הממשלה מנסה להתייעל: תקנות התקציב יצומצמו מ-7,000 ל-1,500

לעומת זאת, המלצה מוגדרת יותר שאושרה היא ההמלצה להקטין את תקנות תקציב המדינה. בתקציב המדינה מפורטות למעלה מ-7,700 תקנות תקציב, כאשר כל העברה בין תקנות מחייבת אישור משרד האוצר.

לצורך השוואה, בהולנד קיימות 500 תקנות כאלה. מצב זה מייצר תלות גבוהה של המשרדים במשרד האוצר, המבקשים להסיט תקציב בין תקנות ולשנות סדרי עדיפויות בהקצאת התקציב.

עתה משרד האוצר יפחית במתווה יורד את התקנות בתקציב מ-7,000 ל-1,500 תקנות, בתהליך מדורג שכבר החל בתקציב הנוכחי ויסתיים בתקציב 2017. בישיבה היום החליטה הממשלה כי נושא זה יובא לבחינת הממשלה בעוד כשנה על מנת לבחון את התקדמות התהליך.

העברת עודפים - ודאות בניהול תקציב

במצב זה - שבו למשרד קיימת התחייבות על פעילות משנה קודמת, בעוד שתקציב השנה הקודמת שיועד לפעילות זו, הוחזר לקופת המדינה - התוצאה היא שתקציב השנה הנוכחית משוריין באופן אוטומטי להתחייבויות קודמות. המשמעות המיידית של שריון זה הינה שהמשרד אינו רשאי לנצל את התקציב השנתי השוטף שלו לטובת פעילויות חדשות. שר האוצר מוסמך להעביר את העודפים המחויבים לפי שיקול דעתו, במועדים שימצא לנכון, כאשר רק לאחר העברת העודפים משוחרר התקציב השנתי לפעילות חדשה. מצב זה, שבו לא ברור מתי וכמה מן העודף המחויב יגיע למשרד, מקשה על המשרדים לתכנן את פעילותם לשנת העבודה השוטפת.

בשל כך, הוועדה, המליצה לעגן את תהליך העברת העודפים בתאריכים ובסכומים קבועים. 80% מן הסכום יועבר למשרדים תוך 45 יום, ו-20% הנותרים יועברו לאחר 30 יום נוספים (לאחר סגירה סופית של דו"ח החשב הכללי השנתי). קיצור משך הזמן והוודאות בגובה הסכום ובמועדי ההגעה תהווה הסרה של חסם בירוקרטי משמעותי בניהול התקציב המשרדי ועתיד לשפר באופן משמעותי את אחוז הניצול התקציבי ואת יכולות התכנון המשרדיות.

שר האוצר לפיד (משמאל) ויו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקיצילום: אוהד צויגנברג

כיום תקציב כל משרד ממשלתי בנוי על תקציב בסיס שהוא התקציב המאושר בחוק התקציב ומהווה, כשמו, את בסיס התקציב של המשרד בתחילת השנה. במקביל יש את "תקציב על שינוייו" - המשקף את השינויים בתקציב לאורך השנה - תוספות תקציביות מחד וקיצוצים רוחביים מאידך. בחלק מן המקרים, שינויים אלה קבועים וחוזרים על עצמם מדי שנה. פעמים רבות המשרדים מתכננים את התקציב השנתי לפי הערכת תקציבים תוספתיים שהוא יקבל לאורך השנה. מצב זה מקשה על התכנון התקציבי ומייצר תלות גבוהה במשרד האוצר, המאשר את התקציב התוספתי. כפיתרון הציעו חברי הוועדה כי כל משרד ממשלתי יציע טיוטה לתקציבו וכי במסגרת דיוני התקציב יתבצע מיפוי של כלל התקציבים התוספתיים, בדגש על תוספות קבועות המתמשכות משנה לשנה, ותוספות אלה יוכללו בבסיס התקציב המשרדי. בתמורה להגדלת הבסיס, ועל מנת למנוע חריגה ממסגרות פיסקאלית, יתחייב המשרד להימנע מדרישה לתוספות תקציביות לאורך השנה.

מייעלים את הרכש

בוועדה, בראשה עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, השתתפו מנכ"לי משרדי הממשלה, מזכיר הממשלה לשעבר צביקה האוזר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, הממונה על התקציבים לשעבר, גל הרשקוביץ, החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ונציגי היועץ המשפטי ונציגי הציבור.

אושרה הרפורמה בשירות המדינה

בנוסף אושר היום דו"ח הוועדה לרפורמה בשירות המדינה שהוקמה לפני שנה וחצי. שירות המדינה הכולל 67 אלף עובדים סובל מבעיות כגון אי הלימה בין הערכות העובד לתגמול הכספי שהוא מקבל, בירוקרטיה רבה בקליטת העובדים שאורכת תשעה חודשים וקיבעון בדרג הניהולי שכן 36% מהמנהלי מכהנים באותו התפקיד 12 שנים בממוצע.

הדו"ח מציע כי יותר לא תהיה קבלת קביעות אוטומטית אחרי שנתיים, אלא לאחר חמש שנים בתפקיד ורק מי שהוכיח את עצמו ונמצא בהערכות עובדים מעל למחצית מעובדי המשרד - יתקבל לקביעות. כמו כן קידום ותגמול כספי יהיו תלויים בהערכה חיובית ממוחשבת. כמו כן ממליצה הוועדה לקצר את משך קליטת העובד מ-147 ימים ל-70 בלבד. זאת על ידי מכרז חיצוני במקום פנימי בתוך המשרדים שיפורסם באתרי האינטרנט. הפרסום יכלול גם את טווח השכר הצפוי למשרה וההטבות כגון הוצאות רכב, טלפון וימי חופשה.

תפקידים ניהוליים יוגבלו לשמונה שנים. משך כהונה מינימלי יהיה 4 שנים, על מנת להעניק לבכירים ודאות תעסוקתית ומאידך להביא למצב שבו מתקיים רענון שורות בסגל הבכיר.