$
בארץ

העסקה המתגבשת עם עיני: קיצוץ בשכר במקום בקרנות ההשתלמות

שר האוצר חותר לגיבוש עסקת חבילה עם ההסתדרות לקיצוץ שכר העובדים בשירות הציבורי בתמורה לגניזת ההצעה לבטל את הפטור ממס בקרנות ההשתלמות. מהלכיו הצפויים של לפיד, הכוללים בין היתר את העלאת המע"מ, מס הכנסה ומס החברות וקיצוץ קצבאות הילדים, מעלים תהיות אם מצב המשק באמת מצדיק את הגזירות הכואבות הקרבות

אמנון אטד 06:5714.04.13

שר האוצר יאיר לפיד חותר לגיבוש עסקת חבילה חדשה עם ההסתדרות, שתהווה בסיס להצעת התקציב ולתוכנית הכלכלית הנלווית אליה, שיגיש לפיד בתחילת החודש הבא לאישור הממשלה. גישושים ראשונים לגיבוש העסקה נערכו בפגישה שקיימו לפיד ויו"ר ההסתדרות עופר עיני בשבוע שעבר. מסיבה זו נושא הפגיעה המתוכננת בעובדי השירות הציבורי לא עלה בפגישה הראשונה שקיימו בסוף השבוע לפיד וראש הממשלה בנימין נתניהו. 

במסגרת העסקה המתוכננת אמורה ההסתדרות להסכים להקפיא את תשלום תוספת השכר בשיעור של 1% שאמורים לקבל בחודש יולי כ־350 אלף עובדי המגזר הציבורי, וכ־70 אלף עובדי קבלן בתחומי השמירה והניקיון, ולדחות את תשלום דמי ההבראה הקרוב. בנוסף, ידרוש האוצר לא להסתפק בדחיית תשלום תוספת השכר שבדרך, אלא לקצץ גם ברמת השכר הנוכחית של עובדי השירות הציבורי.

 

תוכנית האוצר היא לקצץ 2%–3% מעלות השכר בשירות הציבורי, והתוצאה הסופית תיקבע במשא ומתן שיתנהל בקרוב עם ההסתדרות. לטענת האוצר, הצידוק לדרישת הקיצוץ בשכר הוא שבניגוד למגזר העסקי, שבו נרשמו בשנים האחרונות שחיקת שכר ופיטורי עובדים, בשירות הציבורי נרשמה מגמה הפוכה, והעובדים בו צפויים אף לקבל בשנתיים הקרובות תוספות שכר בהיקף של כ־15 מיליארד שקל. בתמורה להסכמת ההסתדרות לפגיעה בשכר העובדים, יסכים האוצר לגנוז את ההצעה לבטל את הפטור ממס הכנסה בקרנות ההשתלמות, בעלות שנתית של כ־2.4 מיליארד שקל, או להנמיך את תקרת השכר המזכה את העובדים בקבלת הפטור. בראיון לאולפן שישי בערוץ 2 הצהיר עיני: "אני אומר באופן חד־משמעי: לא אתן שיפגעו בקרנות ההשתלמות, שהן החיסכון היחיד שיש לציבור העובדים. מבחינתי זה קו אדום, אדום, אדום". עיני סירב להתייחס לשאלת המראיין על עניינים שעליהם דן עם שר האוצר יומיים קודם לכן, והסתפק בצמד המשפטים הבא: "אני אעשה הכל כדי שלא יפגעו בציבור העובדים. שר האוצר ואני סיכמנו שנעשה הכל כדי להגיע להבנות".

 

 

עסקת חבילה מסוג זה גובשה בין האוצר להסתדרות באמצע 2009, והיתה למעשה הבסיס לתוכנית הכלכלית ולתקציב הדו־שנתי של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ. עובדי המגזר הציבורי ויתרו אז בין היתר על מחצית מדמי ההבראה השנתיים המגיעים להם, והאוצר ביטל כמה גזירות מתוכננות בחוק ההסדרים, כמו הפרטת הדואר והקפאת קצבאות הביטוח הלאומי.

 

שומר את הקלפים קרוב לחזה ומדליף בעצמו לציבור

 

נתניהו ולפיד יקיימו היום פגישה נוספת לגיבוש הצעת התקציב. בינתיים הולכים הדיונים המקדימים לגיבוש התקציב וגולשים אל מחוזות האבסורד. בשבועות האחרונים קיים לפיד שורה ארוכה של דיונים עם אנשי המקצוע במשרדו, דיון אחד עם ראש הממשלה ודיון לילי נוסף עם יו"ר ההסתדרות. במהלך הדיונים הורה שר האוצר למשתתפי הדיונים במשרדו לא לדווח דבר על תוכנם. את מלאכת ההדלפות לתקשורת נטל לפיד על עצמו, ועד עכשיו הוא עשה זאת בצורה שלא ממש מוסיפה לו כבוד.

 

מה שדיווח שר האוצר בינתיים לציבור ממעמקי חדרי הישיבות הוא דיווח סלקטיבי במיוחד על התנגדותו להצעת הדרג המקצועי במשרדו להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות, ועל החלטתו לדחות את הצעת פקידי האוצר לבטל חצי נקודת זיכוי לנשים עובדות. בסוף השבוע הוסיף לפיד לרשימת הישגיו פריט מעורר השתאות נוסף: הצעה להטיל מס של 25% על מכוניות יוקרה, דירות פאר ומוצרי מותרות נוספים.

 

מעבר לעובדה שהצעה זו נכללה ברשימת ההצעות שהכינו אנשי האוצר לפני כניסתו של לפיד למשרד, מדובר בהצעה ישנה אף יותר, שהעלה שר האוצר היוצא יובל שטייניץ לפני ארבע שנים. ההצעה המקורית נגנזה אז לפני שעלתה כלל לדיון, בעיקר משום שמדובר במהלך שכרוך בפרוצדורה מורכבת, קשה לאכיפה וקל לעקיפה, כך שהאפשרות ליישם אותו בפועל מוטלת בספק. גם אם ההצעה האחרונה של לפיד היתה ניתנת לביצוע, היקף ההכנסות השנתיות ממנה היה מסתכם בכ־300 מיליון שקל בלבד. זאת בשעה שתוספת המסים הנדרשת בשנתיים הקרובות מסתכמת ביותר מ־12 מיליארד שקל.

על מה אם כן דן שר האוצר עם אנשי משרדו בשבועות האחרונים? על אילו גזירות הוחלט כבר בינו לבין ראש הממשלה? ומה הוא עוד צפוי לסכם עם נתניהו בפגישה הנוספת שהם יקיימו היום? בשלב זה שומר שר האוצר את קלפי הגזירות קרוב לחזה, אבל פרטי המכות הכואבות שיוטלו עלינו בקרוב פחות או יותר כבר ידועים.

 

עופר עיני ויאיר לפיד עופר עיני ויאיר לפיד צילום: עמית שעל, מיקי נועם אלון

 

המע"מ, מס החברות ומס הכנסה יעלו ב־1%

 

את רשימת הגזירות שבדרך אפשר להתחיל באלה שנרגיש מיד בכיס. הבולטת בהן היא העלאת המע"מ ב־1%, ל־18%, מהלך שייקר שורה אינסופית של מוצרים ושירותים בשיעור ממוצע של עד 0.8%. הסיבות לכך שהממשלה תתבקש לאשר דווקא מהלך זה, שיפגע בעיקר במעמד הביניים ובעלי השכר הנמוך, הן מהירות הביצוע והעובדה שהוא אינו מחייב הליך חקיקה ארוך, והסכום הגדול - כ־5 מיליארד שקל בשנה - שהוא יזרים לקופת המדינה. מסיבה זו צפוי המע"מ לעלות כבר בתקופה הקרובה, ככל הנראה לאחר אישור הצעת התקציב בממשלה.

 

עם העלאת המע"מ יציע האוצר להעלות ב־1% גם את מדרגות מס הכנסה, החל מהמדרגה השנייה שחלה על שכר ברוטו חודשי של כ־8,900 שקל. בקיץ האחרון היה זה יו"ר ועדת הכספים היוצא ח"כ משה גפני שדאג לשכבות הביניים וגרם להסטת העלאת המס הקודמת למדרגת השכר השלישית של 14 אלף שקל. קשה להניח שיו"ר הוועדה החדש ניסן סלומינסקי ידאג למהלך דומה. מהלך זה, שצפוי להגדיל את הכנסות המדינה בקצת יותר ממיליארד שקל בשנה, יוכל להתבצע רק בתחילת השנה הבאה, כי החישוב של מס הכנסה נעשה על בסיס שנתי ולכן לא ניתן לשנות את שיעוריו באמצע השנה.

 

בנוסף, יציע האוצר להעלות גם את שיעור מס החברות ב־1% ל־26% כדי להזרים לקופה כ־600 מיליון שקל נוספים בשנה. גם מהלך זה יוכל להתבצע רק בתחילת השנה הבאה.

 

קצבאות הילדים יקוצצו מ־175 שקל ל־150 שקל

 

במסגרת הקיצוצים המתוכננים בתקציב השנה הנוכחית והשנה הבאה, בהיקף כולל של כ־20 מיליארד שקל, יציע האוצר לממשלה לקצץ כ־2–4 מיליארד שקל בהשקעות מתוכננות בתשתיות, ולעשות זאת בעיקר על ידי דחיית ביצוע פרויקטים שונים בתחום התחבורה היבשתית. בין היתר מדובר בדחיית סלילת המסילות המתוכננות לרכבת העמק בין חיפה לבית שאן ולרכבת בין עכו לכרמיאל.

 

אחד מסעיפי הקיצוץ העיקריים יהיה הפחתה של כ־3–4 מיליארד שקל בתשלומי קצבאות הילדים. קצבת הילדים תקוצץ מ־175 שקל ל־150 שקל ותינתן קצבה בסכום זהה לכל ילד, בלי להתחשב במספר הילדים במשפחה. בנוסף יציע האוצר להעניק קצבאות ילדים רק עד לשכר שעליו חל מס היסף, 67 אלף שקל בחודש. מהלך כזה מחייב הנהגת מבחן הכנסה, שאינו קיים כיום בארץ, ולכן יישומו בפועל מוטל בספק.

 

קיצוץ משמעותי נוסף, שקיבל כבר את תמיכתו השקטה של ראש הממשלה, יבוצע בתקציב הביטחון. מדובר בקיצוץ של כ־3–4 מיליארד שקל, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, דבר שאמור להחזיר את תקציב הביטחון לגודלו המקורי משנת 2012. כמה מיליארדי שקלים נוספים יציע האוצר לקצץ בשורה של סעיפים ממוקדים בכל משרדי הממשלה, וההצעה שצפויה לעורר את ההתנגדות הרבה ביותר תהיה לקצץ כמיליארד שקל בחינוך.

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

 

חזרה לתסריט הבלהות של שנת 2003

 

מי שקולו לא נשמע עד עכשיו בנושא התקציב הוא ראש הממשלה נתניהו, שדי נהנה מהמצב שנוצר לאחר שנודעו תוצאות הבחירות. ב־2003 הנהיג נתניהו כשר אוצר תוכנית כלכלית חריגה בחומרתה, שאותה כינה הח"כ דאז שמעון פרס בשם הלא מחמיא "קפיטליזם חזירי". עכשיו עומד שר האוצר החדש יאיר לפיד להציע בקרוב תוכנית כלכלית דומה מאוד לתוכנית של 2003. נתניהו, עד לפני כמה שבועות שר־העל לענייני כלכלה, למד את הלקח, ונכון לעכשיו הוא דואג ששמו לא ייכרך בגזירות הקשות שבדרך אפילו ברמז. הגרסה העכשווית לקפיטליזם החזירי תירשם כבר כולה על שמו של לפיד.

 

התוכנית הכלכלית שהפעיל שר האוצר נתניהו בתחילת הרבעון השני של 2003 כללה קיצוץ חד של כ־12 מיליארד שקל בתקציב, מהם יותר מ־4 מיליארד שקל שקוצצו בקצבאות ביטוח לאומי, וקיצוץ רוחבי של כ־3 מיליארד שקל בתקציבי משרדי הממשלה השונים; הפחתת שיעורי מס הכנסה והקטנה מקבילה בהוצאות הממשלה ביחס לתוצר; הלאמת קרנות הפנסיה של ההסתדרות; שליחת 2,000 עובדים מהמגזר הציבורי הביתה וקיצוץ 8% בשכרם של מאות אלפי עובדים אחרים, ועוד.

עכשיו צפוי לפיד להציע חזרה די דומה לתסריט הבלהות מ־2003: קיצוץ דו־שנתי גדול ב־50% מהקיצוץ של נתניהו, צמצום חד בקצבאות הילדים, פגיעה בשכרם של עובדי השירות הציבורי, צמצום השירותים שהממשלה מעניקה לאזרחי המדינה ובכלל זה פגיעה קשה בחינוך, והעלאת המע"מ ב־1%, שתפגע בעיקר בבעלי ההכנסות הנמוכות ומעמד הביניים.

 

הנתונים הסלקטיביים של הנגיד פישר

 

שאלת השאלות היא האם מצבו של המשק כיום דומה למציאות הכלכלית הקשה שאיתה היה על שר האוצר נתניהו להתמודד בתחילת 2003. התשובה היא לחלוטין לא. נתניהו נכנס לתפקיד שר האוצר לקראת סוף תקופת המיתון הארוכה ביותר בתולדות המשק. בשנת 2002, השנה לפני שנתניהו הגיע לאוצר, נרשמה צמיחה שלילית של 0.7%, שיעור האבטלה הגיע ל־10.3% מכוח העבודה, היחס בין החוב הציבורי לתוצר הסתכם ב־97% והממשלה התקשתה מאוד למחזר את חובותיה וגייסה כספים בעלות אסטרונומית של כמעט 10% בשנה.

 

היום מצב המשק שונה לחלוטין. בשנה החולפת צמח המשק הישראלי ב־3.1% - יותר מרוב המדינות המפותחות - והשנה הוא צפוי לצמוח אף בשיעור גדול יותר של 3.8% (כולל השפעת הגז הטבעי מקידוח תמר). שיעור האבטלה הנוכחי - 6.5%, קרוב מאוד למה שמוגדר כתעסוקה מלאה. יחס חוב־תוצר של ישראל ירד מתחת לרמה של 74% והריביות בארץ ובעולם נמצאות בשפל כמעט היסטורי.

 

הנקודה המדאיגה היחידה היא מצבו של הגירעון בתקציב הממשלה, וגם כאן יש יותר מפרשנות אחת לנתונים. נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, למשל, טוען כבר זמן רב כי הגירעון שנרשם בשנת 2012, בשיעור 4.2% מהתוצר, חמור יותר מהגירעון של 6% שנרשם בשנת 2003, כי כיום נמצא המשק בתעסוקה מלאה.

 

אולם אם פישר היה טורח לקרוא בעיון את דו"ח בנק ישראל לשנת 2003 הוא היה מגלה שהמציאות מורכבת יותר. הגירעון לשנת 2003 שעליו מדבר פישר הוא הגירעון הממוצע לכל אותה שנה, בעוד שלפני הפעלת התוכנית של נתניהו היה תוואי הגירעון גבוה מ־7% מהתוצר. המסקנה העולה מדברים אלה היא שגם בתחום הגירעון מצבו של המשק טוב כיום מזה שהיה ערב הפעלת התוכנית של 2003.

 

יעד הגירעון הוגדל בעבר והשמים לא נפלו

 

לאור השוואת נתוני המשק כיום למצבו ערב הפעלת התוכנית הכלכלית ב־2003 עולה השאלה: האם יש בכלל מקום לנקוט כעת צעדים קשים וכואבים, שמזכירים את אלה שהפעיל שר האוצר נתניהו בדיוק לפני עשר שנים? גם כאן התשובה היא ככל הנראה לא. המהלך המשולב שמתכנן כעת האוצר, של צמצום השירותים הממשלתיים, קיצוץ קצבאות, הקטנת השכר נטו של מעמד הביניים והגדלת נטל המסים העקיפים, יגרום לצמצום הצריכה ויפגע בצמיחת המשק. צמיחה קטנה יותר שווה פחות מסים, דבר שיחזיר אותנו בסופו של דבר פעם נוספת לנקודת ההתחלה.

 

לכן כלל לא מן הנמנע שברגע האחרון ראש הממשלה ושר האוצר יתעשתו ויגישו תוכנית גזירות מרוככת וקיצוץ קטן מהמתוכנן. מהלך כזה יחייב אמנם להגדיל באופן זמני את מסגרת הוצאות התקציב, או את יעד הגירעון. אבל אחרי הכל הממשלה כבר הגדילה זמנית את הוצאותיה בתקופת ההתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה, והכפילה את יעד הגירעון רק לפני חצי שנה — ובאף אחד ממקרים אלה השמים לא נפלו. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x