$
דעות

הקשר הסיני-ישראלי: זמן להפנות את תשומת הלב לכיוון המזרח

90% מההון המושקע מידי שנה בטכנולוגיה ישראלית, מקורו בארה"ב, אבל נראה כי מודל הישראלי-אמריקאי הופך רלוונטי גם למעצמות גלובליות אחרות. סין, היא המועמדת המובילה לקשר חדש וחשוב שהפוליטקאים בשני הצדדים יטפחו אותו

חמי פרס 10:0303.10.13

אנו עומדים בפני עידן חדש של בניית מערכות יחסים בין חברות ומשקיעים פרטיים סיניים, לבין חברות בתעשיית ההיי טק הישראלית. הקשר הסיני-ישראלי המתפתח בימים אלה מזכיר את תחילתו של הקשר האסטרטגי שהתפתח לאורך עשרות שנים בין ארצות הברית לישראל.

 

בעשור הקרוב תגדל הפעילות הכלכלית המשותפת ותתרחב לאורך "שרשרת המזון" בתחומי הידע והטכנולוגיה. שותפות זו באה לידי ביטוי בגידול בהשקעות סיניות בקרנות הון סיכון; גידול בהשקעות ישירות בחברות היי טק ישראליות; גידול ברכישות סיניות של חברות היי טק; כמו גם הקמה של מרכזי פיתוח סיניים בישראל, ושיתופי פעולה בתחומי האקדמיה, כפי שראינו השבוע בתרומה הענקית של לי קא-שינג לטכניון.

 

המיליארדר הסיני לי קא-שינג שתרם השבוע 130 מיליון דולר לטכניון המיליארדר הסיני לי קא-שינג שתרם השבוע 130 מיליון דולר לטכניון צילום: עמית שעל

 

עוצמה שלא ניתן להתעלם ממנה

מי שביקר בסין בשנים האחרונות, לא יכול להתעלם מהעוצמה שמשדרת הכלכלה הסינית. תנופת צמיחה, בנייה והטמעת פתרונות טכנולוגיים בהיקפים חסרי תקדים. סין מדלגת על דורות טכנולוגיים היישר אל קדמת הבמה. תהליכי אורבניזציה בהם מאות מיליוני סינים ירוכזו בערים שנבנות ומתרחבות בקצב מהיר, יחייבו פתרונות טכנולוגיים בתחומי תחבורה, תקשורת, אנרגיה, מים ומערכת הבריאות. בתוך פרק זמן קצר בססה עצמה סין כמעצמה הכלכלית השניה בעולם אחרי ארה"ב, המאיימת על ההגמוניה המערבית בתחום הכלכלה. סין כבר מזמן איננה חלק ממדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין – מדינות בעלות שיעורי צמיחה) – היא הפכה ליגה בפני עצמה.

 

המבקרים הישראליים בסין לא יכולים גם להתעלם מהכבוד ומהערכה העצומים שרוחשים הסינים לעם היהודי ולמדינת ישראל. אנו נתפסים כעם חכם, רב הישגים, שניתן ללמוד ממנו ולשתף איתו פעולה. משלחות רבות מסין מבקרות בישראל בתדירות הולכת וגדלה ומחפשות חדשנות בתחומים רבים כמו: חקלאות, אנרגיה, תקשורת ורפואה.

 

אך הפוטנציאל המתבקש בשיתוף הפעולה לא התממש עדיין. עיקר הניסיונות בבניית שיתופי פעולה תועלו על ידי הסינים ליצירת מיזמים משותפים בדמות Joint Venture שעד היום לא נשאו פרי.

 

לאחרונה אנו רואים חברות סיניות בשליטה פרטית (אם כי עדיין בתמיכה ממשלתית) הפונות לשווקים הגלובליים במודל עסקי הדומה לזה האמריקאי- השקעה דולרית מחוץ לסין. השלטון הסיני מאפשר יותר ויותר בעלות פרטית על עסקים ונכסים, ומאפשר השקעות מחוץ לסין, אם כי השקעות כאלו עדיין מחייבות אישורים, והיקפם מותנה ולעיתים מוגבל. תהליך כזה, גם אם איטי, מחולל שינוי מהותי בניהול העסקים הסיניים.

 

הזיקה הגלובלית (בניגוד לפעילות עסקית פנים סינית, במטבע המקומי RMB) מייצרת הזדמנות חדשה להידוק שיתוף הפעולה הסיני-ישראלי. אחרי הכל, יחד, ישראל וסין מהוות רבע מהאנושות.

 

ארה"ב היא עדין השותפה המרכזית של הסטארטאפים הישראלים

 

ועדיין ארצות הברית היא השותף האסטרטגי הראשון במעלה, לתעשיית ההיטק הישראלית, בהווה, בעתיד, ואולי לתמיד. היא גם עדיין מקור החדשנות והיזמות הגלובלית, יש לה שוק ענק ודינמי, ויכולת להטמעת טכנולוגיה מתקדמת, אקדמיה והשכלה גבוהה פתוחה לעולם. בנוסף, עיקר פעילות המיזוגים והרכישות (A&M) מבוצעת על ידי חברות אמריקאיות, והבורסות בניו יורק, על התעשייה הפיננסית שלה, הן האבן השואבת להנפקת מניות לציבור. רוב ההון המושקע בחדשנות טכנולוגית בישראל, מקורו בחברות ענק אמריקאיות - מצד אחד, חברות אמריקאיות משקיעות הון עתק ביצירת חדשנות במסגרת 250 מרכזי מחקר ופיתוח בישראל (אינטל, אפל, מייקרוסופט, סיסקו ואחרות) ומצד שני, גופים פיננסיים בארצות הברית מזרימים הון לקרנות הון סיכון ישראליות ואמריקאיות המושקעים באלפי סטארטאפים. כיום פועלות בישראל כ-5,000 חברות סטארטאפ, בשלבי צמיחה שונים. למעלה מ-90% מההון המושקע מדי שנה בטכנולוגיה ישראלית, מקורו בארצות הברית.

 

בעשור הקרוב ישתנה מערך הכוחות

 

שיתוף הפעולה ההדוק קיים בכל הרמות, הן ברמת הממשלות, האקדמיה, התעשיה, ושוקי ההון, אבל העולם משתנה. מאז שהפך לפתוח יותר, שטוח יותר, נראה כי המודל הישראלי אמריקאי עשוי להיות רלוונטי גם למעצמות גלובליות אחרות. סין היא מועמדת משמעותית לפתח מודל כגון זה, עם השקעות שביצעה לאחרונה בקרנות הון סיכון בישראל, עם מגמת רכישת חברות ישראליות דוגמת מכתשים אגן וחברת הלייזרים "אלמה", ועם ההבנה שכאן חשוב למקם מרכזי פיתוח. כבר כיום פועלים מתחת לראדר שני מרכזי מחקר ופיתוח של חברות סיניות, המעדיפות בשלב זה לא לחשוף את נוכחותן.

 

נדמה שבעשור הקרוב נראה נוכחות גדלה והולכת מארצות המזרח הרחוק ואסיה בכלל, ומסין בפרט. פעילות כזאת דורשת עדיין תשומת לב ממשלתית משני הצדדים, ליווי וטיפוח התהליכים ברמות הדיפלומטיות השונות. אך יותר ויותר אנשי עסקים וחברות פרטיות יוליכו את הטון. זה הזמן להפנות תשומת לב נוספות לכיוון מזרח.

 

הכותב הוא שותף מנהל ומייסד קרן פיטנגו. לקריאת הבלוג של חמי פרס: www.chemiperes.com

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x