הקרב על התקציב: ההחמצה שאתם עוד תשלמו את מחירה
לפיד היה יכול להשתמש בחוק ההסדרים כדי לקדם מהלכים בעלי קונצנזוס רחב, למשל רפורמה בנמלים ובחברת החשמל; הפוליטיקה החדשה התבטאה אמש בדבר אחד: עדכון השינויים בתקציב נערך לראשונה בטאבלטים
חכו שנה, חכו שנתיים, ו"חכו שנה וחצי" בגרסה האחרונה מהבוקר. שר האוצר, יאיר לפיד, פנה לציבור בימים האחרונים כמה פעמים, ובכל אחת מהן הציג מסגרת זמן אחרת בה נידרש להתאפק כדי להפסיק ולסבול מעונשי התקציב לשנים 2014-2013.
אלא שכל מי שהיה צפוי לסבול ממנו ומחזיק בעוצמה פוליטית - לא ייאלץ להתאפק בכלל. בעלי המלונות הפעילו מכבש לחצים ממוקדים והצליחו לבטל את המע"מ על שירותי תיירות, צה"ל החריג את הניסיון המוצדק למתן את הפנסיות של פורשי כוחות הביטחון, ועובדי ההסתדרות התחמקו מרוב הגזירות.
בשעות הקרובות יזלגו המספרים הסופיים וניראה שרוב השרים - מלבד עמיר פרץ - נקנו בדרך דומה. במילים אחרות הם רשמו הישגים בבזאר הטורקי שהתנהל במסדרונות משרד רה"מ וביטלו פה ושם קיצוצים שנגעו לחצר האחורית שלהם. גם הם לא יצטרכו לתרגל את יכולת האיפוק שלהם.
אלא שלכל החרגה יש מחיר. ומי ישלם אותו? הציבור הרחב והאמורפי, שייאלץ לחכות שנה או שנתיים, או שנה וחצי. מה עוד שההמתנה תהיה קשה כפליים מהמתוכנן לאור הקיצוץ הרוחבי בכלל המשרדים (למעט הרווחה), שהוגנב לתקציב במהלך הלילה - שוב, כדי לוותר לציבורים המחוברים.
החלטה תמוהה של לפיד
התקציב כן מכיל כמה צעדים מעוררי השראה דוגמת קיצוץ בשכר נבחרי הציבור וכפיית לימודי ליב"ה. אך ברמת המאקרו הוא נעדר חזון ושינוי בסדר עדיפויות שיבטא כלכלית את תוצאת הבחירות. מעצבנת מכך ההחלטה התמוהה של לפיד שלא להשתמש ב"חוק ההסדרים" כדי לקדם את המהלכים להם יש קונצנזוס רחב - דוגמת הרפורמה בנמלים ובחברת החשמל. לפיד ואחיו שר הכלכלה נפתלי בנט טוענים שצעדים אלו יובאו בהמשך הדרך. כאן בדיוק נחשפת טירונויותם במלוא ערוותה: יש סיבה שהרפורמות המבניות הגדולות תקועות בצנרת כבר עשרות שנים. הצדדים שייפגעו מהם פיתחו עוצמות בלתי רגילות והם יכולים להתנגד ביעילות לכל ממשלה שתעז לבצע אותן.
השרים החדשים כשלו מלהבין שהם בנקודת זמן אידיאלית וחד פעמית - ממשלה פופולארית בתחילת דרכה, ח"כים שלא מעוניינים בהקדמת הבחירות, והשוט לאישור התקציב שהייתה מקצרת את לוח הזמנים לדיון ברפורמות - כל אלו יכלו לשמש כפלטפורמה היסטורית לחולל את השינויים הכה דרושים. אפילו מחקר שנערך במועצה הלאומית לכלכלה בשנה שעברה מצא שכדי לקדם רפורמות כבדות משקל, על הממשלה להתניע אותן במאה ימיה הראשונים.
אלא שלפיד העדיף להמתין עם המלחמות הללו - בדיוק כפי שלא העז להילחם בתקציב הזה עם אף אחד מלבד עם בוחריו.
הפוליטיקה החדשה - בסופו של דבר - התבטאה אמש בדבר אחד: עדכון השינויים בתקציב נערך לראשונה באמצעות הטאבלטים.
