תוך שנתיים: זינוק של 33% בפתיחת תיקים לפושטי רגל

במחצית הראשונה של שנת 2013 נרשמה עלייה דרמטית במספר תיקי פשיטות הרגל ופירוקי החברות שהוגשו לבתי המשפט. לפי נתונים שמסרה הנהלת בתי המשפט ל"כלכליסט" עולה כי שיעור העלייה עומד על 13% בהשוואה למחצית הראשונה של 2012 וזינוק של 33% בתוך שנתיים.

לפי הנתונים, במחצית הראשונה של 2013 נפתחו 6,873 תיקים, לעומת 6,083 במחצית הראשונה של 2012, ו־5,152 תיקים במחצית הראשונה של 2011. הזינוק במחצית הראשונה של 2013 במספר תיקי חדלות הפירעון הוא המשך ישיר לנתונים שנרשמו בשנתיים האחרונות.

מחוז חיפה הוא המוביל במספר האנשים והחברות שנקלעו לקשיים כלכליים: רבע מכלל הבקשות הוגשו במחוז חיפה, ואחריו מחוז מרכז הכולל 17% מהיקף התיקים, ושיעור דומה במחוז תל אביב.

כונס הנכסים הרשמי דוד האן. הנחיות חדשות צילום: מיקי אלון

ב־2011 הוגשו בכל הארץ 9,840 תיקים כאלו, לעומת 2012 שבה הוגשו 11,231 תיקים - עלייה של 14% ב־2012. כשמשווים את כלל התיקים שנפתחו בבתי המשפט, היקף הפעילות של המחוזות תל אביב והמרכז עומד בדרך כלל על כ־60%. בתיקי חדלות פירעון, לעומת זאת, רק כ־34% מהתיקים נפתחו בשני מחוזות אלה. 1,197 תיקים של פשיטת רגל נפתחו במרכז ו־1,174 במחוז תל אביב.

בשנים האחרונות גבר מאוד הפיקוח שמוטל על חייבים "כבדים", כלומר אנשי עסקים שנקלעו לחובות עתק. את התקדים יצרה השופטת ורדה אלשיך, כשהורתה להשליך למאסר את מייסד אמבלייז, אלי רייפמן, בנימוק שלא מילא אחר הוראות המנהל המיוחד שמונה לו.

החייב אייל שני והשופטת ורדה אלשיך. עושים את הכל כדי להימנע מפקודת מאסר צילומים: אוראל כהן אביגיל עוזי

סנקציית המאסר לא נגזרה מפקודת פשיטת הרגל אלא מכוח פקודת ביזיון בית המשפט. איום במאסר הופעל גם נגד אשת העסקים רחל סופר, שזכתה לביקור בית מהשופטת אלשיך, לאחר שלא התייצבה לדיון בנימוק שהיא חולה ונגד השף אייל שני, שמיהר להשיג מקרובים ומחברים את הסכומים שנדרשו ממנו כדי לא להיכנס לכלא. בעקבות המקרים הללו החלו במספר מקרים בעלי תפקיד לבקש להשליך לתא המאסר גם חייבים בהיקף כספי קטן יותר, שנטען נגדם שיש להם אמצעים לשלם יותר מכפי שהם משלמים והם לא עושים זאת.

אתמול פרסם כונס הנכסים הרשמי ד"ר דוד האן הנחיות לעובדיו ולמנהלים מיוחדים מטעמו לשם "יישום התייעלות", כך שמשך התנהלות תיקי פשיטות רגל יהיה עד חמש שנים. בהנחיות הכנ"ר נאמר שמסקנתו היא שההליך כפי שמתנהל כיום הוא ארוך ומרובה התדיינויות משפטיות טכניות בעיקרן, ופעולות מהותיות כמו בדיקת תביעות חוב נדחות ומתבצעות רק בחלוף זמן רב, מה שכופה על הנושים תקופות המתנה ממושכות מאוד.

הבעיה היא שפעמים רבות מי שמעכב את התקדמות התיקים הוא הכנ"ר עצמו, שכן נציגיו מתמהמהים בהגשת עמדותיהם לבית המשפט ולא תמיד עומדים בזמנים שקוצבים להם השופטים לצורך מתן תגובתם. בכמה מקרים בעבר מתחו השופטים ביקורת על העיכוב במתן התגובות של נציגי הכנ"ר.

נציגי הכנ"ר, מצדם, נימקו את הסחבת בעומס עבודה רב וחוסר בכוח אדם. יש לציין כי בניגוד לצדדים להליך, שלרוב מבקשים מבית המשפט לקבל ארכה להגשת תגובתם, נציגי הכנ"ר לרוב לא מבקשים ארכה כזו.

לפי מתווה הכנ"ר, הליך פשיטת הרגל יחולק לשני שלבים: הראשון יארך 18 חודשים ממתן צו הכינוס, ובמהלכו החייב ישלם תשלומים חודשיים. בעל התפקיד יידרש בפרק זמן זה ללמוד כלכלית את החייב, להתחקות אחר רכושו ובעיקר להכריע בתביעות החוב. בשלב השני, שיימשך 3.5 שנים נוספות, יתמקד ההליך ב"ביצוע תוכנית הפירעון" של החייב.