"כל פקיד עובד על הפוליטיקאי שלו ובינתיים אין תשתית לגז"

"זו שערורייה. תכנון משק האנרגיה והגז אצלנו דומה להקמת כביש 6 לפני כעשור - המדינה הקימה כביש ראשי אבל שכחה להקים כבישים שמובילים אליו. בסוף זו תהיה בכייה לדורות, כי אין פריסה של תשתיות הולכה של גז בישראל ומפעלים קטנים נחנקים", אמר היום יו"ר מכון האנרגיה והסביבה יוסי רוזן ל"כלכליסט".

עד יום ראשון הקרוב ממשלת ישראל היתה אמורה להציג תוכנית לאומית לחיבור מאגרי הגז שנתגלו בים התיכון לחופי ישראל, כך לפי לוח זמנים שנקבע בהחלטת ממשלה מיוני 2012. מדובר בקביעת שתי נקודות קליטה חדשות לגז הטבעי, שיתווספו על נקודת הקליטה הבודדת שקיימת כיום באשדוד. אולם למרות הכוונות וההחלטות, בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" שהתוכניות נתקעו במשרדי הממשלה השונים, כך שמפעלי התעשייה ומיזמי הגז בתחבורה ייאלצו לחכות עד 2014 בטרם יוכלו לדעת אם הממשלה תביא את הגז לישראל או שהיא בוחרת להשאיר אותו בלב הים.

מבחינת רוזן, התנהלות הממשלה היא רק סימפטום לחולי שמלווה את משק האנרגיה בשנים האחרונות, שכולל בעיקר חוסר תכנון ומשחקי פוליטיקה בין המשרדים.

אז מי מפריע לגז להגיע?

"פקידי הממשלה. היינו בפגישה בשנה שעברה אצל ראש הממשלה, ואתה רואה בעיניים איך כל פקיד עובד על הפוליטיקאי שלו. כל רגולטור אוכל את השני וכל משרד מכרסם בסמכויות של המשרד השכן, והראינו את זה גם לנתניהו. אז מה שיצא הוא שכולם חיכו לגז, ידעו שהוא מגיע, אבל שכחו שהגז דורש תשתיות", הוא אומר.

יוסי רוזן. הדיון ביצוא פוגע בכלכלה צילום: עמית שעל

התשתיות הללו גם אמורות לתמוך ביצוא הגז, אם יהיה כזה.

"כל סוגיית היצוא והדיון בה פוגעים בכלכלה. אני לא מתערב בהחלטת בג"ץ, אבל אנחנו מפסידים זמן. אל תשכח שאם מאגר לווייתן לא יחובר לחוף ממילא לא יהיה יצוא. בסופו של יום אם לא ייתנו לייצא, הגז הזה יישאר באדמה או שמישהו יקנה אותו ויעביר את הצנרת לקפריסין. תראה איך הם מפתחים את התעשייה אצלם ותראה מה קורה אצלנו. אבל אני לא רואה מקום להרחבת התעשייה בגז עם מתקנים מקומיים שיוצבו על אדמת ישראל, כי הירוקים לא ייתנו להקים אותם".

הדלקים מתייקרים והציבור מוציא יותר על אנרגיה

רוזן צפוי לחשוף היום, במסגרת מושב האנרגיה של ועידת תחזיות 2013 של "כלכליסט", את "מדד האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה". מדד זה, שיפורסם מדי חודש, יציג את שיעור השינוי החודשי בהוצאות האנרגיה של המשק בכל המגזרים, לרבות משקי הבית (מחירי הדלקים לכלי רכב פרטיים ותעריפי החשמל), מגזר התעשייה ועלות הדלקים לתחבורה.

מהי מטרת המדד?

"חשוב ליצור מדד חודשי שישקף את השינויים בהוצאות של המשק הישראלי על אנרגיה. המדד צפוי להגביר את המודעות אצל הצרכנים, היצרנים, הרגולטורים וקובעי המדיניות בנוגע לגורמים שהביאו לשינויים בהוצאות האנרגיה", מסביר רוזן. כיצד חושב המדד? במכון האנרגיה והסביבה השתמשו בנתונים הרשמיים של משרדי הממשלה וגופי הרגולציה, ונעזרו בכלכלנים לגיבוש של המדד ההשוואתי.

המדד הראשון של מכון האנרגיה והסביבה לחודש אוגוסט מעלה שמתחילת השנה עלה סל הוצאות האנרגיה של הציבור בישראל בשיעור של 3.17%. עלייה זו משקללת את התייקרות תעריפי החשמל ממאי האחרון (6.3% למשקי הבית, נוסף לעדכון מדד של 1% בתחילת יוני). המדד מציג גם את השינויים במחירי הבנזין מתחילת השנה (+2.3%), ואת העלייה במחירי הסולר והדלקים לתעופה שמשפיעים על מחירי כרטיסי הטיסה (+2%). לטענת רוזן, "העלייה במחירי הדלקים החודש נובעת מהתייקרות הנפט בעולם, ואלמלא ירידה של 1.13% בשער הדולר, הרי שעליית מחירי הדלקים היתה אף גבוהה יותר".

השורה התחתונה של נתוני החודש הראשון לפרסום מדד האנרגיה לא פחות מעניינת: שיעור הכנסות המדינה ממסים על דלקים מהווה כ־52% ממחיר הדלק לצרכן, זאת לעומת כ־50.5% בתחילת 2013.

"הפרטת חברת החשמל רק תיצור בעיות"

סל הדלקים של ישראל משפיע בעיקר על חברת החשמל. האם היא תצלח את הרפורמה שמתכננים לה?

"כולם מדברים בכותרות בומבסטיות על רפורמה, אבל צריך לא לשפוך את התינוק עם המים. יש נטייה בישראל להפריט ולאבד את היתרונות של הגוף שהופרט. קח למשל את הפרטת משק המים והקמת התאגידים - זה רק יצר בעיות וייקר את המים לאזרח. אם יעשו משהו דומה בחברת החשמל ויפריטו את פעילויות החברה גם לייצור, גם לחלוקה וגם לאספקה, יהיו שכונות בלי חשמל ולא הייתי משחק בזה. אני לא רוצה להיות לא פופולרי, אבל לאור הגודל של מדינת ישראל, להקים עוד חברה שתקים תשתיות לחלוקת חשמל זה לא ריאלי", הוא מסכם.