נתניהו מנסח תנאים חדשים לעיני: רפורמות לפני דיבורים
הרפורמה בשירות המדינה ששרי הממשלה צפויים לאשר היום תחייב משא ומתן אינטנסיבי עם ההסתדרות. בפעם הרביעית מאז הקמתה מציגה הממשלה הנוכחית רפורמה בלי שהתייעצה עם יו"ר ההסתדרות. השאלה אם זה יוביל להידברות או לפיצוץ
היום תובא לאישור הממשלה הצעה לשינוי דרמטי ביחסי העבודה בשירות המדינה, הכוללת את הגבלת הקביעות, את שינוי מודל התמרוץ הכספי של העובדים ואת הגבלת משך הקדנציות של מנהלים בכירים. את ההצעה ניסח צוות - בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ונציב שירות המדינה משה דיין - הקרוי הוועדה לרפורמה לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה. לא רק שם הוועדה ארוך, אלא גם הדו"ח שהגישה בשבוע שעבר למזכירות הממשלה, שמתפרס על פני 250 עמודים. למרות ריבוי המילים הדו"ח ניתן לסיכום בכמה שורות, ובמרכזו עומדת השאיפה להעביר כוח וסמכויות מוועדי העובדים למנהלים. ככל הנראה, הממשלה צפויה לאשר את הצעת הרפורמה.
עיקרי הרפורמה: פחות קביעות, יותר גמישות
הצוות בראשות לוקר ודיין ממליץ במקביל להפחית את כוחם של הבכירים באמצעות הגבלת משך הקדנציות. כתחליף מאפשרת ההצעה מסלולי קידום לרוחב ולאורך משרדי הממשלה, לא רק במשרד שכיהן בו הבכיר. חלקים רבים וחשובים נוספים בהצעה כוללים שינוי באופן קביעת המכרזים לאיוש משרות, הכשרות מקצועיות למנהלים ופתיחת מסלולי מצטיינים. חלקים אלה צפויים להיות קשים פחות ליישום.
הוועדה המליצה גם על הארכת הזמן הנדרש לקבלת קביעות במגזר הציבורי לחמש שנים, לעומת שנתיים־שלוש כיום, ועל התניית הקביעות במבחני הערכה תקופתיים. את הנושא הזה כבר יהיה קשה הרבה יותר ליישם. כך גם באשר להצעה לשנות את התגמול הכספי לעובדים: הוועדה מציעה שהבונוסים במגזר הציבורי יחולקו באופן אישי ולא בשיטת הבונוסים הקולקטיבית, שנהוגה כיום. מטרת מהלך זה היא לשנות את המצב הנוכחי, שבו כמעט כל עובד בשירות המדינה מקבל שכר עידוד בלי קשר לביצועיו. בשני המקרים נדרשת הסכמה של ההסתדרות, והיא לא תמהר לתת אותה ללא תמורה הולמת.
המכשולים שבדרך השאלות הגדולות נותרו בחוץ
שיחות עם גורמים מקצועיים, כמו הממונה על השכר במשרד האוצר לשעבר אילן לוין, מעלות ביקורות חיוביות על עבודת הצוות בשנה וחצי האחרונות. אפילו בהסתדרות יש מי שיגיד, בחצי פה ולא לייחוס, כי נראה שנעשתה פה עבודה רצינית.
החיסרון העיקרי של הדו"ח הוא המגבלות האובייקטיביות שלו. המגבלה העיקרית בו נובעת מהעובדה ששירות המדינה מגוון עד כדי שקשה מאוד למצוא עקרונות משותפים ל־67 אלף המועסקים בו - מהרופאה בתל השומר עד לפקיד במשרד הפנים. מגבלה זו מאלצת את נציבות שירות המדינה לפרוס את יישום ההמלצות על פני כמה שנים, תחילה כתוכנית ניסיונית בארבעה משרדי ממשלה שייקבעו בהמשך ולאחר מכן באמצעות הקמת צוותים שיגבשו מסקנות רלבנטיות לכל משרד ומשרד, כך שלדוגמה יהיה מודל בונוסים ייעודי לאנשי מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה ולפקחים של המשרד להגנת הסביבה.
אלא שריבוי ועדות וצוותים עשוי להתברר כבעייתי בהתחשב בעובדה ששירות המדינה הנוכחי אטי ומסורבל וכל שינוי בו נמשך זמן רב ולעתים קרובות מגיע אל בתי הדין לעבודה. לכן השרים אולי יאשרו את הדו"ח היום, אבל לא מן הנמנע שיישום מלא שלו יארך כמה שנים.
המגבלה השנייה היא המגבלה של האפשר, זו הקובעת את מה שמלכתחילה ניתן להוציא לפועל בתוך פרק זמן סביר. המגבלה הזאת הוציאה מישיבות הוועדה את השאלות הגדולות באמת של שירות המדינה, למשל אילו תפקידים הם תפקידי ליבה של שירות המדינה ואם את כל השאר ניתן להפריט.
ועדת טרכטנברג, שהצוות של לוקר־דיין שואב ממנה את כוחו, המליצה לממשלה לדון בשאלות הללו, אך הדבר טרם נעשה. הדו"ח גם לא דן לעומק בשאלה איך מנהלים את כוח האדם בשירות המדינה לאורך זמן, כולל הכשרות תקופתיות לכל הדרגים, גם הפקידים, כדי שאלה לא יישחקו בגיל 55 ויספרו בייאוש את הימים עד הפנסיה, אלא קובע הקמה של צוותים עתידיים לנושא.
הסיכוי והסיכון אפשרות להידברות אמיתית
היתרון הגדול של הדו"ח - ועל כך מסכימים גם אנשים כמו יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי - הוא שהוא יאלץ את המדינה וההסתדרות לשבת ולדבר. הסיבה לכך היא ששני הצדדים מבינים שבמצב הנוכחי אי אפשר להמשיך. מצד אחד שירות המדינה לא נותן שירות טוב מספיק לציבור, שכועס על הפוליטיקאים. מצד אחר ההסתדרות רואה את כוח ועדי העובדים נשחק עקב מיקור החוץ של יותר ויותר שירותים, הגדלת חלקם של החוזים האישיים והצורך של הפוליטיקאים להגיב לרחשי הציבור.
משא ומתן בין המדינה להסתדרות יכול להניב תוצאות. בעבר כבר הצליחו ההסתדרות והמדינה לחתום על הסכמים על יישום רפורמות במינהל מקרקעי ישראל וברשות השידור. בשני המקרים הללו, אף שהרפורמה טרם יצאה לפועל מסיבות שונות, נתנה ההסתדרות למנהלים גמישות בקביעת שכר העובדים בהסכמים קיבוציים ובניוד עובדים בין מחלקות. גם מרכיב הבונוסים הפך למשמעותי יותר ולתלוי תפקוד. בתמורה שמרה ההסתדרות על קיומו של ועד עובדים חזק יחסית באמצעות שמירה על מכסה של עובדים שנותרו במסגרת חוזה קיבוצי.
נושא החוזים האישיים מדאיג את ההסתדרות בכל שירות המדינה, ויו"ר ההסתדרות עופר עיני אף הכריז בתחילת השנה על סכסוך עבודה במגזר הציבורי בגלל ריבוי המועסקים בחוזה אישי. אם הוא יסכים ללכת לכיוון יישום המלצות הוועדה, המדינה עשויה לבוא לקראתו ולהעביר אלפי כלכלנים, רואי חשבון, מהנדסים ועורכי דין מחוזה אישי לחוזה קיבוצי, שמבטיח קביעות. מבחינה תקציבית, ההשפעה של מהלך כזה צפויה להיות שולית בהשווואה לסעיפים אחרים. מנגד, להפעלת הרפורמה תידרש המדינה לשמש דוגמה וליישם את המלצות הדו"ח על הגבלת הקדנציה לשמונה שנים. הסיבה לכך היא שבכירי שירות המדינה מועסקים בחוזה אישי, והמהלך לא מחייב את הסכמת ההסתדרות.
הזווית הפוליטית האם חוקי המשחק השתנו?
לצד האפשרות האוטופית לאידיליה בין ההסתדרות למדינה ישנה כוכבית. זו הפעם הרביעית מאז כינונה של הממשלה החדשה שבלשכת ראש הממשלה מנסים להעביר לעיני את המסר כי מה שהיה לא יהיה. אם בעבר רפורמה כלשהי היתה מתחילה במשא ומתן בין הצדדים, היום זה שלב הסיום שלה. כך עשתה הממשלה לעיני כאשר אישרה את רפורמת השמים הפתוחים ללא הסכמה עם ההסתדרות על הנוסח, וכך עשתה באישור הוצאת מכרזים להקמת נמל פרטי, שלווה בהצעה להגבלת זכות השביתה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו - מגובה בהסכמה שבשתיקה מצד שר האוצר יאיר לפיד, שמנסה לשמור על יחסים טובים עם עיני, ובעידוד שר הכלכלה נפתלי בנט - מנסה להגדיר כללי משחק חדשים. במסגרת כללים אלה רוצה נתניהו להבהיר שהממשלה קובעת את הכיוון ועיני יכול להתווכח על הניואנסים לכל היותר.
מנגד, נראה שיו"ר ההסתדרות קיבל החלטה אסטרטגית לא לתת לממשלה החדשה לגרור אותו לאיומים ולסכסוכי עבודה. השאלה היא עוד כמה זמן הוא ישמור על הקו הסבלני הזה כאשר הממשלה מגבשת רפורמות במגזר הציבורי בלי לערב אותו מהשלבים הראשונים שלהן.
