שטייניץ: "ישראל - בין הבודדות במערב שהורידו את היחס חוב-תוצר"

"לפני שעה התבשרתי כי בשנת 2012 יחס החוב תוצר המשיך לרדת כמעט באחוז שלם ל-73.2%". כך אמר שר האוצר יובל שטייניץ בכנס הרצליה היום (ד'). הוא הסביר כי "המשמעות היא שישראל היא בין המדינות הבודדות במערב שהצליחו להוריד את יחס החוב תוצר. גם מבחינת שיעור ההפחתה ביחס חוב-תוצר, הוא ירד בשנים האחרונות ב-6.1%, שיעור ההפחתה הגבוה ביותר בכל מדינות המערב. רק שבדיה, נורבגיה ושוויץ הצליחו להפחית את שיעור היחס-חוב תוצר, בשיעור נמוך מאיתנו".

שטייניץ עוד אמר כי "כשנכנסתי לתפקידי לפני ארבע שנים בדיוק, הצבתי שתי מטרות מרכזיות: בראש סדר העדיפויות עמדו שני דברים: חזרה לצמיחה גבוהה ויצירת מקומות עבודה. אמרתי שנעשה כל מאמץ לחזור לצמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה, תוך שמירה על יחס החוב-תוצר שלא יעלה ושאפילו ימשיך לרדת, תוך מאמץ לשמור על דירוג האשראי, שלא יתדרדר כמו מדינות המערב".

שר האוצר יובל שטייניץ צילום: אוראל כהן

הוא הוסיף כי "הצבתי לי כיעד לטפל במשבר בלי לפגוע ביעדים הלאומיים. הנתון החשוב ביותר, מעבר לצמיחה, להשקעות ולתעסוקה הוא יחס החוב-תוצר. לגירעון יש השפעה מצטברת על יחס החוב תוצר, כי הוא משקף את הנטל על החוב הלאומי, שמשפיע בסופו של דבר על דירוג האשראי ועל הריביות שאנחנו משלמים על החוב שלנו".

שטייניץ ניצל את ההזדמנות לאחל הצלחה לשר האוצר הנכנס "אני מניח שזה יהיה יאיר לפיד. הוא בחור מוכשר, אינטליגנטי ואין לי ספק שאם הוא ענייני, פתוח ונכון ללמוד – אני למדתי המון לפני שנכנסתי לאוצר והרבה בשנה הראשונה מאנשי האוצר, עד היום אני לומד – ואם הוא יזכור שיש לו אנשים מעולים באוצר, בסוף השכל הישר וההיגיון חייבים לנצח. בסופו של דבר האחריות היא על השר. אם הוא יקבל החלטות באופן ישר ורציונלי, יש לי אמון מלא שהוא יצליח בתפקידו".

"אנחנו משאירים לממשלה הבאה כלכלה במצב טוב ותקציב לא פשוט. תקציב טעון שיפור וטעון תיקון". התחייבויות הממשלה הצבורות, מה שמכונה 'הטייס', גבוה מ'הטייס' הרגיל, בגלל ההימנעות מהקיצוץ בתקציב הביטחון, ופרויקטים בתחבורה".

"חיים קשים לממשלה פירושם חיים טובים לכלכלה הלאומית"

המסר לממשלה הבאה לפי שטייניץ הוא כי יש לה שתי אלטרנטיבות – לעשות לעצמה חיים קשים ולקצץ את הטעון קיצוץ בלי קשר להכנסות, כלומר לקבל על עצמה תקציב קשה. חיים קשים לממשלה פירושם חיים טובים לכלכלה הלאומית".עוד הוא אמר כי "מי שרוצה להיות שר אוצר צריך לשים את תחרות הפופולאריות בצד. אתה מבין שזה לא דבר שאתה יכול להתמקד בו". האלטרנטיבה השנייה לדבריו היא "שהממשלה תעשה לעצמה חיים קלים ותימנע מהקיצוץ הנדרש. היא אולי תזכה למחיאות כפיים, אבל היא תכפה חיים קשים על המשק". "היעד צריך להיות ברור", אמר שטייניץ, "יש כלל פיסקאלי שהתרחב משמעותיתי בתקופתי ואין לגעת בו, הצבנו יעד גירעון שאפתני אך ישים, של 3% שהוא לב העניין – כך דירוג האשראי שלנו יישמר והריביות ימשיכו להיות נמוכות.כך יהיה לנו יותר תקציב פנוי לצרכים חיוניים".

שטייניץ הביע אופטימיות זהירה לגבי לגבי עתידה הכלכלי של ישראל בשנים הקרובות, "אם ננהג נכון, כלומר קודם כל נשמור על הקיים ונקדם כמה רפורמות". עוד אמר כי "הממשלה הכניסה את עצמה להריון לכן לידת התקציב תהיה קשה. גם ב-2009 המצב היה קשה ותחושת המשבר היתה מאיימת. אך עמדנו בכך ויצאנו מהמשבר טוב יותר ממדינות המערב.

"הכלכלה במצב טוב יותר משהיתה לפני ארבע שנים"

לדבריו, רבים נוטים לבלבל בין כלכלת המדינה לכלכלת הממשלה. "בעת משבר", אמר, "יש לדאוג לכלכלת המדינה". אבל יחד עם זאת, הכלכלה במצב טוב יותר משהיתה לפני ארבע שנים: יחס-חוב תוצר משופר, דירוג האשראי עלה, צמיחה גבוהה, גל השקעות שפיתח את המשק, 360 אלף מקומות עבודה חדשים, ירידה באבטלה, הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה, הריביות הנמוכות ביותר אי פעם בגיוסים שלנו בחו"ל.

שטייניץ הסביר שישנם סוגים שונים של צמיחה, בייחוד בעת משבר. "הצמיחה הבריאה ביותר, זו שנותנת פירות לטווח ארוך ומחזקת את המשק באופן שמגדיל את הפיריון לטווח ארוך, היא צמיחה מבוססת השקעות. בתחילת המשבר בחרנו מדיניות אנטי-משברית ששמה דגש מיוחד על ההשקעות".

שר האוצר הציג ירידה בהשקעות בכלכלה הריאלית בכלכלות המערביות הגדולות. "ההרחבות והתמריצים הגדילו את אי הוודאות לגבי העתיד, או את הוודאות בכך שבעתיד יהיה היפוך מדיניות ולכן ההשקעות לטווח הארוך נפגעו". לדבריו, רק מעט מדינות במערב שמו דגש על עידוד השקעות מאז 2009. ישראל עקפה את רוב מדינות המערב ואפילו את סין עם גידול בהשקעות של 31.4%, שאפשר ליצור 360 אלף מקומות עבודה חדשים – מקום ראשון ביצירת השקעות לנפש במערב (בריטניה 18.7%, ארה"ב 7.7%-, צרפת 6%-)

לדעת שטייניץ, זו המדיניות הנכונה בשעת משבר, בייחוד במדינות קטנות שבהן הזרמת תמריצים פחות עוזרת. התקציב הדו-שנתי שיחק תפקיד חשוב בהישג הזה, טוען שטייניץ. "היתרונות של תקציב כזה עולים בהרבה על החסרונות. בתקופת משבר, תקציב כזה משדר ביטחון, יציבות והחלטיות בכך שאנחנו מתכננים, פועלים ובונים את המשק גם לטווח הארוך".

שר האוצר ציטט מדו"ח קרן המטבע לשנת 2011, שבו נכתב כי ישראל השיגה התאוששות וצמיחה טובים יותר בזכות אותו תקציב דו-שנתי.

שטייניץ התייחס למהלך הבא, שינוי חוק עידוד השקעות הון, שכיום לדבריו הוא יעיל יותר ומתמרץ יותר השקעות לישראל. השר ציין גם את עידוד ההשקעות בטכנולוגיה וכן המפגשים שהתקיימו עם הצמרת העסקית והפיננסית בארה"ב ובסין, במטרה לעודד השקעות בישראל דווקא בעת הזו. לדבריו, המפגשים נשאו פרי, בייחוד המגעים עם סין שהובילו לאור ירוק מצד הממשל בבייג'ינג להשקיע בישראל.

שטייניץ הדגיש את הפערים בין הירידה בשיעור האבטלה בישראל לבין החרפתו בגוש היורו. "דווקא עכשיו, בסיום ארבע שנות משבר, האבטלה היא הנמוכה ביותר, אפילו יותר מזו של גרמניה שתמיד הצטיינה בתחום הזה". לדבריו, המגמה הזו היא תוצאה של מספר מהלכים, ובראשם הגידול בהשקעות. "השניים קשורים קשר הדוק, בייחוד בעת משבר. רק מדיניות מאקרו מגנה על מקומות העבודה של אזרחי ישראל במיקרו".

שטייניץ ציין את הירידה במדד ג'יני בשנים האחרונות "נתוני המאקרו רלוונטיים לא רק למדינת ישראל, אלא גם לאזרחי ישראל". היה חשוב לעשות את כל אלה בלי למכור או למשכן את העתיד, למען הדור הבא. "לשם כך, שמתי דגש מתחילת הדרך על מאמץ לבלום עלייה אפשרית ביחס חוב-תוצר ואפילו לבלום אותו".

בסיכום דבריו, אמר שטייניץ כי חוסן לאומי מורכב משלושה פרמטרים, בייחוד של אומה מאוימת ומאותגרת כמו ישראל: חוסן כלכלי, חוסן ביטחוני וחוסן רוחני. "שלושתם חשובים ומשפיעים זה על זה. ללא חוסן כלכלי, לא ניתן לפתח את החוסן הביטחוני, וגם החוסן הרוחני עשוי להיפגע".