סיפורו של הפתק בכיס של עיני

עמוק בכיס של יו"ר ההסתדרות נמצא פתק ועליו מספר. עיני הניח את הפתק בכיסו, מטאפורית כמובן, אי שם בשבוע שעבר, כאשר החליט לצאת למהלך נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עיני לא יוצא לשום מאבק בלי לרשום את המספר או הסעיף שמגדיר את ההישג שהוא חותר אליו בתום משא ומתן. צריך לומר בכנות שלרוב הוא גם מגיע אליו.

עיתונאי טוב ממני היה מצליח לגלות את המספר הזה או לפחות לדעת מה באמת קורה שם מאחורי הקלעים בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני לבין שר האוצר יאיר לפיד, ראש הממשלה בנימין נתניהו או מי מהבכירים שהתנהלותם בימים האחרונים היא רק מעטפת לרחש ולבחש בחדרי המשרדים ובין קווי הטלפון.

איש אינו יודע גם מה באמת הבטיח עיני לנתניהו בתמורה לפגישה שביטלה את מסיבת העיתונאים אתמול ומה הבטיח נתניהו בפגישה עצמה. לכן כל שנותר הוא לתאר את המעטפת. מזל שדווקא ממנה אפשר ללמוד לא מעט על מה שהיה

אמור להתרחש.

עופר עיני. "ההודעה לתקשורת על קיומה של מסיבת העיתונאים הגיעה בהבטחה מרומזת לדרמה. בסוף היא כנראה לא כללה שום פצצה ובוטלה לאחר שנתניהו כבר אכל את התרגיל"צילום: עמית שעל

תחזיקו אותי

ההודעה לתקשורת על קיומה של מסיבת העיתונאים הגיעה לטלפונים הניידים ביום חמישי בהבטחה מרומזת לדרמה. השעה, 19:45, רגע לפני מהדורות החדשות, עשתה רושם שיו"ר ההסתדרות מתכוון להטיל פצצה.

מיד החלו הטלפונים, אך עיני וסביבתו שמרו על שקט כדי לא להרוס את ההפתעה, מה שרק הגדיל את המתח והספקולציות.

העיקרית בהן היתה שלא ייתכן שעיני יסתפק בהצהרה על איום בשביתה, כי בכל זאת השעה והמעמד מחייבים משהו גדול יותר, ויש אפשרות להודעה דרמטית, כזו שתגרום לו לפרוץ אל לב מהדורת החדשות בדיוק אחרי הדיווח ממצרים.

בבוקר כבר הודיעו אנשי ההסתדרות כי מסיבת העיתונאים הוקדמה ל־19:15. הם אמרו שמדובר בסיבות טכניות, אך ברור ששום סיבה טכנית לא היתה עומדת בדרך לפריצה למהדורה אם מי מעורכיה היה חושב שהנושא ראוי.

שעות ספורות לאחר מכן בוטלה מסיבת העיתונאים. נראה שפצצה לא היתה שם מלכתחילה; לכל היותר תרגיל "תחזיקו אותי" שנתניהו אכל בתיאבון.

האחריות כתירוץ

אצל עיני, בניגוד לקודמו עמיר פרץ, השביתה לא קודמת לדיבורים, השביתה היא אמצעי שמפעילים כחלק ממערכת שלמה של טקטיקות ושיקולים מורכבים שנועדו להבטיח את ההישג שרשום על פיסת הנייר התחובה בכיס.

באותה מידה נצטרך להבין את הדיבורים שנשמע מעיני על "אחריות" שמחייבת אותו למשא ומתן ולא לשביתות.

זה נכון, אבל רק חצי נכון. עיני הוא באמת אדם אחראי, אולם מעל לכל דבר אחר הוא פרגמטיסט, לא אידיאולוג. הוא איש של משאים ומתנים, של הפרטים הקטנים, ולכן כאשר הוא מדבר על אחריות, הוא בעצם מספק תירוץ שיישמע טוב ציבורית לרצון שלו להגיע לרגע שבו יושבים סביב השולחן וסוגרים.

משם הוא ייצא עם הפתק שלוף בין אצבעותיו, יסתכל עליו ויחייך.