הנתונים העדכניים ביותר הקיימים, מצא כי בריחת המוחות מישראל לארה"ב עלתה ל־29 מרצים על כל 100 בישראל.

     

    לחוקר הישראלי שרוצה לנסות את מזלו באוניברסיטה בישראל לא צפויה דרך קלה. רק לאחרונה החל הסגל הזוטר של החוקרים באוניברסיטה העברית לנהל מאבק נגד כוונת ההנהלה לצמצם 100 קורסים, מהלך שעשוי להוביל לפיטורים של עשרות מרצים. אחרים, אם השיגו תקן, הוא כנראה של מורה מן החוץ ולא כזה שמבטיח להם עתיד באקדמיה.

     

    בהתאם, גם האוכלוסייה של הישראלים בארה"ב נחשבת למשכילה ביותר. על פי בדיקה של הלמ"ס, ב־12% מהמשפחות הישראליות בארה"ב לפחות אחד ההורים הוא בעל תואר שני וב־21% מהמשפחות אחד ההורים הוא לפחות בעל תואר ראשון.

    לחצו להורדת אפליקציית חדשות כלכלה לאייפד

     

     


    135 תגובות ל ”מהגרים פחות לחו"ל, אבל לזמן ממושך יותר“

    (135 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות